• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם בספר הלכה ברורה דן בדקדוק באותיות ק"ש האם הוי מן

נתן

Member
רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?)[1] - 1211, עכו)היה מהבולטים שבבעלי התוספות בפרובאנס.
כותב בחידשיו למסכת ברכות(דף טו א?)שצריך לדקדק באותיות קריאת שמע מן התורה שנאמר ולמדתם.שיהא לימודך תם.
אמנם השאגת אריה(שו"ת סוף סימן ב) לא ראה ספר זה וכתב שזה מדרבנן.
וכן מהבית יוסף (סימן סא)בשם הרד"ק משמע כן.וגם הוא לא ראה ספר ר"י מלוניל.

בית יוסף סימן סא באמצע-
בספר היראה:
וה"ר דוד קמחי כתב, שבכל עת שיקרא אדם בתורה נביאים וכתובים צריך ליזהר, אבל הזהירו בקריאת שמע, והוא הדין לכל קריאה. ומה שהזהירו בקריאת שמע הוא לשתי עילות: האחת, מפני שיש באותם הפרשיות יחוד השם וקבלת עול מלכות שמים; והאחרת, שכל ישראל קוראים אותם פעמים ביום, חכמים ועמי הארץ, לפיכך היו צריכים להזהיר עליהם, מפני עמי הארץ שאינם בקיאים בקריאה, עכ"ל:עד כאן.

והנה גם לר"י מלוניל הלכה כרבי יוסי שבדיעבד יצא.ורואים פה חידוש שלדעת רבי יוסי כתוב בתורה דבר ודורשים אותו שזה רק לכתחילה(הפך דעת רבי יהודה(או תנא קמא) שזה מעכב.
והרד"ק שהביא הבית יוסף צריך לעיין האם כתב זה דרך פסק או דרך פירוש.שכבר הביא המאירי והחיד"א שרש"י לא נוחת לפסק.וכן השיטה מקובצת כתב זאת על תוספות.
ואם לא כתב זאת דרך פסק מנין לבית יוסף לפסוק כך?
 
ודאי שהרד"ק כתב כן דרך פסק שהרי הוא בא להסביר את ההלכה שכתובה בגמרא ומכח זה שהב"י הביא דבריו ופסק כמותו רואים שהבין כן. ועוד, שכתבו האחרונים שגם רש"י אם ניכר מדבריו שמתכוון לפסק הלכה דעתו נחשבת שאחד הראשונים וכך רואים בב"י שהביא דבריו שאחד משיטות ההלכה עיין בעין יצחק ח"א עמ' שנט. וה"ה כאן.
 
איפה הרד"ק כתב כן?
גם הרב עובדיה יוסף בהליכות עולם-יחס הבית יוסף לרשי כתב בשם המאירי רעק"א והחידא שאין רשי פוסק כלל.וכן הביא מהשיטה מקובצת על תוספות.
איפה האחרונים?
גם הרב אברהם יוסף אמר לי שהרב בן איש חי לא פסק לומר מכניע מינים.לא כתב דרך פסק.משמע שכל שלא פוסק להדיא אינו דרך פסק.
 
בב"י באו"ח סימן סא הביא מרבינו יונה והרד"ק. ע"ש. ובש"ע פסק כמותו, א"כ רואים שהב"י הבין שדבריו הם דברי הלכה.
בעין יצחק הנ"ל כתוב כל הנידון הזה אם רש"י פוסק או לא. גם ההיגיון אומר שגדולי עולם שידעו כל התורה כולה לא יבצר מהם לפעמים לכתוב דבר הלכה, הרי תלמידי רש"י כתבו ספרים בהלכה בשמו כמו הפרדס ומחזור ויטרי ועוד. אז לכן אין זה כלל בכל מקום בתורה שאין בו יוצא דופן, אלא להיפך ברוב פעמים רש"י לא נתכוון להלכה, אך לפעמים כן התכוון להלכה.
 
אם כן מה כלל קבע רב עובדיה יוסף בספרו הליכות עולם שאין רש"י פוסק.וסתם ולא פירש.ולפי דבריכם הרי כן הוא פוסק?
מתי כן ומתי לא?
 
מרן הב"י כבר קבע את הכלל הזה. ובכל זאת החיד"א ועוד אמרו שיש יוצא מן הכלל. כרגע לא יצא לי לעיין בהליכות עולם (אשמח לדעת איזה חלק ואיזה עמוד) ואי"ה אעיין בזה מדוע הרב לא כתב שיש יוצא מן הכלל. אבל אולי אפשר לומר, שלפעמים הרב רצה להדגיש איזה נקודה מסויימת שהיא מדברת ספציפי על התשובה שהרב דן בה. ולא התכוין להקיף את כל הנושא. ולכן גם כאן, יכול להיות שהרב רק רצה לומר שאין לפסוק כרש"י באותו נידון כי רש"י מפרש ולא פוסק, והכלל הזה מתאים לאותו נידון. אך במקומות אחרים סביר להניח שהרב יודה שלפעמים רש"י פוסק. בכל מקרה, כדאי לעיין טוב בעין יצחק הנ"ל
בהצלחה
 
מרן הב"י כבר קבע את הכלל הזה. ובכל זאת החיד"א ועוד אמרו שיש יוצא מן הכלל. כרגע לא יצא לי לעיין בהליכות עולם (אשמח לדעת איזה חלק ואיזה עמוד) ואי"ה אעיין בזה מדוע הרב לא כתב שיש יוצא מן הכלל. אבל אולי אפשר לומר, שלפעמים הרב רצה להדגיש איזה נקודה מסויימת שהיא מדברת ספציפי על התשובה שהרב דן בה. ולא התכוין להקיף את כל הנושא. ולכן גם כאן, יכול להיות שהרב רק רצה לומר שאין לפסוק כרש"י באותו נידון כי רש"י מפרש ולא פוסק, והכלל הזה מתאים לאותו נידון. אך במקומות אחרים סביר להניח שהרב יודה שלפעמים רש"י פוסק. בכל מקרה, כדאי לעיין טוב בעין יצחק הנ"ל
בהצלחה
 

קבצים מצורפים

  • 20200207_123233.jpg
    20200207_123233.jpg
    793.2 KB · צפיות: 1
אחרי שכתבתי, ראיתי את התשובה הנ"ל. בסוף התשובה הרב הביא את החיד"א ששם החיד"א כתב שלפעמים רש"י כן פוסק הלכה. אך הרב זצ"ל לא העתיק את ההמשך. ואולי כי שם הרב התייחס רק לנקודה הזו שהב"י והמאירי כתבו שרש"י מפרש ולא פוסק. ושוב ברוב המקרים כש"כ בעין יצחק הנ"ל. וראה גם בש"ע או"ח ס' יב סעיף ג. וס' טו סעיף ד שהביא את שיטת רש"י כהלכה. כך הבנתי את הסוגיא. אבל אני ממליץ לך לשאול גם בשאל את הרב אולי תמצא ישוב יותר טוב לשאלתך
 
חזור
חלק עליון