• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שהחיינו על ראיית חברו.

מש"כ הרב ללוש שליט"א שאין לברך כשראה בשידור חי. יל"ע בזה מדוע לא, והרי חז"ל לפי הטעם המבואר בחזו"ע ברכות כשדחה את סברת המשנ"ב ודעימיה שפסקו לא לברך כשקיבל מכתב ביאר טעמו דחז"ל תיקנו לברך על ''ראיית פניו'', וא"כ ה"ה כשראה אותו בשידור חי הרי ודאי דאין לזה תורת ראיה ורק לענין הרהור מצאנו דיש בו, אבל ודאי שאין בזה גדר של ראיית פניו, והא ראיה שא"א לברך על ראיית פני חבריו בשידור חי. אלא שאה"נ ואם אין שמחה בלב מחמת שכבר ראה אותו הרבה פעמים בשידור חי, א"כ כבר חסר את תנאי השמחה ולכן לא יברך אבל אם עדיין שמח כמו שהלב מרגיש שאינה דומה ''ראיה'' (בשידור חי) לראיה במציאות א"כ שפיר יוכל לברך?
 
ב"ה
שלום וברכה,
מה ששאל מדוע שלא לברך על ראיית פניו אחר שלושים יום אף שראהו בשידור חי, והרי לא מברכים על ראייתו בשידור חי, ומוכח דלאו שמא דאיה, וממילא אם לא ראהו בפועל ל' יום יצטרך לברך כל שיש לו בזה שמחה.
אולם המעיין בחזו"ע שם יראה, שאפילו על דיבור בטלפון אחר ל' יום, פסק אחד הפוסקים לברך שהחיינו, על דיבור בלי ראיה, ומרן זיע"א אף שדחה דבריו לא דחה אלא מפני שהתקנה היתה על שמחה שיש בראיית פנים ולא שמחה שיש בדיבור בלבד, ע"ש. ומשמע מדבריו לכאורה שאם היה רואה פניו בשידור חי, יש צד שאפילו היה מברך על ראייה זו אחר ל' יום. ומבואר שאין הכרח דלא מהני לענין לברך עליו. ואף שלמעשה אין להורות עפ"ז לברך בפועל אף כשרק רואהו בשידור חי אחר ל' יום, דשמא לא תקנו חז"ל שלא על ראיה ממשית ולא במסך דרך שידור, אולם מאידך גיסא אין גם הכרח להחליט שחז"ל דברו דוקא על ראיה ממשית ולא דרך מסך, דשמא עצם הענין שיש כאן ראיה של פניו ותנועותיו בצורה מלאה יחסית כבר יש כאן את העיקרון של השמחה שיש בראיה, אף שאינה בשיא השלימות. וכלל גדול בידינו, שאין לדמות מלתא למלתא בלא ראיה ברורה.
והלכך, אחר שאין לנו ראיה והכרח שאפשר לברך גם אחר שראה פניו בשידור, דשמא בכהאי גוונא כבר נחשב שראה ואי אפשר לברך, ממילא הדרינן לכללא דספק ברכות להקל, ושב ואל תעשה עדיף.

בברכה רבה
 
שמעתי בשיעורו של הרה"ג הרב יצחק לוי שליט"א שאמר שגם אם ראה בשידור חי כמו ב"זום", כן מברך כי זה לא אותה שמחה כמו שרואה פנים אל פנים עין בעין.....
 
שוב שמעתי בשם הרב גדעון בן משה שגם אמר שהכל תלוי במציאות ואם יש שמחה שיברך, אך אם כבר ירדה השמחה לא יברך דסו"ס בעינן שמחה.
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון