שהחיינו על כלים

מרפסן איגרי

Well-known member
הבא"ח פרשת ראה, ה וכה"ח ס' רכג ס"ק טז וכ' וחזו"ע ברכות עמ' שצ ותב כתבו שלא נוהגים לברך שהחיינו על כלים חדשים

ותמהו על זה מה ראו לחלק בין כלים חדשים לבגדים חדשים, שאם נאמר שדעת רב שרירא גאון שאין לברך אלא על דבר הבא מזמן לזמן, א"כ גם בגדים אין לברך.
וגם מרן בחזו"ע סוף הערה ז' הביא בשתיקה מש"כ הגר"י ידיד הלוי שאין לחוש לסב"ל ע"ש.

כ"כ הנתיבי עם ס' רכג. ברכת ה' ח"ד פרק הלכה נז (רק שאין למחות במקילים לא לברך). שו"ת דברי שלום מזרחי ח"ב ס' צא-צב. אדרת תפארת ח"ה ס' כ-כא, ברכת יהודה ח"ד כד
 
הלכה ברורה מדבר על זה, ואולי גם בילקוט יוסף שם.
מה שנהוג לומר (ועד עתה לא שמעתי תשובה טובה יותר...)- שמברכים דווקא על דברים שבאים מזמן לזמן- כמו מועדים וימים טובים
ודווקא בגדים שמקובל לקנות לחג הם דומים במובן הזה.
מה שאין כן- כלים.
.
ואדרבה יחכימונו חכמי הפורום בתשובות נוספות
 
בגדים שמקובל לקנות לחג
ומי שקונה בגד כל שבוע?
ודאי שאין חילוק כזה בהלכה
אדרבא, בברכת יהודה הוכיח מתרומת הדשן שגם לרב שרירא גאון שסובר שאין לברך רק על דבר הבא מזמן לזמן, מודה בבגדים וכלים שיש בהם זמן מועט (לא רק בחגים או כשיש מבצעים...)
 
באמת המנהג לא כל כך ברור (וכמו עוד מנהגים להמנע מכל מיני ברכות, כמו ברקים, שניכר שהפוסקים רק מנסים לתת טעם למנהג קיים).
ואם אני זוכר נכון (לא בדקתי עכשיו), בחזו"ע כתב שאם רוצה לברך כמו שכתוב בשו"ע, הרשות בידו.
 
שבברכי יוסף עולה הרושם שנוהגים לברך
כך הוכיח בברכת יהודה, שכתב החיד"א, שלא נוהגים לברך על ספרים חדשים משום שמצוות לאו להנות נתנו, משמע ששאר כלים שאין את הטעם הזה נוהגים לברך
אף אחד לא אמר כל שבוע...
מקובל לקנות בגדים לחגים- דברים הבאים מזמן לזמן
תחשוב, נראה לך הלכה כזו, שחז"ל תקנו לברך משום שבמאה ה-21 נוהגים לקנות בגדים לפני החגים??
 
טעות,
כך הוכיח בברכת יהודה, שכתב החיד"א, שלא נוהגים לברך על ספרים חדשים משום שמצוות לאו להנות נתנו, משמע ששאר כלים שאין את הטעם הזה נוהגים לברך

תחשוב, נראה לך הלכה כזו, שחז"ל תקנו לברך משום שבמאה ה-21 נוהגים לקנות בגדים לפני החגים??
לקנות בגדים לחג זה הרבה לפני המאה ה-21,
אל תחשוב, תבדוק.
 
חזור
חלק עליון