נסיונות הדור.

[פשוט]

עיינתי ולא מצאתי הסבר מפורט. כתבת שיטה, על איזה שיטה אתה מדבר?

ראה למה התייחסתי

בהערת אגב, לא הייתי אומר על האיש הזה "חכמה בגויים" (מעבר לעובדה שהוא יהודי) ולא הייתי מצטט את דבריו כלל וכלל.

 

[פלוני א]

ראה למה התייחסתי

עדיין לא הבנתי על מה אתה מדבר.

 

[זעיר אנפין]

אשמח מאוד לשמוע הערות, הארות, ובעיקר התנגדויות וביקורות כי ככה יהיה לי עם מי לריב והאשכול יהיה מעניין.

כל הכבוד על הכנות..

 

[מה חובתו בעולמו]

אין גישה אחת שמתאימה לכולם

יש כאלה שהדיבור על נסיונות ומאבקים וכו' יגביר אצלם את הגבורה לעמוד בעוז ויעמדו בזה כמו מלחמה ממש.

הגישה של מלחמה ללא תכלית אינה מתאימה לאף אחד (אף דיש לסייג שיש יחידים כרשב''י שהם במדרגה שיכולים להעמיד חיים שלמים על מסירות נפש בלבד, אך לכלל הנפשות בדור אינו רלוונטי). אפשר לומר לאדם להילחם עבור משהו שכדאי לו להילחם עבורו, אולם מכיוון שהעוה''ב אינו חושי עבור רוב בנ''א- לומר לו להיאבק ולעמוד בניסיונות מרים בכל יום עבור שכר בעוה''ב היא גישה שנידונה מראש לכישלון נחרץ.

אבל כן מדברים על הבעיה עם הבחור הבעייתי לבדו

על מה מדברים איתו? ומדוע מה שאפשר לומר ליחיד א''א לומר לרבים? במה אני צודק ובמה לא? בקיצור לא הבנתי כוונת כת''ר.

 

[מה חובתו בעולמו]

ברצוני לחדד יותר את הדברים ולבאר מה נקודת הדברים שאליהם כיוונתי:

אמנם נכון שיש מציאות לחיות חיי מאבק והתמודדות יום יומיים (אם כי גם מציאות זאת אינה מובנת כצורתה הנכונה אצל הרבה בנ''א), אבל הצורה הזאת של חיים אינה שייכת כלל בדורינו ואין מתאימה לנפשות האנשים.

מאידך, הגישה של 'ירידת הדורות', ולהגיד רק מילים טובות וכדו' אינה הפתרון (למעשה היא אותה גברת בשינוי אדרת ואכמ''ל). ''אדם לעמל יולד'', אדם אינו מוצא סיפוק בחיים ללא אתגרים ומאבקים!!

המקום שבו בכ''ז יש הבדל בין הדורות הקודמים לדור דידן הוא בנקודת היציאה של הנפש. כיום הצורה הנכונה היא לדבר על המטרה, לא על הקשיים בדרך. לא למחוק אותם!! לא להגיד שהם לא קיימים!! רק זה לא הנושא, הנושא איננו כמה קשה וכמה צריך להתגבר, בדורות קודמים זה היה שייך כי הם פשוט נהנו מזה, היום נהנים יותר מגלידה, מה לעשות...

ולכן היום הדרך היא לדבר על המטרה של החיים, מהיכן אני מוצא סיפוק, מדוע קרבת ה' היא הדבר היחיד שיכול לתת לי את אותו סיפוק, וכדי להגיע לסיפוק הזה צריך הרבה להילחם ולהיאבק ולעמוד בניסיונות!! אבל לא זה הנושא!! הנושא הוא איך לחיות טוב!! ליהנות מהחיים!! וכמ''ש הנקודה זה לא מילים, אפשר להגיד את אותם מילים, השאלה איך מסדרים אותם, מה הטון, מה הכוונה ולהיכן מכוונים את צורת הבניין של הנפשות.

 

[אלמוג טלולקר]

בע"ה עומד לצאת הספר דע לך בני - של מוטי זולברג הי"ו
שלחתי תוכן עניינים, ובמידה זה יעזור לכם
אעדכן מתי הוא יצא לאור במהדורה מחודשת

 

[פלוני א]

ברצוני לחדד יותר את הדברים ולבאר מה נקודת הדברים שאליהם כיוונתי:

אמנם נכון שיש מציאות לחיות חיי מאבק והתמודדות יום יומיים (אם כי גם מציאות זאת אינה מובנת כצורתה הנכונה אצל הרבה בנ''א), אבל הצורה הזאת של חיים אינה שייכת כלל בדורינו ואין מתאימה לנפשות האנשים.

