• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בשר רבנות לספרדי

הנה לאחרונה נזדמן לי ללמוד קצת בהיקף את עניני הבשר החלק לספרדי. וראיתי לדברי מרן ביביע אומר ח"ה (סי' ג) שכתב גבי ספרדי המתארח ואינו יודע מה הכשר הבשר המוגש לפניו, ואין באפשרותו לשאול את בעה"ב מחמת פגיעה. וכתב להביא שם ס"ס. ספק נתחלף הבשר בבית השחיטה (שזה מצוי ולא כאלה שרצו לפקפק ע"כ) ספק אי לאו, ואת"ל לא נתחלף שמא הלכה כדברי המכשירים למעך. והנה אף אמרתי לצרף אליו את דברי המהרלנ"ח בתשובה (סי' קכא) שכתב ספק נוסף גבי ההגבהה, שאם היינו מגביהים את הסירכא הייתה ניתקת דהוי כשרה לדעת מרן. והנה לפנינו ג' ספיקות.
ועתה בפי ב' שאלות:
והשאלה האחת היא דהנה מרן בתחילת תשובתו ציין לדבר הדבר שמואל (אבוהב סי' שכ) שכתב ס"ס דומה, רק שהספק הראשון שלו הוא אם בכלל איתרע ריעותא בבית השחיטה. כלומר אם היו בכלל סירכות בריאה. האם זה נחשב לספק אחד עם הספק הראשון של מרן (דהרי מרן עצמו לא כתבו במסקנת דבריו) או הוי ספק בפני עצמו ויהא ניתן לצרפו?
והשאלה השנייה היא האם עפי"ד יהא מותר לאכול בשר רבנות? (אני שואל רק מצד דין דאורייתא של טריפה ולא לשאר החששות. ואין בדברי להתיר לכתחילה אלא רק לעניין דיעבד.)
 
ב"ה
שלום וברכה.
ראשית יש להעמיד על דיוקן של דברים, שהיתרו של מרן זיע"א ביביע אומר הנזכר, מבואר בשני מקומות שהוא ממש משום ספק ספיקא של הרב דבר שמואל.
האחד באות ב', אחר שהביא דברי הדבר שמואל, ודן עוד בדין ס"ס אם צריך לברר, והעלה שבנ"ד אין צריך לברר, כתב וז"ל: ועכ״פ נראה דבנ״ד שכבר נבדקה והוכשרה ע״י מומחים והובאה לבית ושל אדם המוחזק בכשרות, א״צ לברר יותר, מטעם ספק ספיקא, דשמא לא היתה כאן שום סירכא, ושמא הלכה כד׳ המכשירים, וכמ״ש הרב דבר שמואל הנ״ל וכו'. ומה גם דבנ״ד פעמים רבות שגם הבעה״ב לא ידע מטיב כשרות הבשר אם הוא חלק (גלאט) או לא, עד שיברר אצל בעל האיטליז. ויש בזה משום כבוד הבריות אם ימנע מלאכול שם. וגם במקרים רבים חשש איבה ומחלוקת. ומש״ה שפיר סמכינן על הס״ס הנ״ל להקל. עכל"ק.
והשני באות ג' שכתב וז"ל: ועכ״פ בכה״ג דנ״ד תסגי לן להקל ע״פ ס״ס, שמא בשר בהמה הלזה ״חלק״, ואת״ל שהיה שם סירכא שהוסר הע״י מיעוך ומשמוש, שמא הלכה כדעת המכשירים. עכל"ק. והוא הוא הס"ס של הרב דבר שמואל.

