• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

נהיגת אשה ברכב וגם דעתו של הרב בן ציון אבא שאול בפאה

לביא

Well-known member
הנה בשו״ת הראשון לציון ח״ב אבה״ע ס״יג כתב לגבי אם אשה מותר לה ללמוד נהיגה.
ולשונו התם בהתחלה: אשה המקילה ללמוד נהיגה ועושה כן לצורך פרנסתה צריכה להקפיד וכו׳.
ולכאורה מהלשון ״אשה המקילה״ ש״מ שיש חומרא מסוימת בעניין, או שיש פוסקים הכותבים להחמיר ומקילים לצורך פרנסה וע״ז קאי הראשל״צ, אך בין להך פירושא ובין להפך פירוש עדיין תורה אני צריך ללמוד, דאיזה צד חומרא יש בדבר?

מה שמעניין נוסף מאד בתשובה הזו היא דעתו על הרב בן ציון בנושא הפאות.
ובאמת ידוע לי מאחד מרבותיי (אשר גם עשה הקידושין שלי) כי היה שמש של הרב בן ציון (היה בוחר לו עניבות) ואמר לנו כי מה שהיה מתיר הרב בן ציון היה לאשתו כי כידוע היה לה מחלה ושערותיה נשרו ומתוך צערה המרובה התיר לה פאה כמו של ימים עברו ולא כמו של היום.
 

קבצים מצורפים

  • הראשון לציון - לימוד נהיגה לאשה.pdf
    1.9 MB · צפיות: 39
מה שהיה מתיר הרב בן ציון היה לאשתו כי כידוע היה לה מחלה ושערותיה נשרו ומתוך צערה המרובה התיר לה פאה כמו של ימים עברו ולא כמו של היום.
ידוע הסיפור שבאמצע אחד השיעורים של חכם בן ציון בביהכנ"ס אהל רחל קם אחד ואמר בקול הרי הרב התיר פאה?
ובאותו רגע חכם בן ציון צווח עליו בחמת זעם "אני התרתי פאה?! אתה שמעת ממני שאני מתיר פאה?!" וחזר על דבריו כמה פעמים....
שמעתי סיפור זה כבר שלש פעמים משלש אנשים שונים שהיו שם בשעת מעשה.
 
ידוע הסיפור שבאמצע אחד השיעורים של חכם בן ציון בביהכנ"ס אהל רחל קם אחד ואמר בקול הרי הרב התיר פאה?
ובאותו רגע חכם בן ציון צווח עליו בחמת זעם "אני התרתי פאה?! אתה שמעת ממני שאני מתיר פאה?!" וחזר על דבריו כמה פעמים....
שמעתי סיפור זה כבר שלש פעמים משלש אנשים שונים שהיו שם בשעת מעשה.
אכן כך, מה שרבי אמר לנו כי הוא התיר לאשתו, זו הייתה הוראת שעה ואך ורק לאשתו מחמת צערה.
ואף מרן ביבי״ע דן לגבי אלמנה שיש להקל.
 
בשני העניינים הנ"ל
עמדתי פעם ליד חכם יצחק כשאברך שאל אותו אם אשתו יכולה ללמוד נהיגה, ויען לו כי אי אפשר לענות ע"ז באופן כללי ותלוי באשה אם אין לה קלות ראש
ולגבי הפאה נכרית, כמדומה ששמעתי מחכם עובדיה על חכם בן ציון לא כמו שכתבו כאן הידידים, ואחרי מות קדושים אמור
 
עמדתי פעם ליד חכם יצחק כשאברך שאל אותו אם אשתו יכולה ללמוד נהיגה, ויען לו כי אי אפשר לענות ע"ז באופן כללי ותלוי באשה אם אין לה קלות ראש
מעניין, איך כבודו מבאר את הרב בזה?
ולגבי הפאה נכרית, כמדומה ששמעתי מחכם עובדיה על חכם בן ציון לא כמו שכתבו כאן הידידים, ואחרי מות קדושים אמור
״הידידים״ זה כינוי מוגזם להגיד לראשל״ץ שכותב כן.
 