מאידך, הגישה של 'ירידת הדורות', ולהגיד רק מילים טובות וכדו' אינה הפתרון (למעשה היא אותה גברת בשינוי אדרת ואכמ''ל). ''אדם לעמל יולד'', אדם אינו מוצא סיפוק בחיים ללא אתגרים ומאבקים!!

המקום שבו בכ''ז יש הבדל בין הדורות הקודמים לדור דידן הוא בנקודת היציאה של הנפש. כיום הצורה הנכונה היא לדבר על המטרה, לא על הקשיים בדרך. לא למחוק אותם!! לא להגיד שהם לא קיימים!! רק זה לא הנושא, הנושא איננו כמה קשה וכמה צריך להתגבר, בדורות קודמים זה היה שייך כי הם פשוט נהנו מזה, היום נהנים יותר מגלידה, מה לעשות...

ולכן היום הדרך היא לדבר על המטרה של החיים, מהיכן אני מוצא סיפוק, מדוע קרבת ה' היא הדבר היחיד שיכול לתת לי את אותו סיפוק, וכדי להגיע לסיפוק הזה צריך הרבה להילחם ולהיאבק ולעמוד בניסיונות!! אבל לא זה הנושא!! הנושא הוא איך לחיות טוב!! ליהנות מהחיים!! וכמ''ש הנקודה זה לא מילים, אפשר להגיד את אותם מילים, השאלה איך מסדרים אותם, מה הטון, מה הכוונה ולהיכן מכוונים את צורת הבניין של הנפשות.

אם המטרה זה סיפוק עצמי יכול להיווצר לך מישמש שבו בנאדם פוסח על שני הסעיפים.
עושה קידוש ונוסע אחר כך, הולך לים בשבת אחרי בית כנסת וכו' כביכול נהנה משני העולמות מרגיש קרוב לה' בעיניו שמקיים כמה מצוות בסיסיות "בדרכו שלו" וגם "נהנה" מהעולם הזה.

איך תסביר למישהו שקיום החוקים (כוונתי מצוות שכביכול לא נראה להם טעם) יעשה לו טוב בעולם הזה?

כל עוד המטרה זה אני ושלי יהיה טוב, האני ינצח משום שלכולנו יש נפש בהמית שרוצה לעשות לפעמים את הפך רצון ה'.

בלי קשר לכל מה שאמרתי למעלה, מה יקרה שקיום מצוות ה' לא יעשה לו טוב? הוא יזנח את זה? אולי יחפש שיטה אחרת שתעשה לו טוב?

 

[מה חובתו בעולמו]

אם המטרה זה סיפוק עצמי יכול להיווצר לך מישמש שבו בנאדם פוסח על שני הסעיפים.
עושה קידוש ונוסע אחר כך, הולך לים בשבת אחרי בית כנסת וכו' כביכול נהנה משני העולמות מרגיש קרוב לה' בעיניו שמקיים כמה מצוות בסיסיות "בדרכו שלו" וגם "נהנה" מהעולם הזה.

איך תסביר למישהו שקיום החוקים (כוונתי מצוות שכביכול לא נראה להם טעם) יעשה לו טוב בעולם הזה?

כל עוד המטרה זה אני ושלי יהיה טוב, האני ינצח משום שלכולנו יש נפש בהמית שרוצה לעשות לפעמים את הפך רצון ה'.

בלי קשר לכל מה שאמרתי למעלה, מה יקרה שקיום מצוות ה' לא יעשה לו טוב? הוא יזנח את זה? אולי יחפש שיטה אחרת שתעשה לו טוב?

אני אסביר לו שאין דרך להגיע לאושר וסיפוק פנימי אלא ע''י חיי תורה וקיום מצוותיה.

כל עוד שהוא לא מבין את זה זו אכן בעיה. מה הפתרון שלך? שימשיך להיות בדיכאון כל החיים ולוותר מדי יום על הנאות כי עוד 70 שנה יש גיהנם? כמה זמן נראה לך שזה יכול להחזיק מעמד?

 

[פלוני א]

אני אסביר לו שאין דרך להגיע לאושר וסיפוק פנימי אלא ע''י חיי תורה וקיום מצוותיה.

כל עוד שהוא לא מבין את זה זו אכן בעיה. מה הפתרון שלך? שימשיך להיות בדיכאון כל החיים ולוותר מדי יום על הנאות כי עוד 70 שנה יש גיהנם? כמה זמן נראה לך שזה יכול להחזיק מעמד?

קודם כל אקדים ואומר שלי אין פתרון בהכרח...
אבל לשם החידוד וגם חיזוק עבודת ה' שלי הפרטית אני אגיד לך כמה נקודות:
1. כמו שציינתי קודם אין גישה אחת להתקרב ל-ה', ואוסיף ממקודם שלא רק שבין בני אדם יש גיוון אלא גם באדם עצמו יש גיוון. יש פעמים שצריך דין, יש פעמים שצריך "ליטוף" ויש פעמים שצריך בפירוש השכר שעתיד לבוא! לא צריך להתבייש בזה בכלל, ספר נצור לשונך (דוגמה ראשונה שקפצה לי לראש) מלא בתיאורים כאלה לעתיד לבוא ואף על פי שאין בשכלנו להבין את המציאות הזאת של העולם הבא בכל זאת משהו נקלט והלומד מבין "יהיה לי טוב אחר כך" וגם יש פעמים שצריך את המקל וההפחדות למינהם, מחילה מכבודך, גם את ה"נידון בצואה רותחת" ולהטיל מורא על הנפש. לענ"ד אי אפשר לעבוד את ה' בלי כל אלה יש נקודות שזה יעזור ויש נקודות שזה יעזור והעיקר לחזק בכל יום את עבודת ה' ולהחדיר עיקשות גדולה בדבקות בדרך ולא להתייאש כלל.

2. אני חושב שאתה צריך להגדיר קודם כל לאדם מה זה סיפוק ואושר פנימי. האם מילוי התאוות שלו זה אושר? אולי ההפך? האם הרגשה טובה בטווח הקצר זה באמת מה שהבנאדם רוצה? יש סיפוק אחר? כל עוד אין שפה משותפת בינך לבין השני אין עמק שווה. ההגעה הזאת לעמק השווה במשמעות המילים והתפיסה שלהם יכולה להיות מכשול רציני...
לדוגמה: חוזר בתשובה בתרבות החילונית לגמרי זה משוגע/בנאדם חלש נפשית/תארי "כבוד" אחרים.
אמנם, מצד האמת זה תואר כבוד של ממש. וכאן אני שואל אותך, איך תצליח לגרום למישהו לחזור בתשובה שהמשמעות של המילה הזאת לא אחידה אצלכם?

מכל הסיבות שציינתי עד עכשיו אני אגיד שלהחזיר בתשובה ולהשפיע על נערים צעירים וילדים זה קשה, מסובך ולא פשטני כל כך להשתמש בגישה אחת.
לא תראה בארגז של שיפוצניק רק מברגה...
עם כי שוב, אני חייב לציין שאני אישית מתחבר מאוד לתוכן הדברים שאתה אומר וכנראה שאותי היית משכנע.

 

[צל עובר]

ולכן היום הדרך היא לדבר על המטרה של החיים, מהיכן אני מוצא סיפוק, מדוע קרבת ה' היא הדבר היחיד שיכול לתת לי את אותו סיפוק, וכדי להגיע לסיפוק הזה צריך הרבה להילחם ולהיאבק ולעמוד בניסיונות!! אבל לא זה הנושא!! הנושא הוא איך לחיות טוב!! ליהנות מהחיים!! וכמ''ש הנקודה זה לא מילים, אפשר להגיד את אותם מילים, השאלה איך מסדרים אותם, מה הטון, מה הכוונה ולהיכן מכוונים את צורת הבניין של הנפשות.

לא הבנתי.
לא לדבר על קשיים? לא לדבר על נפילות?
זה לא עובד ככה, זה לא נעלם.
איך בן אדם שלא יודע שאפשר ליפול וזה לגיטימי, יתמודד עם נסיונות?
למה בן אדם שכל החיים טפטפו לו שהמצוות זה אושר וכיף,
לא יעזוב אותם כשקצת קשה לו?
חייבים לדבר על התכלית, אחרת הוא לא ירצה לעבוד,
אבל תכל'ס אתה צריך להגיד לו על מה לעבוד, מה יקרה בעבודה.

 

[מה חובתו בעולמו]

אתה מביא ציטוט שאני אומר שצריך לעמוד בניסיונות, ולא רק שאמרתי את זה אלא אף הדגשתי והוספתי שתי סימני קריאה! ואז אתה שואל איך אני אומר שלא צריך לעמוד בנסיונות?

 

[צל עובר]

אתה מביא ציטוט שאני אומר שצריך לעמוד בניסיונות, ולא רק שאמרתי את זה אלא אף הדגשתי והוספתי שתי סימני קריאה! ואז אתה שואל איך אני אומר שלא צריך לעמוד בנסיונות?

אתה אומר שלא זה הנושא,
ואז אתה מדגיש את זה עם סימני קריאה?
מחילה.
הגבתי לכלל הדברים שלך, ולא רק למה שצוטט.
אדרבה, תסביר שוב מה אתה אומר,
לדבר על הקשיים ועל מה העבודה הזאת לנו,
או לדבר רק על התכלית, או לשלב את שניהם.

 

[מה חובתו בעולמו]

@צל עובר התכוונתי להגיב לך היום אך לצערי לא הספקתי. מקווה שאמצא פנאי בשבוע הבא.