• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ספק פסיק רישיה בדאורייתא

לכאורה זה תרתי דסתרי
פסיק רישה זה ודאי
ספק אם תקרה המציאות. לדוגמא ספק אם יחתך דשא בהליכה (זו רק דוגמא, לא מה ששאלתי, כי זה דרבנן במקרה של הדשא, זה בשינוי).
אבל לעניין דאורייתא לדוגמא, ספק המנורה במקרר מחוברת ספק לא. (על נורת להט כמובן)
 
ספק אם תקרה המציאות. לדוגמא ספק אם יחתך דשא בהליכה (זו רק דוגמא, לא מה ששאלתי, כי זה דרבנן במקרה של הדשא, זה בשינוי).
אבל לעניין דאורייתא לדוגמא, ספק המנורה במקרר מחוברת ספק לא. (על נורת להט כמובן)
המקרה הראשון הוא ספק בידיעה, המקרה השני הוא ספק במציאות...
 
איך יברר אם הדלת סגורה
כמו שדעת שוטים לאו כלום הוא, ככה דבר שניתן לברר אותו במציאות אינו ספק.
לך אין יכולת טכנית לברר כרגע את הדבר, אבל הדבר ניתן לבירור.
לדוגמא, אם יש לפניי משהו ואני לא יודע מה המשקל שלו, זה לא נקרא ספק כמה הוא שוקל, ואע"פ שאין לי משקל בכל האזור ואני לא יכול לשקול, אבל ניתן לברר את זה.
אבל אם כבר אכלתי ואני לא יודע כמה אכלתי, אז את זה לא ניתן לברר וזה נקרא ספק.
ולכן אם הדלת סגורה ואתה לא יודע אם יש אור או לא, זה לא שקיים כאן ספק, אלא אתה לא יודע משהו, וזה לא מתיר כמו שאפשר להתיר בספיקות.
 
לאחר חיפוש מחיפוש מצאתי
אך טוב וחסד עמ' תיד. ואין עימי הזמן לעיין במקור שהביא מהחזו"ע. ועוד חזון למועד
 
הערה חשובה בזה שיש להוסיף שהרי שאלו האחרונים מהרמ"א גבי תנורי גוים ומשם רצו האחרונים להביא ראיה שספק פסיק רישיה אסור וע"ז התי' המתבקש לומר שכל ההיתר של ספק פסיק רישיה הוא לענין שבת שמלאכת מחשבת אז בספק הדבר מותר אבל לא אמרי' הכי בשאר איסורים ודו"ק [ואגב ראייתם להתיר זה משיח' ששם הוא גם לעניין שבת]
 
חזור
חלק עליון