• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ברכו

קורסיה

Well-known member
בשו"ת הרשל"צ (ח"ב עמ' כה) נשאל האם יש חיוב להסמיך ברכו ליוצר. והעלה שזה מחלוקת ראשונים וכן מחלוקת בין הב"י לדרכי משה. דלפי הב"י צריך להסמיך ברכה לברכו וה"ה כאן. ולפי הדר"מ אין צריך להסמיך ברכה לברכו. ע"ש. ולפי זה האם עלינו בני ספרד להקפיד על כך, ואפילו מי שעדיין נמצא בפסוקי דזמרא והש"ץ כבר התחיל ישתבח, האם יצטרך לדלג לישתבח כדי להסמיך ברכו ליוצר?
 
לפי דבריך משמע שאין זה חיוב, אלא אם אתה נמצא בברכו אל תעשה דברים הגורמים להפסק, ולא להצריך ולחייב את המתפלל לומר יחדיו ולדלג על קטעים מהתפילה בשביל כך.
(זוהי דעתי וכמובן שאשמח גם אני לשמוע את דעת הרב שליט"א)
 
לפי דברי מרן בשו"ת הרשל"צ משמע שלנו הספרדים יש חיוב
 
ב"ה
שבוע מבורך וטוב, רענן כגן רטוב.
הנני להעמיד את ידידנו השואל על דיוק הדברים משו"ת הראש"ל, דבספר ארחות יושר (ערך תפילה בקצת מדיני תפלה וכו' אות כ) כתב אודות המתאחרים לבית הכנסת, דאחר אמירת ברכו הוא כמו באמצע הפרק, שעיקר תקנת ברכו הוא שיאמר מיד ברכת יוצר, "ומי שמאחר ואין עומד עדין בברכת יוצר כשהש"צ אומר ברכו, מבטל בידים עיקר תקנת ברכו", ע"כ. ועל זה נשאל בשו"ת הראש"ל "מקור לדברים אלו". והשיב, דע"פ המבואר בב"י ובדרכי משה סי' סט, שנחלקו אם בזה שהצבור לא יאמרו ברכה אחר אמירת ברכו, נראים ככופרים שכאילו אינם חפצים לברך, או שמספיק שענו ברכו, נמצא מקור לדברי הרב ארחות יושר, לפי סברת הב"י שביאר דנראים ככופרים. ע"כ. (וע"ע במשנ"ב סי' נד ס"ק יג שהזכיר סברא זו לענין דינא, ע"ש. אולם אנן לא קי"ל הכי כמבואר בש"ע סי' סו ס"ב ע"ש, ואכ"מ.)
אולם גם הרב ארחות יושר עצמו לא כתב מחמת כן שידלג ויאמר תכף יוצר, ואין פוסק שיכתוב כן, רק ביאר בזה את ההשלכות של המתאחר לתפילה, שהפסיד בזה עוד דבר חשוב, ותו לא מידי. והרי כבר מבואר בש"ע סי' נב ס"א שהמתאחר ובא בשעה שהציבור בסוף פסוד"ז אומר ברוך שאמר אשרי הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו וישתבח ואח"כ יוצר, ע"כ. וגם הרמ"א אינו חולק בזה. והרי בודאי שהציבור כבר יאמרו ברכו ויתחילו יוצר קודם שיגיע הוא ליוצר, ומבואר שאין לדלג עבור זה לכ"ע.
ובעיקר דברי הרב ארחות יושר (שביטל בזה את עיקר התקנה), אפשר שהוא דוקא לפי ביאורו של מרן הב"י שם, ודברי הרב משנ"ב (הנ"ל), אולם כבר כתב מרן רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יבי"א ח"ב (סי' ה אות ב), דלדידן מוכח שאין אנו חוששים לטעם שנראה ככופרים, שהרי אנו אומרים ברכו לאחר התפילה גם בשבת ויו"ט, כמבואר בפוסקים, ע"ש.
זאת ועוד, דאף לביאורו של מרן הב"י הנ"ל, כבר ביאר מרן זיע"א ביבי"א שם (אות ג) דלא אמרינן נראה ככופרים אלא באופן שאין גם אחד שיברך אחר ברכו, אבל כשיש מברכים אין עוד שום חשד בזה, וכמ"ש מהרי"א, והביאו מרן הב"י וכו', ע"ש.

בברכה רבה
שמעון ללוש ס"ט
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.

נושאים דומים בפורום

חזור
חלק עליון