תוצאות חיפוש

נפלא. על אף שלא לזה נתכוונתי בחילוק שכתבתי. אך גם מה שכתבת הוא חילוק נכון ומסתבר. אחזור על החילוק שכתבתי "ויש עוד חילוק שבכלי הוא עשה מעשה בכלי עצמו ולכן חייב, אבל בחץ אינו עשה מעשה בגוף הכלי אלא ע"י החץ". וכבר מצינו כיו"ב סברות בש"ס. ואכמ"ל.

הרב @דב״ש תכתוב את כל ההערות ובעזה"י תוציא ספר של הארות והערות על הש"ס

דף יט. בגמ', בעי רב אשי יש שינוי לצרורות לרביע נזק. נ.ב. ע' ברש"י שמבאר את ספיקו של רב אשי או שמועד משלם ח"נ ותם משלם ר"נ או שלעולם משלם ח"נ. וע' בקה"י שחקר האם חצי נזק הוא חצי מנזק (ולא שייך לשלם פחות מח"נ) או שהוא חצי מהתשלום (ושייך לשלם ר"נ). וע"ש שביאר עפ"ז ד' רש"י. ולכאורה נראה שח"נ הוא חצי...

אני כרגע לא בסוגיא, הבאתי חלק ממה שהתחדש לי בימי חורפי בס"ד. ועכשיו איני מונח לעומק הסוגיות שם, לכן לא אוכל לענות. אך זאת אומר, שהחילוק הוא נכון, תעיין היטב בסברא ותמצא שהוא אמיתי. ומצינו כבר סברא זו בנושאים דומים בספרי המפרשים בש"ס.

כפי שכתבתי מקודם, שכן מדוייק בתוס' שכ' וז"ל, דאם זרק אבן או חץ על הכלי ובא אחר וקדם ושברו "דפשיטא דחייב". ע"כ והיינו שחייב השני, ואין לדמות זורק חץ לזורק כלי, כיון שחץ לא בוודאי שיפגע אבל זורק כלי וודאי שישבר.

נכון, זה לא דומה לגרמא, כתבתי רק שזה כעין גרמא. וודאי שאי"ז גרמא. רק לשבר את האוזן כתבתי לך זאת בכדי לקרב אל השכל את החילוק.

בשמחה. בזורק כלי, הוא עשה מעשה בכלי עצמו, בידיים, משא"כ בזורק חץ, דהוי כעין גרמא, שהרי לא עשה מעשה שבירה בגוף הכלי, אלא החץ הוא ששבר מכוחו של הזורק. וכמובן שכל זה ועוד, הכל זה רק בסייעתא דשמייא ממנו ית"ש.

דף יז: בגמ', תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג וכו'. נ.ב. ובתוס' (ד"ה זרק כלי) כ' וז"ל, נראה דאם זרק אבן או חץ" וכו'. ונראה מדבריו ממ"ש בלשון 'ונראה' שהוקשה לתוס' קושיא, דאל"ה אינו מובן אמאי התוס' מחלקים בין זורק כלי לחץ, ומה בא לאשמועי' בזה, אלא בע"כ שהוקשה לתוס' קושיא. ונראה שהוקשה...

דף יז. במשנה, כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר. נ.ב. יש בביאור הבנת המשנה מח' רש"י והתוס', רש"י ס"ל שכיצד הרגל מועדת זו השאלה, והתי' הוא לשבר בדרך הילוכה. ועוד מק' הגמ' והבהמה מועדת, והתי' להלך כדרכה ולשבר. אך דעת ר"י שהובא בתוס' (ד"ה הבהמה) הקשה ע"ד רש"י וז"ל, אבל...

שלחתי לו משהו אחר, לא בענין הרבנים שעונים על שאלות בש"ס

שלחתי לכבודו הודעה באישי. אשמח לקבל שם תשובה.

כמו שכתבתי שאין חיוב להציל את הפרה שושי, מכיון שכל האיסור להזיק נלמד מהשבת אבידה ובכה"ג שהשור הפקר, אין את שורש החיוב, ולכן פטור מלשמור על שושי הפרה.

מי הם? וכבודו בכלל לא בטלן, ח"ו, ניכר לכל בר דעת שכבודו הוא ת"ח עצום! ואני כותב רק מקצת שבחו.

לפום ריהטא נראה לישב דמכיון שבשור הפקר, אין את סיבת האיסור, שהרי כל האיסור נלמד מהשבת אבידה, ובהפקר שאין למי להשיב, אין חיוב לדאוג שלא יזיק.

א. אני התכוונתי שהאחרונים חקרו מה יסוד "המחייב" בנזק"מ. ואילו הקה"י דן מה יסוד "האיסור" להזיק. וזה ב' דברי שונים. ב. עברתי על הקה"י, ונשמח שתביא כאן את הקושיא. [ובכלל נשמח שכבודו ישיב על שאלות שמתעוררות לחברים כאן בש"ס ופוסקים. יש מייל שאליו אפשר להפנות שאלות לכת"ר?, אתה יכול לשלוח לי באישי את...

יישר כח, חידשת לי! הקה"י כותב את זה?

למה השבת אבידה??? זה לא הוזכר כלל לפי זכרוני בספרי האחרונים!

כמובן שבתחילת המסכת יש לחקור מה שחקרו האחרונים, מהו יסוד המחייב בנזקי ממון, האם הפשיעה בשמירה, או בגלל שממונו הזיק. ויש בזה הרבה נפ"מ. ועיין בש"ע סי' שפט שמדוייק מדבריו כהצד שהמחייב הוא הפשיעה. ממה שהעתיק דברי הרמב"ם או הטור, והשמיט כמה מילים. וע"ע בזה רבות בספרי האחרונים.