תוכן לאחרונה על ידי קורסיה

מה חידשת?

ייש"כ גדול על הסידורים פשוט תענוג להתפלל מתוכם כל החג רק הערה קטנה בתפילת מנחה של ערב החג וחול המועד מופיע יעלה ויבא באותיות קטנות, וכן בתפילת ערבית של מוצאי החג וחול המועד למה לא לכתוב באותיות גדולות, אבל מעט קטנות מהרגיל, כך יעזור לציבור לשים לב שיש יעלה ויבא שהרי רק בתפילה אחת של ערב יום טוב...

כל ספרי מרן יש בחבילה נפרדת

גם אם הבן בא לשאול את אביו אתה לא תאמר - לא הנחת תפילין בבוקר, זהו אבוד פספסת ודאי תאמר לו להניח עד הלילה גם כאן לדעת מרן פ. פרה היא דאורייתא למה שלא ילך להשלים? אח"כ תחנך אותו שיתפוס עצמו בידיים וכו'

ולמי שיש בבית שיש חזק?

זה מש"כ רבני מכון הטכנולוגי הם אומרים שיש חשש לניצוק איפה כתוב שחוששים לזה בפסח?

אבל מבואר בש"ע והאחרונים שהבאתי, שכיסוי מחובר מהני רק בעובי אבצע לא כל שהוא

מניין היסוד הזה?

ומה הראיה שאף אדים נבלעים בדבר חם?

לא זכיתי להבין דבריך אם המים חמים והאדים לא, מדוע יבלע בפיה חמץ?

אז אל תגעיל בכלל יכולים לשים סיר רותח בלי תחתית ואם יש רוטב מתחת הבליעות עוברות ה"ה לכף וכד' רותח מתוך הסיר שיש עליו רוטב ובמידה אם נפל אוכל רותח לשיש בכל זאת בחזו"ע פסק לעשות לו עירוי מאי נפק"מ, אם בלע הוא גם יפלוט, וכיסוי דבוק לא מהני

בשנים האחרונות המציאו נייר כסף טפט הנדבק לשיש. לכאורה אינו מספיק לחציצה בלי הגעלה, כי איתא בש"ע (סימן תסא סעיף א) לגבי הכשר תנור כתב ויש נוהגים להטיל בו קרקע חדש כדי שלא יצטרכו היסק ומנהג יפה הוא. עכ"ל. וכתב הלבוש שמועיל הפסק רק בעובי טפח שכתב - אבל הטחה מועטת בעלמא כדרך שהנשים עושות נ"ל שאינה...

בכל זאת נשאלת השאלה, האם הפיה של המיני בר אכן בולעת בגלל האדים שעולים חזרה, שאם כן, יש להחמיר גם בקומקום שמערים ממנו על חמץ

מצאתי בפסקי תשובות ס' תלג אות ח' (מהדורה חדשה אות יג) שהביא שי"א שמגירות וכד' אפשר ביום לאור השמש או לאור החשמל המאיר יפה. וכ"כ בחוט שני עמ' סד ד"ה ולמי.

בגדול לא שומעים כי האוזן יתרגל לווליום חזק, וכשהשינוי הוא בבת אחת בהתחלה קשה לשמוע אבל אח"כ מתרגלים אולי אפשר להסביר, כשקורא עם רמקול החזן לא צריך להגביה את קולו, אך אם הרמקול נסגר הוא ממשיך באותו טון לא שומעים אך אם ירים את קולו ישמעו א"כ אם יושבים במרחק שיכולים לשמוע את החזן כשמגביר את קולו...