ומעתה לנידון שאלותיך המחכימות:
א. ספיקו של הרב דבר שמואל שמא לא היתה בכלל ריעותא בבהמה זו, בודאי מצטרף לס"ס, שכך עשה מרן זיע"א בעצמו לסמוך עליו וכנ"ל, שכתב: שמא בשר בהמה הלזה "חלק" עכ"ל. והיינו שלא היתה ריעותא הצריכה מיעוך.
ב. ואם בבשר רבנות יש צד שהבשר הזה חלק, ולא היה שום סירכה ולא הוצרך למיעוך כלל, הרי שמעיקר הדין מותר לאכול כמבואר בתשובת מרן זיע"א, אף שבודאי אין ראוי להקל בזה לכתחילה ולקנות בשר שכל היתרו ע"פ ס"ס, ולכתחילה יש להקפיד לקנות דוקא בשר "חלק" בודאי.
אבל כפי שנודע לי, שכיום בשר הנמכר כבשר כשר, ולא כבשר חלק, אין בו צד שהוא חלק, מפני שהם מפסידים על זה, ובשחיטת הרבנות עצמה שביקרתי, ראיתי שכאשר הוא לא חלק הוא מסומן למחלקה של הכשר, וכאשר הוא חלק הוא ממשיך במחלקה של החלק, כך שהס"ס הזה אינו שייך כלל.
ומה שכבודו כותב בשאלתו שמצוי שהבשר מתחלף בבית השחיטה, דבר כזה צריך שת"ח יברר באופן מסודר אצל העוסקים בזה במשחטות בעצמם, ויוודא שאכן הוא מצב קיים שמתחלף בשר מכשר לחלק, מפני שהסברא נותנת שאף לו יצוייר שחלילה פעם אחת לזמן מרובה יכול להיות כזו טעות, אבל דבר מצוי שבערך בשליש מהבשר יקרה כך, זה רחוק מן הדעת, והרי מקפידים בקפידה מוחלטת להפריד ביניהם, ואנו סומכים עליהם בכל ענין כשרות הבשר, ולא שייך לחוש לכזו מציאות ולעשות ממנה ספק. ואף אם נבא להקל ולסמוך על הרב משכנות יעקוב שגדר "מצוי" הוא בכעשרה אחוז, גם זה רחוק מן הדעת שיהיה מצוי כאשר צוות השוחטים והבודקים נותנים דעתם על דבר זה עצמו להבחין ולהפריד בין הדבקים ובין החלקים.
ולכן המסקנה למעשה, שאין מנוס לדידן בני עדות המזרח, להיות ראויים לזכות הזו להקפיד לקנות אך ורק דווקא מהכשרים שעומדים תחת פיקוחם של חכמי ישראל הספרדים, שבודאי מקפידים על שיטת מרן הב"י ובהידור רב.

נ.ב. וככלל יש לדעת, שגם לדעת מרן הב"י אין הדעות שוות, ולכן יש כמה רמות בגדר "חלק". וכפי שנאמר לי (אמנם לא ממקור לגמרי מוסמך, אבל למיחש מיהא בעי עד שיבורר בודאות אחרת), שאותם הכשרים שונים שאינם ספרדים במהותם אבל באים להתחשב בצרכנים הספרדים, וטוענים שמקפידים אף לשיטת הב"י, מ"מ במציאות אינם מקפידים אלא לפי השיטה המקילה בדעת מרן הב"י, כלומר שע"י זה לא יהיה "בודאי" איסור לפי מרן הב"י, ולכן מעיקר הדין כבר אפשר לאכול מהם אף לדידן, כי יש בזה עכ"פ ס"ס, שמא כהמכשירים לגמרי ע"י מיעוך, ושמא משמוש קל כזה אף לדעת מרן הב"י לא חשיב מיעוך ומותר.
אבל עדיין מי שחס על קדושת נפשו ונפשות ביתו לאכול חלק לכל הדעות, ולא להסתמך על ס"ס שלא במקום צורך ודחק, בוודאי שאין לו להיסמך על שמועות וידיעות גרידא, כמו שבעסקים לא היה סומך כך עד שיוודא הדבר בבירור מוחלט. אם לא במקום צורך חשוב או דחק, כגון כבוד הבריות או מחלוקת או הפסד חשוב, שההכרח לא יגונה, ובזה יסתמך על ס"ס, דומיא דמ"ש מרן זיע"א ביבי"א הנ"ל.
אולם לכתחילה הנכון והראוי שהספרדים בני עדות המזרח יקפידו לקנות אך ורק מהכשרים שמפוקחים ע"י חכמי ישראל שכל כולם במהותם הם ספרדים גמורים, ורוצים את הלכתחילה שבלכתחילה, ולא להיסמך על צירופים במצוה שנאמר בה "קדושים תהיו".

