סערת העופות

אני הקטן לא מבין כלום. הרב פנחסי אמר בשיעוריו (בערך זה לא המילים המדויקות) שגם אם לדוגמא הוא יבדוק את זה הדעה שלא לא תהיה שווה הרבה ורק גדולי הדור יכולים להחליט בזה.
ואם הרב יצחק יוסף לא רצה לקבל כנראה שיש לו סיבה. אתה יכול לנסות לשאול את הרב יצחק יוסף אחרי התפילה באור חביב. אבל אני בטוח שאם היה איזה בעיה גדולי הדור היו מתריעים עליה.
ובכן יתפלא כבודו לשמוע, כי רוב ככל גדולי ישראל ושאר חכמי הדור (מלבד אלה שגילו דעתם בהדיא בענין העופות), לא מכירים את הבעיה בענין העופות, ולא זו בלבד שלא ביררו את החלק ההלכתי, אלא אף לא מכירים את המציאות בענין העופות.

ובאשר לראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א לאחר שפניתי אל הלשכה וקיבלתי את התשובה הנזכרת לעיל, התברר לי כי כבר קדמני אברך אחד מירושלים אשר נקרא משה חיים דן, מירושלים, (אם כבודו יחפוץ אוכל לשלוח לו בפרטי את מספר הטלפון שלו), והוא מסר בידו לרב יצחק יוסף שליט"א מכתב ובו תיאר את הבעיות, ואחר כך יצר קשר עם הלשכה לקבל תשובה, והרב אמר למזכיר להשיב לו כי הענין של העופות הוא עמוק מאד, ויש לו עומס מאוד גדול של תיקים של גירות וממזרות, ואין לו פנאי להכנס לסוגיא זו.

ועתה יתבונן כל אדם אם בבואו לבית דין של מעלה, לתת דין וחשבון על מעשיו, יוכל לומר שסמך על רבנים שכלל לא גילו דעתם בענין העופות, ומי שליבו לב ארי ואינו ירא לסמוך על זה, כשיבוא לבית דין של מעלה לא יוכל להלין אלא על עצמו.
 
נערך לאחרונה:
ובכן יתפלא כבודו לשמוע, כי רוב ככל גדולי ישראל ושאר חכמי הדור (מלבד אלה שגילו דעתם בהדיא בענין העופות), לא מכירים את הבעיה בענין העופות, ולא זו בלבד שלא ביררו את החלק ההלכתי, אלא אף לא מכירים את המציאות בענין העופות.

ובאשר לראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א לאחר שפניתי אל הלשכה וקיבלתי את התשובה הנזכרת לעיל, התברר לי כי כבר קדמני אברך אחד מירושלים אשר נקרא משה חיים דן, מירושלים, (אם כבודו יחפוץ אוכל לשלוח לו בפרטי את מספר הטלפון שלו), והוא מסר בידו לרב יצחק יוסף שליט"א מכתב ובו תיאר את הבעיות, ואחר כך יצר קשר עם הלשכה לקבל תשובה, והרב אמר למזכיר להשיב לו כי הענין של העופות הוא עמוק מאד, ויש לו עומס מאוד גדול של תיקים של גירות וממזרות, ואין לו פנאי להכנס לסוגיא זו.

ועתה יתבונן כל אדם אם בבואו לבית דין של מעלה, לתת דין וחשבון על מעשיו, יוכל לומר שסמך על רבנים שכלל לא גילו דעתם בענין העופות, ומי שליבו לב ארי ואינו ירא לסמוך על זה, כשיבוא לבית דין של מעלה לא יוכל להלין אלא על עצמו.
ומה אמרו רבני ההכשרים על נושא זה? כגון הרב רובין, הרב מחפוד ועוד?
 
ומה אמרו רבני ההכשרים על נושא זה? כגון הרב רובין, הרב מחפוד ועוד?
הרב מחפוד, דיברתי עמו לפני כחודשיים, והשמעתי לפניו בטלפון בקצרה את הבעיות, ואמר לי שהוא עצמו לא בדק ובירר את הדברים הללו, אלא הוא סומך על בד"ץ העדה החרדית.

הרב רובין דיברתי איתו השבוע, הוא לא רצה להשיב לי על מה הוא סומך, הוא רק אמר אם אתה סומך על ההכשר אז אל תשאל שאלות, ואם לבך נוקפך, אסור לך לאכול מהעופות.
כמובן השיחה היתה יותר ארוכה, אבל זה היה המסר העיקרי בדבריו.

כמו כן כל אחד ואחד יכול לפנות אליהם, ולבקש תשובה על מה סומכים, ואולי יהיה בזה זירוז למזורזים לברר באופן מעמיק את בעיות הכשרות החמורות.
 
נוכחתי לראות שאין שום תועלת במשא ובמתן בנושא פולמוס הקוצי'ן [ובפרט שמשום מה כבוד הרב יוסף חיים שליט"א אינו קורא כמה וכמה פעמים בצורה נכונה את הודעותי, וגם חושד בי ובאחרים שאיננו קוראים את הודעותיו. כמובן, קראתי את כל ההודעות לכל פרטיהן ובמתינות, אבל כנראה כבודו כ"כ משוכנע בדעת עצמו עד שאם אחרים אינם סוברים כמותו, בהכרח צ"ל שהם לא קראו את דבריו, וחוזר על כל טענותיו מתחילת הדיון].
אני משתדל לכתוב בקצרה ואינו מגיב לכל הערה, כי אני חס על זמנם של הקוראים [כש"כ אם הגיעו עד הלום לעמ' 22] וסומך על הבנתם להחליט בעיניהם, ואין טעם לחזור על כל שני הקונטרסים, ושניהם מונחים בפני הציבור לעיין בהם ולקרב ולרחק כראות עיניהם.
אם יש נקודות מסוימות שהקוראים כאן חפצים ללבן כאן, אני אשמח מאד לשאת ולתת ובלי נדר אכתוב בקצרה את תשובותי עליהן.
 
בלת"ק, העופות שאני קונה בחנות. שניצלים רגילים בכשרות לנדא/מחפוד וכד'. יש בהם בעיה? כלומר העופות הנזכרים זה מה שמוכרים בחנויות חזה עוף?
אכן, כל העופות הרגילים הנמכרים כיום בחנויות (מלבד עוף הודו וכדומה), הם עופות פטם, ועליהם מדובר כאן.
 
אכן, כל העופות הרגילים הנמכרים כיום בחנויות (מלבד עוף הודו וכדומה), הם עופות פטם, ועליהם מדובר כאן.
אז... איזה עופות כן אפשר לאכול? כלומר, מי שרוצה להחמיר (או ללכת לפי שורת הדין, אני לא נכנס לדיון כרגע...) איך הוא יכול לאכול בשר עוף? (או שבאמת אין אפשרות כזו [חוץ מהודו])
 
אני ומשפחתי אוכלים בשר בקר ודגים.
ישנם כאלו שאוכלים הודו, אם כי גם בו ישנם בעיות.
וישנם כאלו שמארגנים שחיטות פרטיות של תרנגולים עם מסורת, כמו הלגהורן, או הבלאדי, וכדומה. או אווזים.
התרנגולים שמוכרים ב'כפרות', אפשר לשחוט ולאכול?
 
על זאת ניתן לומר כי את החוש אין להכחיש, יראה העם וישפוט למראה עיניו, אם הם שינויים קלים בין התרנגול הרגיל לבין המלאי והקורניש.

אני מצרף סרטון של תרנגול מלאי [עם קריאת הגבר] ששלחתי בשעתו לת"ח יקר שאני מאד מעריך את יושרו וסברתו, והוא עצמו פרש במשך כמה וכמה שנים מבשר תרנגולי עופות, והודה לי שאכן ודאי נראה כתרנגול, וגם ליבנתי עמו את הסוגיא במשך כמה חדשים, וב"ה חזר להיתרו הראשון.
כדברי כבודו, יראה העם וישפוט.
מצורף קישור [אני לא יודע איך לצרף כאן באופן אחר]:
 
אני מכבד את הפרשנות של כת"ר, ואת הרגשתו, אם כי אני מסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה.
אכן כבו' מסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה מאוד, ושמחתי לראות שכבו' מבין את זה,
ואי לכך ובהתאם לזאת אין שום טעם להמשיך במו"מ בצורה כזו, וכפי שכתב הרב בעל כל עוף למינהו, וביטא בזה גם את מחשבותי.
גם אני קראתי היטב כל תגובה, וכמעט תמיד כל מי שראה את דברי רואה בעצמו את התשובה ולכן אין טעם לחזור על הדברים.
אם כבו' היה מעוניין להתמקד היה אותי תועלת, אבל בצורה כזו אין שום תועלת.

