תוכן לאחרונה על ידי אברך מבני ברק

מאיפה שיהיה לנו?

ילקוט יוסך ספירת העומר כותב שמותר מליל לג בעומר והלאה

איזה עלון זה?

אולי בעלוני השיעור השבועי מישהו זוכר?

זכור לי שמרן שליט"א הזכיר בשיעוריו ופסקיו מה הדין אדם שכתב במחשב או בפלאפון את יום לעומר האם יצא י"ח ויכול להמשיך לספור או אם יכול באותו לילה לספור בברכה וכדו'?

מתי הבחירות ההחלטה ?

מעניין אם יש סירטון/הקלטה?

כתב כך בילקו"י (בהלכות ביקור חולים כמדומני) אך אח"כ יצא חזו"ע וכתב שמותר אז מרן שליט"א אמר בשיעור שיש להקל...

ישנו רב שנקרא הרב רפאל פאלוך שהיה במשחטות של בית יוסף, יורה דעה וחת"ס פ"ת ונדהם מהידורים והחומרות שלהם אז מעניין....

מי בדק שזה הכשר לא טוב?

כיון שמספיק בחידוש לברך מזונות ולא המוציא אפי' לאחר הפסח... מה שאין כן בקרקר שהוא וודאי מזונות השאלה הזו כולם שואלים אך עי' במקורות ותבין.

המשך: האם "קביעות סעודה" במצה ובעוגות זה אותו שיעור? שאלת המשך: ב) לפי המנהג שמברכים על המצה מזונות, באיזה שיעור זה נחשב קביעות סעודה. כי ראיתי שכתוב במאור ישראל ח"ג (עמ' ע) שכבר מ-54 דרהם אפשר לברך ברכת המזון, אולם בחזו"ע ברכות כתב, שממשקל 72 דרהם אפשר לברך ברכת המזון? והאם יש חילוק בין מצה...

אור השבת גליון 27 מה מברכים על המצה בשאר ימות השנה? שאלה: א. ראיתי לפני כמה שנים, שהרב כתב בקובץ משנת יוסף (גיליון יז עמוד צו), שלפי מרן זצ"ל ברכת המצה היא מזונות בשאר ימות השנה, כיוון שכך כתב בחזו"ע וביחוה דעת. והרב הוסיף שם, שכל עוד שאין עדות מבוררת מגברא רבה שמרן הביע דעתו מפורשות אחרת...

בטבעת המלך כתב על זה

יש לפנחס ראובן לפחות 100