בברכה רבה ובהצלחה מרובה בכל פעליו הטובים
 
ספיקו של הרב דבר שמואל שמא לא היתה בכלל ריעותא בבהמה זו, בודאי מצטרף לס"ס, שכך עשה מרן זיע"א בעצמו לסמוך עליו וכנ"ל, שכתב: שמא בשר בהמה הלזה "חלק" עכ"ל. והיינו שלא היתה ריעותא הצריכה מיעוך.

לפי דברי הרב הרי לפנינו ד' ספיקות. ספק אם הייתה ריעותא כלל, ואת"ל היה שמא נתחלף, ואת"ל לא נתחלף שמא היתה הסירכא ניתקת ע"י הגבהה שמרן מכשיר בכה"ג, ואת"ל לא היתה ניתקת שמא הלכה כדברי המכשירים ע"י מיעוך.

ולגבי מש"כ הרב:
אבל כפי שנודע לי, שכיום בשר הנמכר כבשר כשר, ולא כבשר חלק, אין בו צד שהוא חלק, מפני שהם מפסידים על זה, ובשחיטת הרבנות עצמה שביקרתי, ראיתי שכאשר הוא לא חלק הוא מסומן למחלקה של הכשר, וכאשר הוא חלק הוא ממשיך במחלקה של החלק, כך שהס"ס הזה אינו שייך כלל.
ומה שכבודו כותב בשאלתו שמצוי שהבשר מתחלף בבית השחיטה, דבר כזה צריך שת"ח יברר באופן מסודר אצל העוסקים בזה במשחטות בעצמם, ויוודא שאכן הוא מצב קיים שמתחלף בשר מכשר לחלק, מפני שהסברא נותנת שאף לו יצוייר שחלילה פעם אחת לזמן מרובה יכול להיות כזו טעות, אבל דבר מצוי שבערך בשליש מהבשר יקרה כך, זה רחוק מן הדעת, והרי מקפידים בקפידה מוחלטת להפריד ביניהם, ואנו סומכים עליהם בכל ענין כשרות הבשר, ולא שייך לחוש לכזו מציאות ולעשות ממנה ספק. ואף אם נבא להקל ולסמוך על הרב משכנות יעקוב שגדר "מצוי" הוא בכעשרה אחוז, גם זה רחוק מן הדעת שיהיה מצוי כאשר צוות השוחטים והבודקים נותנים דעתם על דבר זה עצמו להבחין ולהפריד בין הדבקים ובין החלקים.

הנה מצ"ב מכתב של הראשל"צ שבסוף מכתבו כותב מציאות בה מצרפים את הבשר החלק לקו הבשר הכשר. ועוד בירר ת"ח חשוב בעירנו עם כמה וכמה כשרויות והעלה עוד ב' מציאויות והם, שמאחר ולהכשר 'חלק' יש הגבלת כמות השחיטה ביום, ובאם עברו זאת קונסים אותם ומעבירים את הכל תחת חותמת 'כשר', אף שבאמת זה 'חלק'. ועוד שישנה מציאות בה שורים מע"ל את הבשר ה'כשר' יחדיו עם הבשר ה'חלק', ולכן מעבירים את הכל תחת החותמת 'כשר'.