לא הבנתי השאלה, דוקא בגלל שאי אפשר להקל לכל אשה נקט לשון שזה קולא

ומה שכתבתי ידידים כוונתי על כב' והחכם מורה
ולגבי חכם יצחק אני אפילו לא עפר לכפות רגליו
זו לא שאלה, התכוונתי לדעת איך כבודו הבין את הראשל״צ בעניין, דמאיזה טעם לא יהיה אפשר להקל לכל אישה.
 
זו לא שאלה, התכוונתי לדעת איך כבודו הבין את הראשל״צ בעניין, דמאיזה טעם לא יהיה אפשר להקל לכל אישה.
מכתלי שאלת כב' נראה כי רעייתו החלה בלימוד נהיגה.......
מה לא ברור בלשון קדשו של מורנו שכותב להדיא 'לשמור על כל גדרי הצניעות, ושלא תהיה פירצה, שכבר קרו תקלות ומכשולים בענין זה'!!
ואם הוא כותב כך מסתמא עיניו ראו תקלות ומכשולים שקרו כתוצאה מכך שהיה לנשים רשיון, ואפילו שאנחנו לא מבינים בשום מקום לא כתוב שצריך להבין
וגם כשהמורה איש ומסתמא אין יראת ה' בלבו, וביכולתו לקחתה למקומות נידחים ה' ירחם, וגם במהלך הנסיעה הוא מדבר עמה דיבורי כפירה וניוול פה [וזאת שמעתי מקרובת משפחתי דבדידה הוה עובדא]
ועוד שכותב הרב שאשה צעירה צריכה לנהוג ולהתלבש בצניעות כשנוהגת ובפרט עם הפאה
וגם בזה כוונתו ברורה, שיש אנשי זדון בפרט מהישמעאלים הפראים שבראותם אשה נוהגת מתנגחים בה בכונה ושבעים ושבע תועבות בלבם, מה שלא היו יכולים לעשות בקלות אילו היתה באוטובוס וכד'
ואם אינך מאמין בוא לאזור ערערה ושאר כפריהם [הנקראים 'דיר' בלשונם, ולא לחינם] בואכה למגדל העמק ועיניך תראה איך הם מתנהגים ממש כשם מקומם, השי"ת יערער אותם מן היסוד
 
מכתלי שאלת כב' נראה כי רעייתו החלה בלימוד נהיגה.......
מה לא ברור בלשון קדשו של מורנו שכותב להדיא 'לשמור על כל גדרי הצניעות, ושלא תהיה פירצה, שכבר קרו תקלות ומכשולים בענין זה'!!
ואם הוא כותב כך מסתמא עיניו ראו תקלות ומכשולים שקרו כתוצאה מכך שהיה לנשים רשיון, ואפילו שאנחנו לא מבינים בשום מקום לא כתוב שצריך להבין
וגם כשהמורה איש ומסתמא אין יראת ה' בלבו, וביכולתו לקחתה למקומות נידחים ה' ירחם, וגם במהלך הנסיעה הוא מדבר עמה דיבורי כפירה וניוול פה [וזאת שמעתי מקרובת משפחתי דבדידה הוה עובדא]
ועוד שכותב הרב שאשה צעירה צריכה לנהוג ולהתלבש בצניעות כשנוהגת ובפרט עם הפאה
וגם בזה כוונתו ברורה, שיש אנשי זדון בפרט מהישמעאלים הפראים שבראותם אשה נוהגת מתנגחים בה בכונה ושבעים ושבע תועבות בלבם, מה שלא היו יכולים לעשות בקלות אילו היתה באוטובוס וכד'
ואם אינך מאמין בוא לאזור ערערה ושאר כפריהם [הנקראים 'דיר' בלשונם, ולא לחינם] בואכה למגדל העמק ועיניך תראה איך הם מתנהגים ממש כשם מקומם, השי"ת יערער אותם מן היסוד
אנכי גר בנוה יעקב מול בית חנינא, באמת שאין לי צורך להגיע עד לשם בשביל לראות זאת.

