הבלוג של @הרב אליהו כהן - מעדני המלך

לרגל יום "חג העצמאות" הקרב ובא, שראשי הציונות מתהפכים בקברם על "החג הקדוש" שיצא מתחת ידם בשגגה, כאשר המוני בית ישראל מתאספים מבוקר החג ועד שעות הלילה המאוחרות בבתי כנסיות ובתי מדרשות ושומעים בשקיקה שיעורי תורה מגדולי הרבנים שליט"א, אשריהם ישראל! מצד שני אין ספק שהדעות חלוקות בעצם היחס ליום זה בפרט, ולמדינה בכלל, בעיני התורה של מרן זצ"ל, ועל כך בימים הקרובים אי"ה אביא ממה שכתבתי בזה בזמנו בקובץ המשביר חלק ב', על יחסו של מרן זיע"א למדינה ולכמה מסמליה המובהקים, כצבא, וכבתי המשפט, ועוד נושאים שבחלקם כבר דנתי כאן מכבר, ובחלקם נביא כאן בפרסום ראשון. אשמח מאוד לקבל הערות והוספות, מכיון שעיקרי הדברים נכתבו לפני שנים רבות, ומאז נוספו אצלי עוד מקורות וציונים, ומקוצר הזמן לא הספקתי ללקט הכל מחדש בטרם אתחיל דברי רואה אני חובה להדגיש כי נושא זה...

מכיון שהיום נקבע על ידי הרשיות "כיום השואה", ליקטתי מדבריו ומזכרונותיו של מרן זצ"ל מתקופת השואה המובאים כאן בפרסום ראשון ראוי להדגיש כי כמדומני רוב דברים אלו לא נאמרו ביום השואה, אלא בעיקר לפני תשעה באב ובהזדמנויות שונות, ולמרות שמבחינה הלכתית ונחת רוח לנפשות הנרצחים אין תועלת במעשים שנעשים לזכרם על ידי רשויות המדינה, כעמידה דום וצפירה וכדו', שמקורם של מעשים אלה מאומות העולם והינם סממנים חיצונים בלי שום תוכן רוחני, מכל מקום הנני מביא כיום את הדברים לזכר ששת מליון הנרצחים ולעילוי נשמותיהם הטהורות, ויה"ר שכל זיכוי הרבים ודברי התורה יהיה לזכותם ולזכרם, ויעמדו לנו למליצי יושר בפני הקב"ה לזכות לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. מעשה מזעזע מאכזריות הגרמנים ימ"ש בדורות האחרונים לצערנו הרב היינו עדים לשואה שהיתה באירופה, שליש מעם ישראל ספו...

מידי שנה בשנה בימים אלה היו מרעידים את רחובותינו קולות פיצוצים עצומים על ידי ילדי שוליים בדרך כלל, אך למרבה הבושה לפעמים היו נגררים אחריהם גם ילדים ממשפחות טובות, ולמרות האסונות הרבים שנגרמו כתוצאה ממשחקים מסוכנים אלו עדיין ישנם ילדים שמחזיקים בהם, ולא מכבר לפני כחודש נקטעה חתונה של משפחה מאשדוד בעטיים של נערי שוליים אלה שפיצצו נפצים ופצעו כמה ממשתתפי החתונה רח"ל מרן זיע"א התבטא בחריפות נגד נוהג מקולקל זה, ובשיעוריו לפני פורים היה מרבה להזהיר על כך. להלן חלק מדבריו כפי שהובאו במעדני המלך חלק א'. יש הרבה חושבים מה זה פורים? מביאים ילדים לבית הכנסת, וכל אחד מביא אתו איזה צעצוע שיש בו חומר נפץ, ומכים, 'אודרוב'[1], יושבים מחכים מתי יבוא המן כדי להכות, באים לא בשביל לשמוע את המגילה, לא בשביל לראות את חסדיו של הבורא יתברך, רק בשביל...

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל הילולת הגאון רבי חיים פלאג'י כמובא במעדני המלך חלק א' הלילה ליל פטירתו של הגאון ר' חיים פלאג'י, הוא נפטר בשנת תרכ"ח, לפני מאה ועשרים שנה בערך. הוא היה לא רק גאון בתורה, הענוה שלו עוברת כל גבול, לא רצה לספר אפס קצהו ממה שהקב"ה עשה על ידו. אחד הדברים: באותו הזמן כל התושבים היו בידו של הפחה לשבט ולחסד, בעפעף עין אחד היה יכול להרוג בן אדם, לא צריך בית משפט ולא שום דבר, מה שאומר אחת דתו להמית, כך היו עריצים אכזרים שאין דוגמתם. עבדל חמיד היה המלך אז. הוא מצד אחד היה מטיב לישראל, אך לבו שחור כמו פחם רשע אכזר, היו לו כמה נשים פילגשים ושבעים בנים, וילד אחד בן שמונה-תשע היה מתוק יותר מכולם, היה רואה אותו היה מחבקו ומנשקו, היה אוהב את אמו גם כן. המלך היה חשדן מטבעו, כל הזמן פוחד שלא יהרגו אותו שלא יעשו איזה...

הסמכת הברכה להדלקה האשה צריכה להדליק נרות לכבוד שבת, תיקון על שֶׁחַוָּה כיבתה אורו של עולם. וההדלקה צריכה להיות סמוך לברכה, 'סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר' , תברך "אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של שבת", ומיד אחר כך תדליק, וכמו שכותבים הנימוקי יוסף ושו"ת התשב"ץ, לאחר שהדליקה את הגפרור תברך ומיד תדליק. אך אם מברכת ולאחר כך מדליקה את הגפרור זהו הפסק, וכמו שכן הוא בכל ברכת הנהנין, אם המשקה חם לא יברך ואחרי כן יעשה רוח לקרר את המשקה החם 'שם חם ויפת', אלא יברך כשיצטנן, וכן הדין בברכת המצוות. הקדמת הברכה להדלקה וקודם מברכים ואחר כך מדליקים, כמו במזוזה, ציצית, מגילה וחנוכה. כך פסק הרמב"ם בפרק ה' מהלכות שבת, וכתב הרב המגיד שמקור דבריו מרב עמרם גאון. וכך כתב הראבי"ה, ר' אליעזר בן יואל הלוי בספר אבי העזרי, שהיה מגדולי רבני אשכנז, ויסודות...

הערב (אור לד' שבט) מלאו ט"ל שנים לפטירת הגאון הקדוש המלומד בנסים בנש"ק כמוהר"ר ישראל אבוחצירא זיע"א, אשר בנוסף לגדלותו בתורה נודע שמו בשערים בישועות ומופתים רבים שנעשו על ידו בכוח קדושתו ותפילותיו בינו לבין מרן זיע"א שררה ידידות והערכה עצומה, מפיו של הבבא סאלי נשמעו על מרן דברי שבח נדירים ומופלגים, כפי שליקט ידידי היקר חריף ובקי צנא מלא ספרי הרה"ג יששכר דב הופמן שליט"א, במאמרו המקיף בספר המשביר חלק א' (עמ' כד), המצורף לכאן בהסכמתו האדיבה, עי"ש, ולא אכפול כאן הדברים. להלן מובא הספדו של מרן שנמסר ביום חמישי ח שבט התשד"מ, בעצרת ענק שנערכה בישיבת "אור החיים". ונדפס בתמציתיות ובראשי פרקים במאור ישראל דרושים (עמ' רצג). וחלק מהכתב יד מובא בזאת כאן [ומפליא לראות איך מרן זיע"א תימצת בכתי"ק בשני עמודים דרשה זו שארכה כאן יותר מששה עמודים]...

