שלום וברכה
מי שהחטיא את הרבים, כששב לה' בכל לבו תשובתו רצויה והוא אהוב וקרוב לה', ונכון שיתאמץ בתשובתו, ובפרט להשתדל ביותר בזיכוי הרבים שהיא כעין תשובת המשקל, וכמו שמצינו אצל מנשה מלך יהודה אף שהחטיא את הרבים בראשיתו, כששב לה' בכל לבו הניחו הקב"ה בראש מדור של בעלי תשובה.
כתב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז הלכה ד) ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.
ושם (הלכה ו) כתב גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך, ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה', ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב, כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק, התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד, וכן אתה מוצא שבלשון שהקב"ה מרחיק החוטאים בה מקרב את השבים בין יחיד בין רבים, שנאמר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי, ונאמר ביכניהו ברשעתו כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני וגו', וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם. ע"כ.
ומה שאמרו במשנה מסכת אבות (פרק ה משנה יח) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר (דברים ל"ג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו שנאמר (מלכים א' טו) על חטאות ירבעם (בן נבט) אשר חטא ואשר החטיא את ישראל.
פרש בתפארת ישראל (יכין שם) שלא די שלא ימנעוהו מחטאים אחרים, כי אם אפילו ירצה לעשות תשובה על חטאיו לא יסייעוהו לכך משמים כשאר הבא לטהר. וכל זה כדי שלא יהא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם. ע"כ. אולם אם יטרח בתשובתו תקובל תשובתו, שאין לך דבר העומד בפני התשובה. וכמו שמצינו אצל מנשה מלך יהודה אף שהחטיא את הרבים בראשיתו, כששב לה' בכל לבו הניחו הקב"ה בראש מדור של בעלי תשובה. כמבואר בזה"ק (בראשית לט.).
וביותר ישתדל לזכות את הרבים, בפרט בדבר שהחטיא, שהיא כעין תשובת המשקל, וכמו שאמרו (שמות רבה כ"ג, ג') הצדיקים בדבר שחוטאין בו מתרצין, כגון אם החטיא את הרבים בענין קדושת ישראל, ישתדל לזכות את הרבים בענין הטהרה וקדושת ישראל בכל מה שיוכל, ושב ורפא לו.
בברכה רבה