נ. ב. אציין שבנקודה זו אני מזדהה עם כאבו של כבו' שהרבה רבנים אינם מעוניינים להיכנס לנושא, [והרבה פעמים האנשים שסביבם אינן מעוניינים להכניס אותם לנושא], ואני מכיר את הדבר הזה מעוד דברים, וזה חבל, כי מי אם לא גדולי ישראל יכנסו לעניין ויכריעו.
אבל זה לא סותר לכך שהרבה ת"ח כן עיינו בעניין והגיעו למסקנות נכונות, וגם הרבה מגדולי ישראל כן עיינו בעניין וחלקן אף כתבו תשובות בעניין כדוגמת הקנה בושם והתשובות והנהגות וכן מרן הגריש"א והגר"ח גריינמן נכנסו לעומק העניין וביררו את ההיתר, וכן עוד הרבה גדולי ההוראה, אלא שהרבה דברים תלויים בשיקול הדעת ולכן לפעמים הרב הכותב סבור שדבריהם תמוהים, אבל יש עוד צדדים למטבע, ואכמ"ל.
 
אני מצרף סרטון של תרנגול מלאי [עם קריאת הגבר] ששלחתי בשעתו לת"ח יקר שאני מאד מעריך את יושרו וסברתו, והוא עצמו פרש במשך כמה וכמה שנים מבשר תרנגולי עופות, והודה לי שאכן ודאי נראה כתרנגול, וגם ליבנתי עמו את הסוגיא במשך כמה חדשים, וב"ה חזר להיתרו הראשון.
כדברי כבודו, יראה העם וישפוט.
מצורף קישור [אני לא יודע איך לצרף כאן באופן אחר]:
על זה נאמר תמונה אחת שווה אלף מילים, ואכן יראה העם וישפוט אם השינוי בין התרנגולים הרגילים לבין תרנגולי מלאי, הם שינויים קלים.

תרנגולי מלאי מול תרנגולים רגילים.jpg

ולענין מה שהזכיר כבודו שנראה כתרנגול, ודאי יש מעט דמיון בין הדוכיפת הטמא, לבין התרנגול, ולכך קראוהו חכמים "תרנגול ברא", ולא קראוהו "עורב ברא", או "צפור ברא", אמנם עדיין אף שיש בו מעט דמיון לתרנגול, הוא עוף טמא.

ובאשר למה שהזכיר כבודו, שהוא קורא כתרנגול, כבר כתב על זה הרב מקמרנא בקונטרס כנפי נשרים (נדפס בחי' רבינו ישעיה שור עמ' עב) בזה הלשון, "ראיתי באיזה מתיר שכתב בטביעות עינא דקלא מתירין דבר חמור, מכל שכן להתיר לזה שקורא כתרנגול, אחי היש מכאוב כזה להתיר בלתי מסורה מדברי הבל כזה, הרי גם שם בשינוי מועט ישתנה הכרה, מכל שכן זה הדוכיפת הטמא שקולו משונה וכל אבריו, וכי תרנגולתא דאגמא שבימי חז"ל לא קרא כתרנגול, ומאין היה הטעות לומר שהוא מין תרנגול, וכי הדוכיפת הטמא תרנגול ברא אינו קורא".

ואכן אנו רואים שכרבלתו של המלאי נראית כאילו קיפלו כרבלתו וקשרוה, כפי שאמרו חכמים (חולין סג.) על הדוכיפת הטמא שהודו כפות.

ועוד שאנו רואים בתרנגולי המלאי סימן טומאה, בכך שכל ביציהם כד וכד, וכבר כתב השלחן ערוך (יו"ד פו ס"א) שכל ביצה ששני ראשיה כדין בידוע שהיא מעוף טמא.

אם כן היאך אפשר להתיר באכילה את תרנגולי המלאי?
 