לפני 45 שנה, עדיין לא היתה למדינת ישראל נציגות דיפלומטית בספרד, ראשי המדינה שרצו ליצור את הקשר, חיפשו דמות בכירה שאינה פוליטית שתיפגש עם המלך, ומרן זיע"א שהיה בדרכו לספרד נתבקש להיכנס לפגישה עם המלך כפי שנראה להלן הפגישה הצליחה מעבר למשוער, המלך נשבה בקיסמו האישי של מרן זצ"ל, והמפליא ביותר הוא היחס הזוטר שראה מרן בפגישה זו... הפרק דלהלן מצוטט מתוך מעדני המלך חלק א' פרק ד' אשמח מאוד אם יש למישהו תמונה ברורה מפגישה זו [לא היינו נדרשים לפרק זה אלמלא התבטאותו הבאה של מרן...

דרשה שמסרתי השבוע בבית מדרש הגדול החיד"א באשדוד, ומאוד אודה למי שיוכל לכתוב לי עליה הוספות ובפרט עובדות והנהגות ממרנן ורבנן גדולי יהדות ספרד - בציון מקור העובדות[1] בגמ' נדרים (נ: נא.) בדפים שנלמדים בימים אלו בדף היומי, מובא תיאור מעניין משמחת נישואיו של ר' שמעון בנו של ר' יהודה הנשיא. רבי עבד ליה הלולא לר"ש ברבי, כתב על בית גננא עשרין וארבעה אלפין ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין, ולא אזמניה לבר קפרא. אמר ליה, אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה! אזמניה, אמר: לעושי רצונו בעולם הזה כך, לעוה"ב עאכ"ו! יומא דמחייך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא, א"ל לבר קפרא לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי, א"ל ליחזי מר דכל גריוא דבעינא שקילנא, שקל דיקולא רבה חפייה כופרא וסחפיה על רישיה ואזל ואמר ליה ליכיל לי מר ארבעין גריוי חיטי...

אחד הדברים שבלטו אצל מרן זיע"א ללא ספק היה כוח הכתיבה שליווה את מרן מימי ילדותו ועד ימיו האחרונים, מרן השאיר אחריו יבול עצום של כתבים שככל שחולפות השנים מתעצמת התמיהה איך הספיק מרן לכתוב כל כך הרבה בשיחותיו היה מרבה מרן להמריץ את לומדי התורה לאחוז בקס'ת הסופר ולהעלות על הכתב את חידושיהם ודברי תורתם, וכפי שנראה בדבריו להלן המליץ מרן כן גם לצורבים הצעירים בתחילת דרכם בכדי שיתרגלו לכתוב ומסיבה זו היה מרבה מרן להעניק מכתבי המלצה למחברי הספרים, בכדי לעודדם בכתיבתם, ובתקוה שבעתיד יתקדמו בכתיבתם לפסיקת הלכה למעשה בצורה מסודרת ונכונה ועיני ראו מחבר ספר צעיר באגדה שהגיש את ספרו לפני מרן זיע"א, ואם כי מרן עודדו ונתן לו הסכמה, פנה אליו בתוכחת מגולה ובאהבה מגולה באמור לו מדוע אתה מחבר עכשיו ספר באגדה, תעזוב את האגדה לימי הזיקנה, תשב ותחבר ספר בהלכה...

עצם לימוד התורה נחשב מצוה! "דאמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב 'מי האיש החכם ויבן את זאת'? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, דכתיב 'ויאמר ה' על עזבם את תורתי [אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. וילכו אחרי שרירות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם'], היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה? אמר רב יהודה אמר רב, שאין מברכין בתורה תחלה" (נדרים פא.). ובאמת יש להבין מפני מה ישראל לא בירכו על התורה תחלה? קיימא לן (מנחות מב: ) "כל מצוה שאין עשייתה גמר מצוה אין מברכין עליה". יש דברים שהם הכשר מצוה ויש גמר מצוה, על ההכשר מצוה לא מברכין. כגון אדם שעוסק בהכנת התפילין תופרם ומסדרם ומכניס את הפרשיות, אינו מברך "לעשות תפילין", כיון שאין עשייתן גמר מצוותן. אם אדם עשה תפילין והניחם בארון ודאי שלא יצא ידי חובת...