אבל באמת לא זו הייתה כוונתי, דכל תכליתו של הראשל״צ בתשובה לכאורה היא לאחר שהקלנו לאשה, יהיה מותר לה רק בתנאים הבאים, ולזה באתי לשאול מה יהיה הקולא.
כבודו רוצה לסביר שעיקר מה שהיה חומרא זה התנאים שהרב הביא.
ולדידי לא משמע כן מדכתב: אשה המקילה ללמוד נהיגה ועושה כן לצורך פרנסתה צריכה להקפיד ללמוד דווקא ממורה ולא ממורה וכו׳ ע״כ, דמשמע אשה המקילה וכו׳ דהיה לי צד חומרא אחר, ואולי מצד שהיא מקילה לצורך פרנסתה דאם לאו משמע שאסור.

ובנוגע לרעיייתי, היא כבר למדה זה זמן רב בתחילת נישואינו (עם מורה שיש לה רק תלמידות), ובאמת שאני כאן כי ללמוד אני צריך.
 
מכתלי שאלת כב' נראה כי רעייתו החלה בלימוד נהיגה.......
מה לא ברור בלשון קדשו של מורנו שכותב להדיא 'לשמור על כל גדרי הצניעות, ושלא תהיה פירצה, שכבר קרו תקלות ומכשולים בענין זה'!!
ואם הוא כותב כך מסתמא עיניו ראו תקלות ומכשולים שקרו כתוצאה מכך שהיה לנשים רשיון, ואפילו שאנחנו לא מבינים בשום מקום לא כתוב שצריך להבין
וגם כשהמורה איש ומסתמא אין יראת ה' בלבו, וביכולתו לקחתה למקומות נידחים ה' ירחם, וגם במהלך הנסיעה הוא מדבר עמה דיבורי כפירה וניוול פה [וזאת שמעתי מקרובת משפחתי דבדידה הוה עובדא]
ועוד שכותב הרב שאשה צעירה צריכה לנהוג ולהתלבש בצניעות כשנוהגת ובפרט עם הפאה
וגם בזה כוונתו ברורה, שיש אנשי זדון בפרט מהישמעאלים הפראים שבראותם אשה נוהגת מתנגחים בה בכונה ושבעים ושבע תועבות בלבם, מה שלא היו יכולים לעשות בקלות אילו היתה באוטובוס וכד'
ואם אינך מאמין בוא לאזור ערערה ושאר כפריהם [הנקראים 'דיר' בלשונם, ולא לחינם] בואכה למגדל העמק ועיניך תראה איך הם מתנהגים ממש כשם מקומם, השי"ת יערער אותם מן היסוד
ע"ע בשו"ת שבט הלוי שכתב בעניין זה
דהניסיון הראה שראוי לאוסרו איסור גמור
 
ע"ע בשו"ת שבט הלוי שכתב בעניין זה
דהניסיון הראה שראוי לאוסרו איסור גמור
יש כתב יד קדשו של מרן על זה באחד מספרי הרב בנימין חותה, אם יש אפשרות לחברים לחפש ולהעלות את אשר נכתב יבורכו. אין בידי את הספרים, אך אני זוכר בוודאות כי באחד מהספרים בין השאלות ששאל את מרן העלה את השאלה לגבי נסיעה ברכב לאשה.
 
מצאתי בחיפוש "דרך האתרים" מקור לדברי מרן:
במכתב (נדפס בראש קונטרס כי בא מועד על פסח) כתב מרן זיע"א, שבמקום צורך מותר לאשה לעשות רישיון נהיגה,
על כל פנים להרחבת הידע: יעויין בשו"ת שבט הלוי חלק ד' (סימן א ענף א אות ב) וחלק ז' (סימן יא) שדעתו לאסור לנשים לנהוג ברכב. וכן ע"ע בשו"ת משנה הלכות חלק יב' (סימן ש) שכתב שאין זה מדרך הצנועות. אולם בשו"ת אז נדברו חלק יג' (סימן פ) כתב להתיר בזה. אמנם גם הוא מודה שאין זה מדרכי הצניעות שאשה תנהג בתחבורה ציבורית וכאשר כתב בשו"ת אז נדברו חלק יב' (סימן נו). ובשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל הובא, שהנהגת רכב על ידי אשה, תליא במנהג המקום, ואם במקומה נוהגות נשים לנהוג במכונית אי אפשר לאסור הדבר (ספר אשרי האיש חלק אבן העזר חלק ב' פרק יג' סעיף ה). ודעת מרן זיע"א במכתב (נדפס בראש קונטרס כי בא מועד על פסח) שבמקום צורך מותר לאשה לעשות רישיון נהיגה, ע"ש. וע"ע בספר שערי הלכה ומנהג חלק אבן העזר (עמודים קמז-קמח) ובשו"ת אשר חנן חלק ג' (סימן סז אות ב) ובספר לבושה של תורה (עמודים תתלט-תתמד) ובספר מאיר נתיבים (עמוד 133).
 
