• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

להחמיר בהיתר מכירה

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
משם ראיה בס"ד למה שכתבנו לעיל שדעת מרן זיע"א נשארה כמו ב"קול קורא"
לא הבנתי את כבודו, הקול קורא הוא משנת תשמ"ז, אח"כ הרב עובדיה שינה את אותו קול קורא ביבי"א לנוסח אחר. ועל זה נשאל מרן זיע"א (מה שמובא בדף השני שבילקו"י שהעלתי) שאפשר לסמוך לכתחילה אף לבני תורה, ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם. כלומר מתורת הידור
ומה שהבאת מהמכתב של הרב יצחק יוסף, הוא רק כתב שגם בני התורה 'המהדרין' שגם כך החמירו בזה, אחרי חנוכה של השנה שמינית יכולים לאכול בשופי. אך הוא נשאל על גוף ההיתר ודו"ק
 
לא הבנתי את כבודו, הקול קורא הוא משנת תשמ"ז, אח"כ הרב עובדיה שינה את אותו קול קורא ביבי"א לנוסח אחר. ועל זה נשאל מרן זיע"א (מה שמובא בדף השני שבילקו"י שהעלתי) שאפשר לסמוך לכתחילה אף לבני תורה, ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם. כלומר מתורת הידור
ומה שהבאת מהמכתב של הרב יצחק יוסף, הוא רק כתב שגם בני התורה 'המהדרין' שגם כך החמירו בזה, אחרי חנוכה של השנה שמינית יכולים לאכול בשופי. אך הוא נשאל על גוף ההיתר ודו"ק
אם כדבריך מדוע מרן הראשלצ שליטא דואג בכל מהדורה של ספרו השביעית והליכותיה להכניס את הקול קורא של מרן זיע"א ככתבו וכלשונו?שמע מינה לא כדבריך אלא מרן זיע"א ככוחו אז נשאר בדעתו.
 
כנראה זה היה אחר הפסח שכבר הגיע זמן הביעור ולדעת הרמב''ם לא מועיל להפקיר, וחשש לו לחומרא, ולכן אמר לשפוך, דהיינו לבער.
זו לא חומרא הבאה לידי קולא?
דאם הלכה לא כהרמבם אתה מאבד פירות שביעית בידיים
 
אם כדבריך מדוע מרן הראשלצ שליטא דואג בכל מהדורה של ספרו השביעית והליכותיה להכניס את הקול קורא של מרן זיע"א ככתבו וכלשונו?שמע מינה לא כדבריך אלא מרן זיע"א ככוחו אז נשאר בדעתו.
כי ״מהדורה״ זה כפשוטו, לקחת את המהדורה הקודמת ולהוסיף עליה או לשפר, לא לכתוב הכל מחדש.
ואי אפשר לומר כדבריך כי אפילו בעיון פשוט מדברי מרן רואים שלא ס״ל כך.

ועוד, וכי בגלל שמרן חזר בו, נתעלם ממה שכתב בעבר לחלוטין?
 
זו לא חומרא הבאה לידי קולא?
דאם הלכה לא כהרמבם אתה מאבד פירות שביעית בידיים
זה לא חומרא, כי לדעת הרמב''ם חייבים לבער, וא''כ אי אפשר לקיים את שתי הדעות כי הם סותרות זו את זו. וכך הוא בכל חומרא שמחמירים בכשרות מחמת שחוששים לאיסור, ולא חוששים לאיסור בל תשחית, כי אנו נמנעים מכח חשש איסור.
 
כי ״מהדורה״ זה כפשוטו, לקחת את המהדורה הקודמת ולהוסיף עליה או לשפר, לא לכתוב הכל מחדש.
ואי אפשר לומר כדבריך כי אפילו בעיון פשוט מדברי מרן רואים שלא ס״ל כך.

ועוד, וכי בגלל שמרן חזר בו, נתעלם ממה שכתב בעבר לחלוטין?