ובוודאי שאין בדברי להתיר לכתחילה לאכול מבשר זה. וכל דברי הם מצד לימוד תורה וליבון הסוגייא, שלא מצאתי מנוח לנפשי לאחר שהעלתי את כל הנ"ל. ובוודאי שנכון הוא להחמיר כראוי לבני תורה ולאברכים לבל יטמאו נפשם בגיעולים שהתורה אסרתם.חלק-ריאה.jpg
 
ורציתי להודות לרב על התשובה המפורטת המרחיבה דעתו של אדם בכל העניין. תודה רבה וייש"כ!
 
בשמחה רבה.

תמחל לי שאתייחס בקצרה ממש לעובדות שכתבת לענין הלכה.
מה שיש בסוף מכתבו של מרן הראש"ל שליט"א, הוא שאם עברו ג' ימים ללא הכשרה אף שנשטף עובר לכשר, אבל מסתמא משתדלים להקפיד שלא להגיע לזה, ואף אם קורה לפעמים, האם מגיע לעשרה אחוז (לדעת המשכנות יעקוב), ק"ו לשליש?! ומכיון שיש כאן חזקה ברורה שמה שכתוב "כשר" הוא כשר ולא חלק, כך יש לדונו. (וגם אין לעשות ס"ס שמא מהמיעוטא דמיעוטא שיכול לקרות אי פעם ושמא כהמכשירים, שהרי ב' הספיקות אינם שקולים, ובשביל לעשות ס"ס צריך לפחות ספק אחד שיהיה שקול ובהצטרף האינו שקול יהיה רוב, כנודע.)

ולגבי מה שהביא מבירורו של ת"ח חשוב בעירו ב' עובדות, הנה כבר כתבתי שאם אכן יתברר באופן מסודר שיש כזו מציאות, אז אה"נ מעיקר הדין יהיה מותר ע"פ ס"ס. וכאן אני מוסיף שצריך שיתברר שהוא "מצוי" ולא רק שהוא "אפשרי" ושבמציאות כמעט איננו כי אם אחת לאלף ראש ומעלה.
בברכה רבה
 
תודה רבה לכבוד הרב על התשובה.
בברכת שלום רב לאוהבי תורתך
 
בס"ד

ראיתי בתקנות שהרבנות הוציאו למשגיחי הכשרות שגם אם שחטו בשר שהוגדר "חלק" והבשר עמד לשהות ג' ימים טרם מליחתו וע"מ שלא יעבורו עליו ג' ימים השרוהו במים או שטפו אותו במים לחוש לחומרת הגאונים ,אזי כשרותו בכה"ג יורדת מחלק לכשר .אמנם אינני יודע מה שיעור בשר במשחטות שעומדים לעבור עליו ג' ימים טרם מליחה אך עובדה זו מצטרפת לספקות שבליין חלק של הרבנות ושיכול להיות מצב שהריאה "חלק" ואף נשחט בליין לפי כל החומרות של קצב שחיטה ובדיקת סכינים ורק לאחר השחיטה ורק מחמת שיהוי הבשר טרם המליחה ירד לכשרות רגילה .התקנות מפורסמות באתר הרבנות .חגי
 
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/bchinot_kashrut/he/ספר השגחה וכשרות.pdf
7 .יש להכשיר גם בשר כשר בתוך 72 שעות לשחיטה. בשעת הדחק לפני שעובר הזמן הנ"ל אפשר להשרות את הבשר המים בדיעבד אפשר להקל בהדחה טובה בצינור מים. הבשר שהושרה/הודח ישווק כ"כשר" לאחר הכשרתו אף אם היה "חלק". עמוד 27 בחוברת .
 
ב"ה
שלום וברכה.
לסיכום הדברים:
נשאר לנו כאמור לברר כמה אחוז בממוצע מצוי שיעבור מהליין של החלק לליין של הכשר, ולפי זה נוכל לדעת אם יש מקום להקל בזה מעיקר הדין ע"פ הס"ס הנזכר.
בברכה רבה
ומועדים לשמחה.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון