אתה מניח הנחה ומקשה קושיא. אני דוקא מסכים עם ההנחה הזו. אבל כמובן שלא כל אדם נחשב אלא דוקא בר סמכא. ובהתחשב בזה שאתה אנונימי, אתה לא בר סמכא.
לבד מכך, הרי לא התחשבו אפילו אם אדם מתו לו אביו או אמו שעם כל זאת לא יושב עליהם שבעה לא בפורים ולא בשמחת תורה. אבא שלך מת ואתה רוקד???? כן. אין קשר. התורה...
הדבר שבעיקר חסר בתוכנה הנוכחית היא ציטוט כפול. כל ציטוט לא מצטט את כל הפיסקה אלא רק את מה שכתב האחרון ולא את מה שציטט, מה שמקשה רבות על הבנת ההקשר של כל פיסקה.
שעיר לעזאזל
ביום הכיפורים כידוע, עבודתנו היא להתעלות למעלת מלאכי השרת ולהתדבק ברוחניות ככל שתשיג ידינו, אם זו היא פסגת השלימות היא ך תהיה אם כן מעלת פורים גבוהה משל יום הכיפורים, והיאך אמרו עוד כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי.
אלא האמת האמיתית היא שאין עיקר קיומנו בזה העולם להעלות...
(כדאי להביא את הדברים בעצמם ולא רק מראי מקום)
שם כתוב סודות בסיבת העניין שכותבים שם השם בה"א כמו שאנחנו כותבים. ומשמע שדוקא כך צריך לכתוב.
ועוד שם בסימן תב (כמדומני) שאין שום חשש לומר את האות ה"א בפני עצמה, כמו שהיה תנא שקראו לו בן ה"א ה"א עיי"ש ותרו"נ.
קיבלתי לפורים את התפקיד הנכבד להביא משלוח מנות לאחד מהתורמים (משלוח שנקנה מקופת הכולל), השאלה היא האם אני יכול לצאת בזה ידי חובה כיון שאני סו"ס חלק מהכולל וכל הקופה של הכולל בעצם שייכת לכולם ורק הרב הוא גבאי, או שמא הכסף לא שלי עד שהרב לא מביא לי אותו ולכן אני לא יכול לצאת בזה יד"ח.