אכן כבו' מסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה מאוד, ושמחתי לראות שכבו' מבין את זה,
ואי לכך ובהתאם לזאת אין שום טעם להמשיך במו"מ בצורה כזו, וכפי שכתב הרב בעל כל עוף למינהו, וביטא בזה גם את מחשבותי.
גם אני קראתי היטב כל תגובה, וכמעט תמיד כל מי שראה את דברי רואה בעצמו את התשובה ולכן אין טעם לחזור על הדברים.
אם כבו' היה מעוניין להתמקד היה אותי תועלת, אבל בצורה כזו אין שום תועלת.
אני מתנער מהפרשנות של כבודו לדברי.

מפאת כבודו של הרב @כל עוף למינהו העדפתי לכתוב בלשון קצרה, אמנם מאחר וכבודו פירש דברי באופן אחר, אבאר כוונתי.

לענין מה שכתב
משום מה כבוד הרב יוסף חיים שליט"א אינו קורא כמה וכמה פעמים בצורה נכונה את הודעותי, וגם חושד בי ובאחרים שאיננו קוראים את הודעותיו.
אני רואה את הדברים מנקודת מבט אחרת, כי אני קורא את הודעותיו, וכן הודעות של אחרים בצורה נכונה, אמנם במקומות שכבר השבתי על טענה מסויימת, ושוב הטענה נכתבת תוך התעלמות מתשובתי, מן הראוי לציין לו כי כבר השבתי במקום פלוני על טענתו.

כמו כן לענין מה שכתב:
כנראה כבודו כ"כ משוכנע בדעת עצמו עד שאם אחרים אינם סוברים כמותו, בהכרח צ"ל שהם לא קראו את דבריו, וחוזר על כל טענותיו מתחילת הדיון
אני רואה את הדברים מנקודת מבט אחרת, כי כאשר אני מציין לאחד מחברי הפורום שיעיין במה שהגבתי במקום פלוני על טענתו, אין הדבר מחמת שאינו סובר כמוני, אלא מחמת שכבר השבתי על טענתו, והוא חוזר לכותבה שוב, ומתעלם מתשובתי.
 
אבל זה לא סותר לכך שהרבה ת"ח כן עיינו בעניין והגיעו למסקנות נכונות, וגם הרבה מגדולי ישראל כן עיינו בעניין וחלקן אף כתבו תשובות בעניין כדוגמת הקנה בושם והתשובות והנהגות וכן מרן הגריש"א והגר"ח גריינמן נכנסו לעומק העניין וביררו את ההיתר, וכן עוד הרבה גדולי ההוראה, אלא שהרבה דברים תלויים בשיקול הדעת ולכן לפעמים הרב הכותב סבור שדבריהם תמוהים, אבל יש עוד צדדים למטבע, ואכמ"ל.
אין הרבה מגדולי ישראל שעיינו בכל בעיות הכשרות הקיימות בעופות והורו להתירם.

דהנה לענין תשובת הקנה בשם, לא זו בלבד שלא נודעו אז הבעיות של סימן סימן הטומאה בביצים, וכן בעיית האכילה מחיים שלדעת רוב הראשונים היא דריסה, והקנה בושם לא נדרש כלל לשאלות אלו ולא גילה דעתו עליהם.

מלבד זאת, אף לענין המסורת שנדרש אליה, הלא כתב בפירוש להקל דוקא "כל זמן שצורת התרנגולים הישנים עליהם", ואילו תרנגולי הפטם יש בהם כמה וכמה שינויים מצורת התרנגולים הישנים, וכדלהלן:

הנה בעל שו"ת וישב משה כתב במכתב (נדפס בקו' פולמוס עופות הפטם) 'היות שאדוני אבי ז"ל היה סוחר עופות חיים, ומר חמי ז"ל היה שוחט ובודק מובהק, באופן שהורגלתי הרבה בעופות חיים וכו', זכורני שבתחילת שנות תש"ל דיברתי או שמעתי מהם, שניכר שינוי בתרנגולים [בשנות תש"ל המוקדמות או קודם לזה, ובארצות הברית היה כמה שנים קודם], הן שהרגלים נתקטנו, והן שהשוק נתגדל, ולא ידענו אז מהו, רק ידענו שיש הרבה בשר יותר בעופות כבר אז, מעופות הקודמות שהיו נוצות רבות ועצמות גדולות ומעט בשר לאכילה'. וכתב עוד במכתב אחר (נדפס בקונ' אכילת עופות בזמנינו) 'בענין העופות פטם וכו', אני יודע ועד ראיה שיש שינויים גדולים מפליגים מלפני עשרות בשנים'. גם הרב ניסים קרליץ כתב במכתב (נדפס בשו"ת אבני חן ח"א עמ' קכא), 'כמו כן הממונים על השחיטה מגלים שיש לפעמים שינוים בצורת התרנגול ממה שאנחנו רגילים מאז'. גם בעל השיחת חולין כתב בתשובה (אור ישראל, ניסן תשפ"ג) 'עופות הפטם מראיהם שונה מהתרנגול שהיה לפנים, בכמה פרטים'. גם הרב שריאל רוזנברג כתב (קונ' דעת תורה ופסק הלכה בענין העוף פטם) 'שעופות אלו אינם דומים לגמרי לעופות הישנים מקדמת דנא וכו', מדובר בשינויים שנעשו על ידי הכלאות ממינים שונים של עופות'. גם הרב פרידמן כתב (קובץ גינת ורדים טבת תשע"ח, עמ' רלה) 'תרנגולי פטם רוב צורתם דומה לקורניש, אלא שיש להם כרבולת רגיל. דדומה להקורניש בגבות עינים, והחרטום, וכן במבנה ה"כתף", וכנפיים, ורגלים, וכמובן החזה העבה. וכנראה שהשוחטים לא שמו על לב להשינויים, וגם כהיום רוב השוחטים אינם יודעים להכיר ביניהם'. גם בקונטרס צפור טהורה (עמ' סה) כתב 'שיש לו דמיון לקורניש במה שהוא מלא בבשר החזה, וכן בפיסוק שבין רגליו. וגם על ידי ההרכבות הצליחו לקצר את עצם השוק, והדבר ניכר שבעופות הטבעיים עצם זה ארוך בשיעור גדול מאד, באופן שכל מי שהיה רגיל בפטם ומתחיל ליקח רוק מרגיש תיכף בשינוי זה'. גם הרב אריאל בוקוולד (מן השרש, תשס"ו) כתב 'שבעופות אלו קיימים כמה שינויים מקודמיהם, גידול מהיר יותר, החזה גדול, והביצים להדגרה גדולות בהרבה מגודלם הקודם'. גם בשו"ת ידות הלוי (ח"ב סי' ח, ד) כתב 'שמצאו דרכים על ידי הכלאת העופות זה בזה, מינים ממינים שונים, להביא לכל שינוי הרצוי, כגון להרבות בשר החזה מעוף רגיל, או למעט את הנוצות מעוף רגיל, ויש שאף מבטלים חלק מסויים מגוף העוף, כגון שלא יהיו לעופות אלו הזנב המצוי אצל תרנגולים וכדומה. ויש הרבה שינויים פנימיים הבאים לידי ביטוי בגדילה מהירה, במינימום אוכל וכדומה, כדי למעט ההוצאות ולהגדיל ההכנסות, וכן קיימים בעופות שינויים שונים במערכת העיכול, כגון שיוכל לאכול מן החי ולא רק זרעים וכדומה. ויש שההכלאה השפיעה גם על הביצים היוצאים מתרנגולים אלה, כגון שהם גדולים יותר, או שהם כד כד, או חד חד, ועוד ידם נטויה לעשות שינויים שונים, כמו שכתבו בספריהם ובכתבי העת שלהם'. והרב אריאל בוקוולד כתב (נדפס בספר העופות במבחן המסורת עמ' שיא), 'ששמע מפיו של דוקטור ברטי אקהרד, מקבוצת יבנה, אשר היה אחראי על יבוא ופיתוח הפטימים בשנים הראשונות שהגיעו לארץ, כי בשנת תשי"ד כאשר הגיעו לראשונה לשוק מחנה יהודה, סירבו השוחטים לשוחטם, כיון שהם תרנגולים משונים, עד שבא זקן השוחטים והעיד שלאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע עוף כזה לירושלים ושחטו אותו'.

הרי שאינם דומים לעופות שהיו נאכלים מקודם, וממילא אף לדברי הקנה בושם אין להם היתר.