לעניות דעתי דבריך תמוהים והפוכים ממה שמקובל
 
זה לא חומרא, כי לדעת הרמב''ם חייבים לבער, וא''כ אי אפשר לקיים את שתי הדעות כי הם סותרות זו את זו. וכך הוא בכל חומרא שמחמירים בכשרות מחמת שחוששים לאיסור, ולא חוששים לאיסור בל תשחית, כי אנו נמנעים מכח חשש איסור.
רק קשה איך החכם הנ''ל לא ראה את דברי הכסף משנה על הרמב״ם פ"ז הלכה ג ואת שות אבקת רוכל סימן כג ועוד שכתבו שהמנהג בזה לא כהרמבם.
 
אשמח אם תמקד אותי לאיזה נקודה הם ״תמוהים״ ו״הפוכים״ ממה שמקובל.
חלק מהמשיבים כאן ניסו להכניס פיל בתוך חור של מחט להסביר את דברי מרן זיע"א אחרת מהקול קורא של שנת תשמו ,אבל הם שכחו שהמבין היותר גדול בדברי מרן זיע"א הוא בנו ממשיך דרכו מרן הראשלצ שליטא והוא בעצמו גם אחרי פטירת מרן זיע"א במהדורת ילקוט יוסף השביעית והליכותיה שנת תשע"ה (הכי אחרונה) טרח להביא את הקול קורא הנ''ל שנת תשמו ככתבו וכלשונו, שמע מינה שהבין שדברי מרן זיע"א נשארו כפי שפרסם בשנת תשמו ולא כמו שניסו פה לפרשן אחרת.
והדברים פשוטים ומבוררים למבינים
20210812_013741.jpg20210910_015221.jpg
 
מחילה מכבודו צילמת רק חצי עמוד!!
זה העמוד השלם ושם הרב הוסיף את התוספת שכתבה בהמשך (מה שהעלתי לפני כן) וזה ברור!!!
 

קבצים מצורפים

  • ילקוט יוסף שביעית.pdf
    408.2 KB · צפיות: 17
כמובן שהעיקר כדברי ידידינו הרב קורסיה, שהרי המכתב התחתון בא במענה לשאלה על המכתב העליון.
מצ"ב נוסח השאלה:
בס"ד
י"ב חשון תשס"ז
לכבוד עט"ר הרה"ג רבנו מרן עובדיה יוסף שליט"א
הראשון לציון
ונשיא מועצת חכמי התורה
עיה"ק ירושלים תובב"א

הנדון: היתר מכירה

מצורף בזה פסק הלכה מדברי מרן שנכתב בשמו, וכפי שמצויין: "שיש לסמוך על היתר המכירה שהוא היתר גמור אלים ומבוסס, ואף אברכים ובני ישיבות יסמכו על היתר זה ויקנו ע"פ היתר מכירה ולא על פי יבול נוכרי ואוצר בית דין, ובמיוחד שהמחירים גבוהים מאד ואל לנו לתת מכספנו לגוים" וכו'. עד כאן לפי המצורף בזה.
עמדתי וקראתי הדברים ולא ידעתי אם נכונים הדברים אם לאו, ומאחר ואנו נזהרים מאד במצוות השביעית ואנו הדלים ולא בקיאים מוסרים שעור הלכה ברבים עמך בית ישראל ופוסקים לפי מרן, ובהצטרף מה שכתב מרן והביאו בנו הרה"ג רבנו יצחק יוסף שליט"א, בספרו "ילקוט יוסף" בהלכות שביעית, שם הביא דברי מרן שכתב בשנת תשמ"ו לתושבי העיר אשקלון ולקריה הדתית ע"ש הרב זוננפלד שבני תורה והחרדים לדבר ה' יקנו רק ממקומות בהם שומרים שמיטה ואין לסמוך על היתר מכירה!
ובכדי שלא תצא תקלה על ידינו ובכדי שנמנע מכשול מבית ה', רציתי לקבל ולשמוע מפי קדוש מדברי מרן או לקרוא בכתב ידו האם יש להסתמך על הכתוב בפסק ההלכה שצרפתי בזאת?
ואולי רק כתבו בשמו של מרן אך הדברים לא יצאו מפי קדוש ואולי ח"ו מנסים הם לעוות ההלכה ולשנות מפסקי מרן?
אודה למרן בכל לבב אם אוכל לקבל תשובת כ"ק בהקדם!
אנא זעירא דמן זעירין
ע"ה שמעון לוגסי ס"ט
פעיה"ק אשקלון תובב"א

וזה אשר השיבו מרן זיע"א:
באמת שיש לסמוך על היתר המכירה, שהוא היתר מבוסס וברור על פי ההלכה, ואין לי שום ספק בדבר. ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם, ובלבד שלא יפגעו בבני ביתם בחוסר הפירות והירקות כראוי.
עובדיה יוסף
 
כמובן שהעיקר כדברי ידידינו הרב קורסיה, שהרי המכתב התחתון בא במענה לשאלה על המכתב העליון.
מצ"ב נוסח השאלה:
בס"ד
י"ב חשון תשס"ז
לכבוד עט"ר הרה"ג רבנו מרן עובדיה יוסף שליט"א
הראשון לציון
ונשיא מועצת חכמי התורה
עיה"ק ירושלים תובב"א

הנדון: היתר מכירה

מצורף בזה פסק הלכה מדברי מרן שנכתב בשמו, וכפי שמצויין: "שיש לסמוך על היתר המכירה שהוא היתר גמור אלים ומבוסס, ואף אברכים ובני ישיבות יסמכו על היתר זה ויקנו ע"פ היתר מכירה ולא על פי יבול נוכרי ואוצר בית דין, ובמיוחד שהמחירים גבוהים מאד ואל לנו לתת מכספנו לגוים" וכו'. עד כאן לפי המצורף בזה.
עמדתי וקראתי הדברים ולא ידעתי אם נכונים הדברים אם לאו, ומאחר ואנו נזהרים מאד במצוות השביעית ואנו הדלים ולא בקיאים מוסרים שעור הלכה ברבים עמך בית ישראל ופוסקים לפי מרן, ובהצטרף מה שכתב מרן והביאו בנו הרה"ג רבנו יצחק יוסף שליט"א, בספרו "ילקוט יוסף" בהלכות שביעית, שם הביא דברי מרן שכתב בשנת תשמ"ו לתושבי העיר אשקלון ולקריה הדתית ע"ש הרב זוננפלד שבני תורה והחרדים לדבר ה' יקנו רק ממקומות בהם שומרים שמיטה ואין לסמוך על היתר מכירה!
ובכדי שלא תצא תקלה על ידינו ובכדי שנמנע מכשול מבית ה', רציתי לקבל ולשמוע מפי קדוש מדברי מרן או לקרוא בכתב ידו האם יש להסתמך על הכתוב בפסק ההלכה שצרפתי בזאת?
ואולי רק כתבו בשמו של מרן אך הדברים לא יצאו מפי קדוש ואולי ח"ו מנסים הם לעוות ההלכה ולשנות מפסקי מרן?
אודה למרן בכל לבב אם אוכל לקבל תשובת כ"ק בהקדם!
אנא זעירא דמן זעירין
ע"ה שמעון לוגסי ס"ט
פעיה"ק אשקלון תובב"א

וזה אשר השיבו מרן זיע"א:
באמת שיש לסמוך על היתר המכירה, שהוא היתר מבוסס וברור על פי ההלכה, ואין לי שום ספק בדבר. ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם, ובלבד שלא יפגעו בבני ביתם בחוסר הפירות והירקות כראוי.
עובדיה יוסף
חושבני שהבהרתי היטב את דברי לעיל שהמבין היותר גדול בדברי מרן זיע"א הוא בנו ממשיך דרכו מרן הראשלצ שליטא ובכל זאת גם אחרי פטירת מרן זיע"א בחר לצרף למהדורה החדשה (תשע"ה) את דברי מרן זיע"א בקול קורא ולפי דבריכם היה צריך לגונזו, ולא עוד אלא שמרן הראשון לציון שליטא בעצמו כתב במכתב משנת תשעו דברים דומים לשל אביו ואפילו לשון יותר חדה שאברכים ובני תורה לא יקנו את הירקות מהיתר המכירה ולא חילק ולא בילק בפגיעה בבני הבית,וכנראה שסמך על דברים שאמר לו מרן זיע"א בתורה שבעל פה ...(וכבר היה הדבר לעולמים שכמה פעמים אמר הראשון לציון בשיעורי הלווין שמרן זיע"א בעצמו אמר לו בעל פה ענייני הלכה שינהג כמותם ולא כמו שהורה בעבר דוגמא :היסח דעת בכניסה לבית הכיסא,ברכת במבה ועוד ועוד)
איך שלא יהיה דברי מרן הראשון לציון שליטא שופכים אור על דברי מרן זיע"א
והלכה כמשנה אחרונה
Screenshot_20210903-034442.jpgScreenshot_20210906-123637.jpg
 
