תוצאות חיפוש

יש עוד להוסיף שדעת רבים מהפוסקים שאוצר בית דין בכלל לא צריך ביעור, ואפילו אם היה כבר ביד מי שלקח מהם.

כתב שם בשם ספר חרדים בדעת הרמב"ן, שבט הלוי, גדולת מרדכי גלאנטי. והוסיף על זה שבהיות והוא דין דרבנן, יש לתפוס להקל במקום אונס ושכחה. תראה שם בפרט בעמוד תקצא.

אין צורך, כי אין קדושת שביעית.

ילקו"י שביעית פכ"א ס"ז ופכ"ב ס"ט.

אם ידע ולא הפקיר, זה נאסר. אם לא ידע, יכול להפקיר כשנודע לו, או כשזה מגיע אליך

בית דין לא צריכים להפקיר. אכן יש לחשוש שהיה אצל אדם פרטי, שיודע שצריך להפקיר ולא הפקיר. ייתכנו חששות נוספות שמצויות בעיקר ברבניות מקומיות, וזה מסחר בפירות שביעית. וגם בעיות כשרותיות שייתכן שלא מקפידים כראוי, כמו סינון היין, מניעה מפועלים גויים להסתובב ביקב, יינן שאינו שומר תו"מ ולא מפקחים עליו...