ועוד שהקנה בושם נסמך בתשובתו להתיר על פי היתרו של הבית שלמה, שדיבר לענין תרנגולות נקבות טהורות שנתעברו מזכרים שאין עליהם מסורת, שהרי כתב תחילה 'ורוב התרנגולים של המדינה, הם מביצים של התרנגולים הישנים, שנתעברו מהתרנגולים החדשים', וגם כתב אחר כך 'לענין האפרוחים הנולדים מביצת הישנים, אף שבאים מזכרים של התרנגולים החדשים'. וגם מה שהביא הקנה בשם שכתב הבית שלמה להקל על ידי ספק ספיקא, הנה בתשובת הבית שלמה בפנים (ח"א מיו"ד סי' קמד קרוב לסופו) מבואר דהספק ספיקא הוא, שמא בשלשה סימנים מוכח שהוא עוף טהור, ושמא יש להקל על פי דברי התוספות והמרדכי דכל היוצא מן הטהור טהור. עיין שם. נמצא שהיתר זה שייך דוקא היכא דהנקבה טהורה, דבכהאי גוונא שייכי דברי התוספות והמרדכי דהיוצא מן הטהור טהור. ומהשתא אף לדברי הקנה בשם, אחר שנתברר לנו שבעופות שלנו גם הנקבה אין לה מסורת טהרה, אין לנו סמך להקל בוולדות.
גם מה שאומרים בשם הגרי"ש אלישיב, אינו עוסק כלל בבעיית הכשרות מצד סימן הטומאה בביצים, ומצד הדריסה, כי דברי הללו לא היו ידועים מתחילה, וכל תשובתו עסקה בענין המסורת, ואילו היה נשאל על בעיות אלו מסתמא מגודל יראת החטא שלו היה מורה לאסור עופות הללו.
ואף לענין המסורת שנשאל עליה, אמר שיש לבדוק את כל העופות שמהם הוכלא הפטם ולברר שיש להם שלשה סימני טהרה, וכיון שלא ידוע לנו כלל מי הם כל העופות שהוכלאו, וממילא לא שייך לבודקם, אף לפי הוראתו של הגרי"ש אין היתר לעופות הללו.

ואחד מגדולי הדור, הלא הוא הרב שמואל הלוי וואזנר, בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' קיג) אף שנשאל רק לענין תערובת ב"זכר", כתב בזה הלשון "עלינו להתעורר ולעמוד בהשגחה חמורה שלא להביא לשחיטת עופות, רק ממקור שהוא בדוק מחשש תערובת מינים, ושהאפרוחים גדלים רק ממין שהמסורה ברורה בלי פקפוק בין מצד הזכר ובין מצד הנקבה".
 
ומכאן תצא הקריאה להרה"ג הרי"ח כהן שבירר את הסוגיה ודעתו לאסור איסר מדינא שיעלה לביתם של רבותינו גדוליי ישראל (בעיקר חכמי ספרד ההולכים לאורו של מר"ן הב"י ) וישמע מה בפיהם דכנודע רוב רובם ממשיכים לאכול את הפטם דהיינו העוף הרגיל הנמכר בחנויות
 
אני מתנער מהפרשנות של כבודו לדברי.

מפאת כבודו של הרב @כל עוף למינהו העדפתי לכתוב בלשון קצרה, אמנם מאחר וכבודו פירש דברי באופן אחר, אבאר כוונתי.

לענין מה שכתב

אני רואה את הדברים מנקודת מבט אחרת, כי אני קורא את הודעותיו, וכן הודעות של אחרים בצורה נכונה, אמנם במקומות שכבר השבתי על טענה מסויימת, ושוב הטענה נכתבת תוך התעלמות מתשובתי, מן הראוי לציין לו כי כבר השבתי במקום פלוני על טענתו.

כמו כן לענין מה שכתב:

אני רואה את הדברים מנקודת מבט אחרת, כי כאשר אני מציין לאחד מחברי הפורום שיעיין במה שהגבתי במקום פלוני על טענתו, אין הדבר מחמת שאינו סובר כמוני, אלא מחמת שכבר השבתי על טענתו, והוא חוזר לכותבה שוב, ומתעלם מתשובתי.
הנקודה היא שגם התשובה של כבו' בדר"כ נכתבת תוך כדי התעלמות ממה שכתבו לו, [כי לא הנקודה רק "לכתוב תגובה" וכנ"ל], והן הן הדברים הנ"ל, ולכן אין תועלת ממו"מ כזה ודי בזה.
 
אין הרבה מגדולי ישראל שעיינו בכל בעיות הכשרות הקיימות בעופות והורו להתירם.