בשבט הלוי ח״ד כותב ז״ל כי עצם הלמוד גרם כבר וגורם לפריצות והוא ההיפך הגמור מכל כבודה בת מלך פנימה כמו שעצם הנהיגה הוא ממש להיפך כל כבודה וגו׳ האשה חושפת עצמה בזה בשוקים ורחובות לעין כל ראה נכשלת ומכשלת את האחרים ואין דרכה של אשה במרכב עיין פסחים ג׳, אע״פ שהמציאות של רכיבה ע״ג בהמה אינו דומה לגמרי להא דידן מכ״מ בעצם אין דרכה בכך דומה בכמה דברים שקשה לפרש בכתב עכ״ל.

ואנא תקנו אותי בכוונתו, דלכאורה משמע שמכיוון שממציאה עצמה לבחוץ היא מזמינה שאנשים יראו אותה, ולכאורה מאותו טעם גם תאסור לאשה כלל לצאת מהבית, ואדרבה הרכב מסתיר את האשה יותר מכשהיא הולכת ברחוב, ואם מצד שהחצאית עשויה לעלות, הרי רק מי שיכניס ראשו בחלון יראה זאת ולא כל אחד. ומובא בב״י יו״ד סי׳ר בשם הרא״ש דר״ת סמך על שהיה בתוך כלי בעת רחצתו ורק לשם שלא יראה לבו את הערוה היה שם בגד מתחת ללבו, והט״ז דוחה את הדרישה שלא עשה כן מטעם כבוד השכינה אלא מטעם גילוי ערוה. א״כ אף בנידון אישה אף שאפשר לראות אותה מהחלון, עכ״פ גילוי ערוה פשיטא דליכא הכא ואדרבה יותר צניעות היא לענ״ד.

וזה מה שכתב בח״ז בעניין הגורמים לתאונות דרכים ז״ל נהיגת אנשים אב״א שגורם מכשול רוחני להן ולאחרים ואב״א כידוע שטבע הנשים שאינם שולטות על עצמן בעת צרה ודחק ומעורבים כ״פ בתאונות האלה. עכ״ל
על פניו הטעם השני מובן, והטעם הראשון הוא לכאורה מה שאמר בח״ד.

ואגב אורחיה אביא מ״ש שם באות ד׳: מש״כ כ״ת שאין עושים חסד בדרכים לקחת באוטו המצפים לחסד זה והרבה פעמים הוא ממש זה נהנה וזה לא חסר ובעניותי יש לכוין בפסוקי איוב ו׳ וכו׳ ומצוה גדולה לעורר העל הנ״ל וכו׳ עכ״ל, באתי לקיים מצוות הרב לעורר על כך!

