ב"ה
שלום וברכה
במענה לשאלתך בדין חרש אילם המתקשר עם בני אדם ע"י תנועות גוף וקריאת שפתיים וכדומה, אם מותרת ראיית אישה בכה"ג או לא, וציינת לטהרת הבית (ח"ב עמ' קס) ועוד פוסקים בדין ראיה בעלמא בלא הנאה, הנני להשיב בס"ד.
דהנה לפי המבואר בטה"ב ושא"פ המתירים מעיקר הדין ראיה בעלמא באשת איש, בלא הבטה וכוונה לעמוד על המראה והצורה, למה הוא דומה ולמי ישווה, אלא כבדרך אגב לפי תומו, וכמתעסק בעלמא, נראה שאכן מעיקר הדין גם בנידון השאלה הדבר היה צריך להיות מותר, שהרי כוונת ההבטה היא על פשר התנועות והמסר העובר בהם, ולא על המראה והצורה של הגוף ואבריו, שלגביהם אין כאן אלא ראיה בעלמא כבדרך מתעסק. ומה גם שיש להוסיף כאן את הסברא שיש ברופא (ירא שמים) שמותר לבדוק אשה ולטפל בה לפי כללי ודרכי הצניעות במקום שיש הכרח וא"א בדרך אחרת, והטעם משום דבעבידתיה טריד, כלומר שבמעשה הרפואה מחשבתו טרודה ועסוקה, כך שאינה מתמקדת על מראה צורת הגוף וההנאה מכך. וגם כאן לכאורה הדעת טרודה ועסוקה בקריאת השפה וחיבור המסרים להגיע אל המכוון במסר הכללי, באופן שאין הדעת נתונה על מראה הגוף וההנאה הבאה ממנו.
אלא שבמציאות נראה שאכן הדבר תלוי מאוד לגופו של ענין, ובפרט בדורנו ובמקומותינו שהפרוץ מרובה על העומד, ואי אפשר להכריע בזה היתר או איסור באופן גורף.
שפעמים אין האשה מכוסה כפי דרכי הצניעות וכמעט לא יבצר שימשך מזה הבטה מכוונת לשם הנאה. וכן פעמים תנועותיה או סגנון השיח שלה אינו בדרכי הצניעות באופן שמביא לידי הרהורי עבירה חלילה, כך שבודאי במקרים כגון אלו אין עצה ואין חכמה ואין תבונה נגד ה'.
ומאידך גיסא אם יחליט בזה איסור גורף ויביע התנזרות מוקצנת, פעמים שלפי המציאות הדעת נותנת שאין בזה איסור והנכון להקל בזה, וע"י הנהגתו הקיצונית יגרם מצב של אי נעימות או פגיעה בזולת וכדומה, עד מצב של חילול ה' חלילה.
ולכן הנכון בזה למעשה הוא לילך בשביל הזהב, דהיינו להשתדל בדרך כלל שלא להגיע למצבים של שיח עם אישה באופן כזה כלל, זולת קרובת משפחה הסמוכה במחיצתו תמיד שרגיל בה ואין לו ממנה חשש הרהורי עבירה בשיחה כזו.
וכאשר מגיע צורך אמיתי לשיח כזה עם אישה זרה, כל שנוהגת בצניעות ואין חשש סביר להרהורי עבירה, ואינו מוצא את הדרך להימנע משיחה זו בצורה מכובדת כדבעי, רשאי להקל בזה לפי הצורך וההכרח בלי אריכות יתירה.
ואם אינה כפי דרכי הצניעות, באופן שיש חשש סביר להרהורי עבירה מתוך השיח עמה, הרי שאין עצה אלא להתנצל שאינו יכול לשוחח כעת כלל, כגון שחייב ללכת וכדומה, ויצביע על השעון ויפנה לעניניו. ואם עדיין יש הכרח לשיח כזה וא"א להימנע ממנה, יעשה זאת בדרך התכתבות. (בנייר או במחשב וכדומה).
ויה"ר שנזכה לעבוד את בוראנו מתוך קדושה וטהרה,
ונקדש שם שמים בעולם, בנעימות בשמחה ובטוב לבב.
בברכה רבה
