תוכן לאחרונה על ידי שילה אפרהימי

יש נפקא מינה גדולה מאוד, קוראים לזה עד אחד נאמן באיסורים.

זה בהשגחה צמודה של הרה"ג אברהם יוסף בהצלחה

אני מסכים אתך בעיקרון. אבל הדברים לא פשוטים כמו שזה נראה.

אתה שוכח את המצב במדינה. בקושי מצליחים לשמור את המצב הקיים אתה רוצה לעשות שינויים? אני מקוה שכשיגמר כל זה יבינו שאסור לחכות ל'רפורמה' וצריך להתחיל לעבוד גם במקביל.

למה איש לא חושש לבליעת איסור. ואסביר: מרן ביבי"א (ח"ג או"ח כ"ד) ביאר למה אין צריך להגעיל שיניים תותבות, ובעיקר מב' טעמים, האחד הוא שעירוי מכלי שני אינו מבליע, ורוב השימוש בשיניים הוא בכלי שני. והטעם השני שדן בו בסוף התשובה שמקשה למה לא חוששים לדוחקא כמו שחוששים בסכין שחיטה, צירף את האומרים...

חשבתי שכל הבעיה זה רק העומס על המסך.

אפשר להסתיר את הלשוניות ב-קובץ>אפשרויות>התאמה אישית של רצועת הכלים. ולהסיר את הסימון מהלשוניות שרוצים להסתיר.

אתה מניח הנחה ומקשה קושיא. אני דוקא מסכים עם ההנחה הזו. אבל כמובן שלא כל אדם נחשב אלא דוקא בר סמכא. ובהתחשב בזה שאתה אנונימי, אתה לא בר סמכא. לבד מכך, הרי לא התחשבו אפילו אם אדם מתו לו אביו או אמו שעם כל זאת לא יושב עליהם שבעה לא בפורים ולא בשמחת תורה. אבא שלך מת ואתה רוקד???? כן. אין קשר. התורה...

זה לא ראיה, הוא איש ציבור וצריך להתחשב גם במה יאמרו גם אם זה לא האמת.

הדבר שבעיקר חסר בתוכנה הנוכחית היא ציטוט כפול. כל ציטוט לא מצטט את כל הפיסקה אלא רק את מה שכתב האחרון ולא את מה שציטט, מה שמקשה רבות על הבנת ההקשר של כל פיסקה.

לא מבין איפה החידה פה? כתבתי שלא שייך לומר ב'עבודה' פחות או יותר, שם או כאן. עבודה זו עבודה, נקודה. אני חושב שזה ברור ביותר.

זה אותה תוכנה. גם פרוג.

שוב, אם בזה תלויה השמחה-עבודה, תעשה. אם לא-לא.

לא מבין את השאלה שלך.

בשמחת תורה לא עצרנו את השמחה, כי זו העבודה. גם בפורים העבודה זו השמחה. מי שאצלו השמחה זה לא עבודה, שלא ישמח. מי שכן, שישמח.