ועכשיו פניתי לראות לשון המשנה הלכות וחלק דברים בשבט הלוי נפתרו לי, דז״ל:
ולפענ״ד הנה כבר כתבתי מה שאמרו כל כבודה בת מלך פנימה עיין יש״ש יבמות פ״ח סי׳ י״ט ודרשו חז״ל עמונית ומואבית מותרות לבא בקבהל וכו׳ ומי דרכו לקדם אנשים ולא נשים משום דכל כבודה בת מלך פנימה ותמה ביש״ש שם בטעם אשר לא קדמו וכי בנות מואב וכו׳ בכלל כבודה בת מלך פנימה ח״ו ופי׳ ז״ל לפי שבנות ישראל צנועות הם וכל כבודה בת מלך פנימה ולא היה להם לבנות מואב למי לקדם בלחם ובמים כיון שהנשים לא יצאו לחוץ ולכן לא נקנסו אלא עמוני ולא עמונית ומכאן משמע שדרך אשה חשובה להיות צנוע בדרך וכו׳ וכיון דבדרך נמי בעי צנועות ודאי שאינו מדרך צנועות להיות אשה נוהגת וצריכה להסתכל על הדרך בכל פינות וגם אחרים צריכים להסתכל עליה ועל מעשיה ותנועותיה ולפעמים גם מתגלות זרועותיה בשעת הנהיגה שפושטת ומכנסת ידיה לסימני הנהיגה כידוע ועוד יותר מזה והרבה יש לדבר בזה בזמנינו שיוצאת לקאנטריס ושאר מסעות ונשים נוהגות וכיוצא בזה וד״ל. עכ״ל.

ובאמת אף אם נבאר דברי השבט הלוי כדבריו, לא מבעיא כדברי הראשל״צ שכמובן שצריכה לשמור על צניעות, יש להעיר על כך שהרגיש במה שהרגשתי על דברי שבט הלוי, שמשמע שאשה לא תמציא עצמה לרחוב, והנה לא מבעיא אם צריכה לצאת לרחוב לצורך וכד׳ דכבר רציתי לומר דצנוע יותר מבחינת רוב גוף האשה, אלא עיקר חששו הוא משום וגם אחרים צריכים להסתכל עליה ועל מעשיה ותנועתיה וכו׳ ועל פניו גם אם נימא דעיקר החלונות של רוב הרכבים לא רואים דרכו בדיוק גמור, מעולם לא חשבתי שיש צורך שנהגים יסתכלו על נהגים אחרים. וגם מעט לא מובן לי מה שכתב שפושטת ומכנסת ידיה לסימני הנהיגה וכו׳.

ועכ״פ מבואר בין לשבט הלוי ובין למשנה הלכות דעיקר הבעיה היא שהאשה ממציאה עצמה להיראות, ובאמת מטעם זה נאסור יציאת האשה מהבית לעולם שלא לצורך וכו׳, וצ״ע אם בדור זה אפשר באמת לכוף את האשה לכך, דמעשים בכל יום.

ובאמת לאחר כתבי כל זאת פתחתי את אשר חנן ח״ג שהביא מרן, שם הביא בתחילה דברי שבט הלוי והמשנה הלכות הנ״ל ואז כתב כמעט אחד לאחד לדבריי, ואביא דבריו בקיצור:

אך אכ"ז לענ"ד שאין המציאות תואמת למה שכתבו הגאונים הנז' ובפרט מה שהעיר הרב שבה"ל שהאשה חושפת עצמה בשוקים ורחובות ומכשילה את הרבים מאי שנא בין הליכה לנסיעה וכבר הדבר מורגל אצל כל העולם שאשה נוהגת ובכך נסתלק הענין וכו׳ ואם נחוש לדבר הזה הרי שגם עצם היותה ברכב בלא שתנהג בכלל נמי אסור לפי שיטתם וכו׳ ועוד מה שהעיר שהנשים מסכנות הדרכים דבריו אכן ברורים ונכונים אך הדבר מיעוטא דמיעוטא ורוב התאונות רח"ל נעשות בדר"כ ע"י גברים שהם נוסעים במהירות מופרזת מרוב ביטחון עצמי והוא טבעי אצל האיש, משא"כ פחות אצל הנשים. וגם על הרב משנ"ה יש להעיר ממש"כ דמתגלות זרעותיה וכיו"ב שהוא חשש רחוק, ועוד מש״כ שהיא צריכה להסתכל בכל פינות זה לא ראינו ולא שמענו לאסור לאשה להסתכל ברחובות ובפינות. ועוד מש"כ שאחרים צריכים להסתכל עליה, זה מנין לו ומה יועיל להסתכל על אשה זרה שנוהגת ושוב י"ל דה"ה באשה שהולכת וכו׳ נמי נאסור מהאי טעמא, וליתא . ולולי דמסתפינא הייתי אומר למעשה ההיפך מכל דברות הגאונים הנ״ל שכיום ובזמנינו עדיף טפי שאשה תנהג ברכב מאשר שתלך ברחוב, שכן הנשים שנוהגות ברכב מכוסות המה ע"י הרכב וגופם לא מתגלה לכל רואה, ולעומת זה אשה שהולכת ברחוב זה ממש ההיפך מכל כבודה בת מלך פנימה (והענין בזמנינו נהוג שהנשים יוצאות לרחוב לקניות וכיו"ב וכמעט ואין אשה שנשארת בביתה ברוב שעות היום ולכאורה גם על זה היה צורך לאסור). בפרט בזמנינו שגם אצל החוג החרדי יש בעיות של חוסר צניעות הן מהפאות המגולות ועד החצאיות הקצרות והצרות שהמה ודאי מגרים היצר אצל בחורי ואנשי ישראל, ועל זה צריך לזעוק ולא על הנהיגה גרידא. ומתוך זה נמצא שעדיף שהאשה תנהג ברכב מאשר שתלך ברגל וזה הצניעות של היום. עכ״ל

ברוך ה׳ שזכיתי לכוון.
ויעוין שם אח״כ שהביא דוגמא לפריצות הנוראה שדיבר עליו מרן הראשל״צ.

ולסיכום כתב ז״ל:
א״כ ידידי וחביבי אני הקטן מורה שאין טעם לאסור לאשה ללמוד נהיגה אצל מורה (אישה בלבד) ולנהוג ברחובותיה של עיר, בפרט עם בעלה אברך ת"ח שתורתו אומנתו הדבר עוזר בגידול הילדים וחוסך זמן לעוד לימוד תורה או סתם לצורך פרנסה ובריאות וכיו״ב וכו׳ עכ״ל.
 
נערך לאחרונה:
בדעת הגאון חכם בן ציון בענין הפאה
הובא לידי קובץ הנקרא בשם מה טובו אהליך יעקב ושם יש כמה עמודים מחכם בן ציון בענייני נישואין, בהזדמנות אחרת אכתוב את דעתי על סיגנון הכתוב
והנני מביא מהכתוב שם בעמוד' כג כד בענין הפאה הנכרית
1631562810525.jpg1631562834029.jpg
 
בדעת הגאון חכם בן ציון בענין הפאה
הובא לידי קובץ הנקרא בשם מה טובו אהליך יעקב ושם יש כמה עמודים מחכם בן ציון בענייני נישואין, בהזדמנות אחרת אכתוב את דעתי על סיגנון הכתוב
והנני מביא מהכתוב שם בעמוד' כג כד בענין הפאה הנכרית
הצג קובץ מצורף 1336הצג קובץ מצורף 1337
אכן סגנון הכתיבה מאד בעייתי.
ושלא לציין שהוא סותר עצמו מינייהו ביה,
פעם אחת כתב שכל תשובה שענה זה לשואל ולא להלכה,
אך אח״כ מסתייג לומר שהכל לפי שלום בית.
 
בדעת הגאון חכם בן ציון בענין הפאה
הובא לידי קובץ הנקרא בשם מה טובו אהליך יעקב ושם יש כמה עמודים מחכם בן ציון בענייני נישואין, בהזדמנות אחרת אכתוב את דעתי על סיגנון הכתוב
והנני מביא מהכתוב שם בעמוד' כג כד בענין הפאה הנכרית
הצג קובץ מצורף 1336הצג קובץ מצורף 1337
כבודו התכוון לקובץ הזה?

Screenshot_20210914-150051~2.jpg
 
בדעת הגאון חכם בן ציון בענין הפאה
הובא לידי קובץ הנקרא בשם מה טובו אהליך יעקב ושם יש כמה עמודים מחכם בן ציון בענייני נישואין, בהזדמנות אחרת אכתוב את דעתי על סיגנון הכתוב
והנני מביא מהכתוב שם בעמוד' כג כד בענין הפאה הנכרית
הצג קובץ מצורף 1336הצג קובץ מצורף 1337
מצורף דעת מרן זיע"א
קבלה לכבוד יום הכיפורים
מרן זיע"א כיסוי ראש לנשים
 
חזור
חלק עליון