מה מתאים יותר לפתוח בימים קרים כאלה, כשבערים רבות בארץ יורדים שלגים והקור גובר, בסיפורו של הלל הזקן, כפי שסופר על ידי מרן זיע"א, ומובא במעדני המלך חלק ג', בתוספת דברי עידוד וחיזוק בלימוד התורה ובשקידתה מסירות נפשו של הלל למען התורה תנו רבנן, עני ועשיר ורשע באין לדין. לעני אומרים לו, מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי. אומרים לו, כלום עני היית יותר מהלל? אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס, עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו, אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון, אבטליון...

הסגולות המועילות לזיכרון "ואמר רבי יצחק, אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי אל תאמן. יגעתי ומצאתי תאמן. הני מילי בדברי תורה, אבל במשא ומתן סייעתא הוא מן שמיא. ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי, אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא" (מגילה ו: ). הדבר הנצרך ביותר בלימוד התורה הוא סייעתא דשמיא כדברי חז"ל, לא כל אחד זוכר את לימודו, יש אדם שככל שיחזור ישכח, יבקש סייעתא דשמיא מהקב"ה שיהא לו זיכרון ולא ישכח. רבים מתלוננים כי כל מה שהם לומדים היום שוכחים מחר ומבקשים סגולות לזיכרון נוסף על החזרה, ובספרים מובאים כמה סגולות לזיכרון. אחת מהם כתב בספר מדרש תלפיות, בעת אמירת הקידוש של ליל שבת יאריך וינגן בתיבות "זכרון למעשה בראשית". וכן בתפילת שמונה עשרה יכוין היטב בברכת "אתה חונן לאדם דעת" ובברכת "שים שלום טובה וברכה", ראוי...

בתחילת דברי הנני להבהיר כי הדברים דלהלן אינם מובאים כעיסוק בפוליטיקה, אלא כהצגת נקודת דרך מעניינת בחייו של מרן מלכא זצ"ל את השיר הבא זוכרים רבים מאחת ממערכות הבחירות לפני קרוב ל30 שנה. מילות השיר נכתבו על ידי המשורר הרה"ג יצחק סונה שליט"א, ובוצעו על ידי אחיו הפייטן ר' יחזקאל ציון הי"ו. [איני יודע מה מקור הלחן, אך כפי שהבנתי זהו שיר ישראלי משנות ה-70]. בוידאו הבא שנזדמן לידי, נראה מרן זצ"ל בביתו של הנגיד מר ג'ק אביטל בניו-יורק בהשתתפות הגאון הגדול ר' שאול קצין זצ"ל, ובנוכחות בנו הרה"ג דוד יוסף שליט"א ור' אריה דרעי הי"ו, כאשר החזן יחזקאל ציון מציג בפני מרן זצ"ל את הסינגל החדש, ומרן נהנה מאוד מתוכן השיר וקורת רוח מרובה ושמחה ניכרת על פניו

הוראתו של מרן בענין ההפסק באמירת סימנא טבא פעם היה המנהג שבחתן בראשית קורא בעצמו. אחרי שגמר לברך היה אומר "בסימנא טבא" בראשית ברא אלהים, ודנו הפוסקים איך אומר "בסימנא טבא" הרי זה הפסק בין הברכה לקריאה וצריך לחזור ולברך. וגם בזה יש שרצו ללמד זכות שזה רק שתי מלים ואינם הפסק, אך אין דבריהם נכונים, ולכן הנהגנו שיאמר "בסימנא טבא" לפני ברכות התורה, ואם יאמר אחרי הברכות חייב לחזור ולברך. היה אצלי מעשה שאחד אחרי שבירך ברכות התורה, לפני הקריאה פנה לזה שאחריו ואמר לו "חזק וברוך". אמרתי לו "חזק וברוך גם לך, תחזור לברך"... כי עשה הפסק, הוא בירך כדי לקרוא בתורה ולא כדי לומר "חזק וברוך", ואף שזה שתי מילים זה הפסק. פעלו של מרן לעידוד כל הקהל לקניית ארבעת המינים לפני 40 שנה אני זוכר בכל בית כנסת אולי היה רק אחד או שתים עם לולב וכל השאר מסתכלים...

דברים ליום השנה התשיעי של מרן זצ"ל את הדברים דלהלן הכנתי לומר חלקם בהילולת מרן בקרית מלאכי וחלקם במשדר הזיכרון בציונו, אך מאת ה' בפועל אמרתי דברים אחרים בשתי המקומות [כפי שניתן לראות כאן, וכן לשמוע את הדברים שנאמרו בק. מלאכי בקו השיעורים 02-3137581 ועוד חזון למועד להעלותם על הכתב בתוספת זכרונות רבים שיש לי ממרן זיע"א] בגמ' (מו"ק כה: ), כי נח נפשיה דרבי יוחנן פתח עליה רבי יצחק בן אלעזר, קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים, דכתיב והיה ביום ההוא והבאתי השמש בצהרים ואמר רבי יוחנן זה יומו של יאשיהו. והאריכו המפרשים לבאר בכמה וכמה אופנים את הדמיון של הרב לשמש, ובהיות שכל הסבר והסבר נוגע להספדו של מרן זצ"ל, נביא את ההסברים ונבארם אחד לאחד בעזה"י. א. המהרש"א מבאר שכאשר השמש שוקעת לא משתנה בה מאומה, היא נשארת מאירה ומחממת, רק שעברה למקום אחר...

"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". לפני 50 שנה כשהתוודענו זה לזה, הציעו לה הרבה בחורים עשירים מופלגים רק לא בני תורה, ולא רצתה לחשוב על כך, אני הייתי בחור עני ואביון, לא היה לנו שום דבר, וכשנישאנו יחד ד' ניסן תש"ד חיינו בחדרון קטן 2.5 מטר על 5 מטר, שמנו שם את הארון השלחן והמטה וכבר לא היה אפשר לזוז בחדר. כשהיו באים רבותי לבקר אותי בשבעת ימי המשתה ובהזדמנויות אחרות, לא היה מקום להכניס אותם, הייתי אני יוצא אליהם אל החצר, שמנו שם כמה כיסאות שישבו. ומעולם לא טענה שום מילה, בחוץ היה מטבחון קטן כזה וחדר שרותים משותף גם לשכנים בחוץ, ככה עם שני ילדים והשלישי בדרך לא היה מקום ליותר. ואז באה לי הצעה מהגאון הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל שמבקשים ממצרים שיביא להם רב שיהיה אב"ד, ונתן עינו בי והמליץ עלי...

כהמשך להכרזותיו ואזהרותיו של מרן על הבשר בהכשר בדצ"י האשכנזים, היה מוסיף ומזהיר על היינות שיהיו בהכשר מתאים שדואג שלפחות הרוב יהיה יין ולא מים וחומרים אחרים, מובאים להלן חלק מדבריו לפני למעלה משלושים שנה, כשדיברנו ברבים, שאם הרוב לא יין הוי ברכה לבטלה, נודע לי דבר חמור מאוד, אחד מהשומעים היה מנהל מחלקה אצל 'יקבי שור', ושם היה על כל בקבוק חותמת של בד"ץ העדה החרדית שהיין הזה כשר. בא אלי אותו אדם בסודי סודות ואמר לי: אני מנהל מחלקה, אומר לך את האמת, שבע עשרה אחוז יין, ושמונים ושלוש אחוז הם מים, אלא ששמים סוכר וחומר משמר. הבנתי הם למה עושים שבע עשרה אחוז, לא בשביל שזה גימטריא טו"ב, אלא פשוט מאוד הרמ"א כותב שיין שאין בו שישית יין וחמשה חלקים מים פסול, הוא כותב כן לגבי נסך וברכה, וזה היה הפתח שלהם לעשות שבע עשרה אחוז שזה שישית, ולכן הם...

הזכות העצומה שיש ליד לאחים הרב ליפשיץ היה ראש המפעל יד לאחים שעושים נפלאות, מי שיכול לעזור להם למצוה גדולה תיחשב. הם מצילים בנות ישראל שלצערינו התדרדרו והתחתנו עם ערבים וגרים איתם בערים שלהם, והם משפילים אותם, הערבים האלה 'פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו', לא נוהגים בהן כבוד, "את יהודיה", מכים ומקללים אותה, מסכנה שבוית חרב בידם, יש להם ילדים מוסטפה מוחמד, הם יהודים לפי הדין כיון שהאמא יהודיה, אבל הם מחנכים אותם כמותם. והרב ליפשיץ מנוחתו בג"ע היה שם נפשו בכפו ושולח בולשת ש.ב. ש.ג... שיחפשו אותם ומשפיע עליהם, מביא להם רכב עד הבית ומוציא אותם שיברחו מהכלבים האלה עם הילדים שלהם, עושים להם ברית מילה ולומדים תורה. עליו השלום נפטר מקרוב. כמה מצוה גדולה לעזור, ב"ה 'וזרח השמש ושקע השמש', עד שלא שקעה שמשו של צדיק זרחה שמשו של צדיק אחר, יש ממשיכים...

לרגל יומא דהילולא שחל השבוע, אשתדל בל"נ מידי יום לערוך במיוחד עבור "פורום מורשת מרן" מדבריו של מרן זיע"א מתוך מעדני המלך חלק ה', בהתמקדות על נקודות מקורות חייו כפי שסופרו על ידו בעצמו ועדיין לא פורסמו בשום מקום, למען נתחזק לילך בדרכיו וללמוד ממעשיו, ולהכיר מקצת ממפעליו ופעליו. השתדלותו של מרן נגד גזירות הממשלה החילונית אנחנו בגלות עִם הכנסת הזו, כולם ריקים ופוחזים בלי דת ודין וכלום, דברתי עם כמה חכי"ם מהמערך כשעוד הייתי בתפקידי, ביקשתי שיצביעו בעד החוק "מיהו יהודי", גם אז ההצבעה הזו עלתה כמה פעמים, דיברתי עם ספרדים שיש להם דרך ארץ וכבוד, וקצת לחלוחית של דת, קראתי אחד אחד ודיברתי על לבם. ותשובתם היתה, אנחנו מאמינים באמונה שלימה לכל מה שאתה אומר, שהגיור של הרפורמים לא שוה כלום והוא כחרס הנשבר, צריך להיות יהודי בגיור שלם, אנו מאמינים...

בערב יום הכיפורים ביקש מרן ראש הישיבה הראש"ל שליט"א ממר אביו מרן זצ"ל לבוא לישיבה למסור שיחת חיזוק לבחורי הישיבה, כדרכו מפעם לפעם, מרן התנצל שאינו חש בטוב וקשה עליו ההליכה והעליה במדרגות הישיבה, וביקש שבחורי הישיבה יבואו לביתו. בחרדת קודש עלינו לביתו של מרן זצ"ל, ומרן מסר לנו את השיחה הבאה באוירת הימים הנוראים, ובהדגשה מיוחדת על ימי בין הזמנים שבהם מצוי רפיון בלימוד, בפרט לאחר תקופת החיזוק בזמן אלול ובימי התשובה. בגמ' יומא (פו.): ארבעה חילוקי כפרה; עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר (ירמיה ג, יד) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם. עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנאמר (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. [פסוק זה אנו אומרים אותו ביום הכיפורים לא פחות מ-26 פעמים, שכן...