ואפילו לשון יותר חדה שאברכים ובני תורה לא יקנו את הירקות מהיתר המכירה
מחילה כבר כתבנו לעיל ואתה חוזר על אותם טענות
במכתב שהבאת אין שום התייחסות כללית כיצד צריכה להיות ההנהגה לבני תורה.
כנראה חסר את השאלה כדי להבין יותר טוב, אך לפי הבנת הדברים כפשוטם, הרב נשאל האם בחנוכה בשנה השמינית מותר לקנות ירקות גם למי שהחמיר בשמיטה. ועל זה ענה שאפשר ללא חשש. אך לא כתב שבני תורה צריכים להחמיר.
אלא רק בילקו"י דן בזה והעלה בכוחא דהיתרא גם לבני תורה. אם כי ישנה הידור לקנות יבול חו"ל/נכרי
אין שום סיבה מצטדקת שהרב יחזור בו תוך כמה חודשים בלי לפרסם מדוע ולמה
 
מעיילין פילא בקופא דמחטא (תרגום: "מכניסים פיל בחור המחט") הוא פתגם ארמי שמשמעו העלאת סברא, טיעון או פלפול אשר אינם מתקבלים על הדעת, ושאין להם אחיזה במציאות.

(ברכות נה: ב"מ לח: )
 
אשר אינם מתקבלים על הדעת, ושאין להם אחיזה במציאות.
כל כך אין לו אחיזה במציאות?!?
מרן הרב עובדיה במשך שנים הדגיש שההיתר הוא היתר חזק, התבטא בביטויים חריפים, כתב במענה לשאלתך שזה מותר לכתחילה, בנו ממשיך דרכו אוחז בשיפולי גלימתו. ולכל זה אתה קורה סברא לא מתקבלת על הדעת בגלל איזה מכתב סתום וחתום?!! מחילה ממש תמוה

אבל כל הנידון הוא לשוא. ימים יבואו ומרן שליט"א ידבר על זה ברבים ונשמע דבריו, ואולי גם יפרסם מכתבים
 
כל כך אין לו אחיזה במציאות?!?
מרן הרב עובדיה במשך שנים הדגיש שההיתר הוא היתר חזק, התבטא בביטויים חריפים, כתב במענה לשאלתך שזה מותר לכתחילה, בנו ממשיך דרכו אוחז בשיפולי גלימתו. ולכל זה אתה קורה סברא לא מתקבלת על הדעת בגלל איזה מכתב סתום וחתום?!! מחילה ממש תמוה

אבל כל הנידון הוא לשוא. ימים יבואו ומרן שליט"א ידבר על זה ברבים ונשמע דבריו, ואולי גם יפרסם מכתבים

בנתיים עד שיפרסם, יש ב"ה דברים ברורים וכנ"ל.
 
הנה מצאתי כאן מהגאון הרב יצחק לוי שליט"א בביאור דעת מרן זיע"א שכל החומרא היא בבחינת מהיות טוב אל תקרי רע
ראה שם בדקה 33 והלאה

אני מחכה לכל אלו החברים שלמדו בחזון עובדיה יע"א שיבוא ויעידו עדות אמת איך נהגו בשמיטה אצלם בישיבה האם מרן הראשלצ שליטא הורה לקנות מהיתר מכירה או להדר אפילו שמצב הכספי בישיבות לצערנו תמיד בשפל ובדוחק.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון