תוכן לאחרונה על ידי נובהרדוק קזבלנקא

סידור מעולה, אני נהנה ממנו רבות, רק מפריע לי המישברך לח"צ (לפחות בנוסח הנוכחי), ומדוע לא יבורכו גם 'העומדים האמיתיים על משמר ארצנו' הלא הם האברכים ובני הישיבות (וידועים דברי הרשל"צ...).

מתוך: חודש בציון להגרב"צ מוצפי שליט"א

לדעתי המנהג אצל הספרדים השתבש קמעא (בעקבות התפילה אצל האשכנזים)...

לכאורה תלוי בטעמים, וראיתי מפוסקי זמנינו שנסתפקו בזה ג"כ, ויש שכתבו שלפני הלל יתיר איגוד שלמעלה ולפני ההקפות יתיר גם חלק מקשר של מטה.

יש"כ, מצורף צילום דבריו.

נו... אז נהוג לכתוב 'החבי"ף' הלא כן?

יואיל נא מר להחכימני מיהו הגרח"פ?

בטעם המנהג כתב ראבי''ה (סוכה סי' תרנט), שמעתי דמה שכתוב בלולב כפת תמרים, חסר ו', כי ששה ימים הוא כפות וקשור, ודומה לכף אחת, וביום השביעי מתירין אוגדו. והב"ח כתב: כדי לנענע בו היטב, כיון שהיום הוא גמר החתימה, ועל ידי נענוע הלולב עוצר טללים רעים ורוחות רעות. והלבוש כתב: כדי להרבות בו שמחה.

יש"כ, ראיתי את זה מכבר, אבל לא כתב שם הרב טעמו של דבר אלא פשוט 'לא נהגו'... (וגם לאחר הנענועים לא ראיתי למי שמתירו).

שלום! אני חדש באתר כאן. אשאל שאלה שמציקה לי שנים! שו"ע סימן תרס"ד "ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב" מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך! לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!). תשכנעו אותי שזו לא...