דהנה לענין תשובת הקנה בשם, לא זו בלבד שלא נודעו אז הבעיות של סימן סימן הטומאה בביצים, וכן בעיית האכילה מחיים שלדעת רוב הראשונים היא דריסה, והקנה בושם לא נדרש כלל לשאלות אלו ולא גילה דעתו עליהם.

מלבד זאת, אף לענין המסורת שנדרש אליה, הלא כתב בפירוש להקל דוקא "כל זמן שצורת התרנגולים הישנים עליהם", ואילו תרנגולי הפטם יש בהם כמה וכמה שינויים מצורת התרנגולים הישנים, וכדלהלן:

הנה בעל שו"ת וישב משה כתב במכתב (נדפס בקו' פולמוס עופות הפטם) 'היות שאדוני אבי ז"ל היה סוחר עופות חיים, ומר חמי ז"ל היה שוחט ובודק מובהק, באופן שהורגלתי הרבה בעופות חיים וכו', זכורני שבתחילת שנות תש"ל דיברתי או שמעתי מהם, שניכר שינוי בתרנגולים [בשנות תש"ל המוקדמות או קודם לזה, ובארצות הברית היה כמה שנים קודם], הן שהרגלים נתקטנו, והן שהשוק נתגדל, ולא ידענו אז מהו, רק ידענו שיש הרבה בשר יותר בעופות כבר אז, מעופות הקודמות שהיו נוצות רבות ועצמות גדולות ומעט בשר לאכילה'. וכתב עוד במכתב אחר (נדפס בקונ' אכילת עופות בזמנינו) 'בענין העופות פטם וכו', אני יודע ועד ראיה שיש שינויים גדולים מפליגים מלפני עשרות בשנים'. גם הרב ניסים קרליץ כתב במכתב (נדפס בשו"ת אבני חן ח"א עמ' קכא), 'כמו כן הממונים על השחיטה מגלים שיש לפעמים שינוים בצורת התרנגול ממה שאנחנו רגילים מאז'. גם בעל השיחת חולין כתב בתשובה (אור ישראל, ניסן תשפ"ג) 'עופות הפטם מראיהם שונה מהתרנגול שהיה לפנים, בכמה פרטים'. גם הרב שריאל רוזנברג כתב (קונ' דעת תורה ופסק הלכה בענין העוף פטם) 'שעופות אלו אינם דומים לגמרי לעופות הישנים מקדמת דנא וכו', מדובר בשינויים שנעשו על ידי הכלאות ממינים שונים של עופות'. גם הרב פרידמן כתב (קובץ גינת ורדים טבת תשע"ח, עמ' רלה) 'תרנגולי פטם רוב צורתם דומה לקורניש, אלא שיש להם כרבולת רגיל. דדומה להקורניש בגבות עינים, והחרטום, וכן במבנה ה"כתף", וכנפיים, ורגלים, וכמובן החזה העבה. וכנראה שהשוחטים לא שמו על לב להשינויים, וגם כהיום רוב השוחטים אינם יודעים להכיר ביניהם'. גם בקונטרס צפור טהורה (עמ' סה) כתב 'שיש לו דמיון לקורניש במה שהוא מלא בבשר החזה, וכן בפיסוק שבין רגליו. וגם על ידי ההרכבות הצליחו לקצר את עצם השוק, והדבר ניכר שבעופות הטבעיים עצם זה ארוך בשיעור גדול מאד, באופן שכל מי שהיה רגיל בפטם ומתחיל ליקח רוק מרגיש תיכף בשינוי זה'. גם הרב אריאל בוקוולד (מן השרש, תשס"ו) כתב 'שבעופות אלו קיימים כמה שינויים מקודמיהם, גידול מהיר יותר, החזה גדול, והביצים להדגרה גדולות בהרבה מגודלם הקודם'. גם בשו"ת ידות הלוי (ח"ב סי' ח, ד) כתב 'שמצאו דרכים על ידי הכלאת העופות זה בזה, מינים ממינים שונים, להביא לכל שינוי הרצוי, כגון להרבות בשר החזה מעוף רגיל, או למעט את הנוצות מעוף רגיל, ויש שאף מבטלים חלק מסויים מגוף העוף, כגון שלא יהיו לעופות אלו הזנב המצוי אצל תרנגולים וכדומה. ויש הרבה שינויים פנימיים הבאים לידי ביטוי בגדילה מהירה, במינימום אוכל וכדומה, כדי למעט ההוצאות ולהגדיל ההכנסות, וכן קיימים בעופות שינויים שונים במערכת העיכול, כגון שיוכל לאכול מן החי ולא רק זרעים וכדומה. ויש שההכלאה השפיעה גם על הביצים היוצאים מתרנגולים אלה, כגון שהם גדולים יותר, או שהם כד כד, או חד חד, ועוד ידם נטויה לעשות שינויים שונים, כמו שכתבו בספריהם ובכתבי העת שלהם'. והרב אריאל בוקוולד כתב (נדפס בספר העופות במבחן המסורת עמ' שיא), 'ששמע מפיו של דוקטור ברטי אקהרד, מקבוצת יבנה, אשר היה אחראי על יבוא ופיתוח הפטימים בשנים הראשונות שהגיעו לארץ, כי בשנת תשי"ד כאשר הגיעו לראשונה לשוק מחנה יהודה, סירבו השוחטים לשוחטם, כיון שהם תרנגולים משונים, עד שבא זקן השוחטים והעיד שלאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע עוף כזה לירושלים ושחטו אותו'.

הרי שאינם דומים לעופות שהיו נאכלים מקודם, וממילא אף לדברי הקנה בושם אין להם היתר.

ועוד שהקנה בושם נסמך בתשובתו להתיר על פי היתרו של הבית שלמה, שדיבר לענין תרנגולות נקבות טהורות שנתעברו מזכרים שאין עליהם מסורת, שהרי כתב תחילה 'ורוב התרנגולים של המדינה, הם מביצים של התרנגולים הישנים, שנתעברו מהתרנגולים החדשים', וגם כתב אחר כך 'לענין האפרוחים הנולדים מביצת הישנים, אף שבאים מזכרים של התרנגולים החדשים'. וגם מה שהביא הקנה בשם שכתב הבית שלמה להקל על ידי ספק ספיקא, הנה בתשובת הבית שלמה בפנים (ח"א מיו"ד סי' קמד קרוב לסופו) מבואר דהספק ספיקא הוא, שמא בשלשה סימנים מוכח שהוא עוף טהור, ושמא יש להקל על פי דברי התוספות והמרדכי דכל היוצא מן הטהור טהור. עיין שם. נמצא שהיתר זה שייך דוקא היכא דהנקבה טהורה, דבכהאי גוונא שייכי דברי התוספות והמרדכי דהיוצא מן הטהור טהור. ומהשתא אף לדברי הקנה בשם, אחר שנתברר לנו שבעופות שלנו גם הנקבה אין לה מסורת טהרה, אין לנו סמך להקל בוולדות.
גם מה שאומרים בשם הגרי"ש אלישיב, אינו עוסק כלל בבעיית הכשרות מצד סימן הטומאה בביצים, ומצד הדריסה, כי דברי הללו לא היו ידועים מתחילה, וכל תשובתו עסקה בענין המסורת, ואילו היה נשאל על בעיות אלו מסתמא מגודל יראת החטא שלו היה מורה לאסור עופות הללו.
ואף לענין המסורת שנשאל עליה, אמר שיש לבדוק את כל העופות שמהם הוכלא הפטם ולברר שיש להם שלשה סימני טהרה, וכיון שלא ידוע לנו כלל מי הם כל העופות שהוכלאו, וממילא לא שייך לבודקם, אף לפי הוראתו של הגרי"ש אין היתר לעופות הללו.

ואחד מגדולי הדור, הלא הוא הרב שמואל הלוי וואזנר, בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' קיג) אף שנשאל רק לענין תערובת ב"זכר", כתב בזה הלשון "עלינו להתעורר ולעמוד בהשגחה חמורה שלא להביא לשחיטת עופות, רק ממקור שהוא בדוק מחשש תערובת מינים, ושהאפרוחים גדלים רק ממין שהמסורה ברורה בלי פקפוק בין מצד הזכר ובין מצד הנקבה".
הדברים אינם מדוייקים כלל, אבל כפי שכתבתי אין תועלת ממו"מ בצורה כזו וע"כ לא אכנס לזה.
 
חזור
חלק עליון