• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הערה חשובה על קונטרס "התפלה והדקדוק קשר הדוק"

קורסיה

Well-known member
תוכחת מגולה מאהבה מסותרת
ראה ראיתי בקונט' הנקרא בשם 'תפלה והדקדוק קשר הדוק' ח"א, שבו כתב הכותב בלשון חריפה מאוד ואף מבזה נגד תלמידי חכמים ושם לו למטרה לחלוק בכל דרך על מרן הרשל"צ וספריו הנפלאים.
ולא באתי אני הקטן לעקוב אחר כל מילה של בעל הקונט' הנ"ל ולנסות למצוא אם צדק בדבריו או לא. אך על הגישה הנוראה שבו הלך לאורך כל הדרך הנני כותב. לכתוב על מו"ר הרב יצחק יוסף שטעה בטעויות של נערים, ומראה כאילו כל הילקו"י בנוי על העתקות ממקומות אחרים או שלא הטריח עצמו לבדוק הדברים במקורם, וכל דבריו הם טעות ח"ו. (ובכל הקונט' הזה המילה טעות חוזרת על עצמה ללא הרף ממש בכל עמוד).
אך לא זו הדרך ולא זו העיר, לכתוב בלשון מדברת גדולות, כנגד גדולי הדור. ושכחו ממאמר רבותינו בגמרא פסחים (סו ע"ב) כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. ואף משה רבינו שכח הלכה כי כעס. ואין הפנאי לבדוק אחריו בקוצו של יוד אך נאמנים עלינו דברי רבותינו. ולא באתי לכתוב מחאה וכיוצא, שאני קטן שבקטנים לא ראוי למחות. אלא לעורר את בני גילי. אין זה רצוי לפני הבורא יתברך מחלוקות בסגנון כזה. וה' יראה ללבב. גם גדולי עולם שבכל הדורות שכתבו לפעמים ביטויים חריפים כנגד זולתם, כתבו זו בצורה סבירה ונעימה קדושה, כדרכה של תורה. אך לכתוב קונט' שלם שכולו רצוף בדברי חרפה ובוז, אין בזה נחת רוח, כי רב שבענו בוז. צא ולמד שאף על הרב אליה רבה כתב שטעה בעניין נוסח ברכת חונן הדעת. [וגם בטענות אלו, אף אם הנוסח הנכון ברמב"ם ומחזור ויטרי הוא חננו בלי ו', ולפי סברתו יש עוד ראשונים. מ"מ האומר וחננו כדעת שאר הראשונים, הלא המה סדר רב עמרם גאון, פירוש התפילה לרוקח, וכך משמע מהמאירי (אבות פרק ג, יז). נחלת אבות למהר"י אברבנאל (אבות שם). שושן סודות (לנכד הרמב"ן). ספר העיקרים (מאמר א, טז). וכ"כ כמה אחרונים ברית עולם להחיד"א (על ספר חסידים ס' תשמח). כן הוא בסידור האר"י (שנת תצח). ובסדורי הרש"ש (מהדורת כולל משכן בנימין המעוטר בהסכמות גדולי הדור, עמ' 674. וסידור הרש"ש נקודות הכסף). נתיבות עולם למהר"ל (נתיב התורה פרק יד). מנחת אהרן (כלל טז אות טוב). סידור עבודת התמיד (להג"ר אלישע חביליו). סדור בית דין (לג"ר אברהם חמוי מגדולי רבני ארם צובה. סדור לראש השנה בתפילת צום גדליה). חסד לאלפים (קיד, ז). ליקוטי מהרי"ח. זבחי צדק החדשות (ס' קנא). סידור כנסת הגדולה. וכי נאמר שלא יצא ידי חובתו?! ומה כל החרדה הגדולה הזו].
כולם כבר יודעים למה רבים מבני עדות המזרח וביניהם גם בני תורה ות"ח רבים נמשכים אחר פסקיו וספריו של מרן רבינו הגדול זיע"א בעל היביע אומר. הבקיאות המפורסמת לשם ותהלה שאין לה אח ורע. העיון המופלא והנסתר שרק אם מתבוננים היטב שמים לב לעמקות המדהימה. היושר וכח הפסיקה וההכרעה. תורת אמת כתיב בה. וכן בנו ממשיך דרכו שליט"א, כל הלומד בספריו ובפרט בילקו"י החדשים על שבת ומועדים, נוכח לראות שאף שבילקו"י הישנים כתב כמה דברים בקצרה והקשו עליו כל מיני קושיות, במהדורות החדשות ענה עליהם בטוב טעם. כך שמעיקרא אין קושיא. וודאי שצריך לעיין בכל דבר עד שמגיעים לאמיתו של דבר, מ"מ יצא לנו בס"ד שיש להמנע ממחלוקות כאלו וה' יצילנו משגיאות ומתורתו ילמדנו. [ואף למה שכתבו שם בדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל, איני יודע מה יענו על מש"כ בספר רבינו עמ' שכו ע"ש ודו"ק].
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בעבר עברתי על הקונט' לדקדק באמונה. כרגע לא זכור כל דבריו שם. אך בכל זאת הקונט' הנז"ל כתב הרבה דברים מגוונים.
שוב רק רציתי להדגיש, בגלל שראיתי את מה שכתב שם זה חרה לי מאוד צורת הכתיבה שלו, כי יש דרכים איך לחלוק. והרגשתי מוכרח לכתוב משהו על זה ולא להתעלם
 
במחילה מכבודכם אנשים אלה אינם מחפשים את האמת ואינם שוים יחס וכל כוונתם רק לקנטר, ותורתם מן השפה ולחוץ בלי הנהגת ותכסיס ת"ח כדרכה של תורה, ועוד חזון למועד להראות שחסר להם את ההנהגה התורנית לדון בדרך ארץ ובכבוד ת"ח בלי השמצות אישיות וירידה לפסים שאינם ממין הטענה.
 
אגב, לא מכבר מצאתי להגאון הראש"ל בילקוט יוסף הל' ספירת העומר שהתייחס לקונטרסים הקנטרנים הללו, בשלהי הדיון אם סופרים העומר לפני עלינו לשבח או אחרי. ואין הספר עמי לציין העמוד.
 
חזור
חלק עליון