• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קבלת תענית בלילה אחר תפילת ערבית

משיח

Member
בס"ד
לכבוד הרב
אם קבל תענית אחר תפילת ערבית קודם צאה"כ, האם קבלתו קבלה? ומה הדין אם כבר עבר צאה"כ אלא שעדיין הוא בתוך זמן ר"ת?

ברכת כו"ח טובה
 
ב"ה

שלום וברכה

מי שקבל תענית בלילה אחר צאת הכוכבים של הגאונים, אינה חשובה כתענית לעניין לפוטרו אם נדר להתענות, ולענין אמירת ענינו בשומע תפילה, אולם נחשבת לו תענית לכפרת עוונות, ונכון שיאמר ענינו בסיום התפילה באלוהי נצור, ונראה שאם קבל התענית קודם השקיעה אחר ערבית שהתפלל בפלג המנחה שיש להחשיבו כתענית אף לפוטרו אם נדר ולומר ענינו בשומע תפילה.

א. הנה מרן השולחן ערוך (סימן תקסב סעיף ה) כתב כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום, אינו תענית. והרמ"א בשם מרדכי והגהות מיימוני (פ"א) כתב שהוא להתפלל עננו ולא לענין אם חייב תענית סתם והתענה כך לא יצא ידי נדרו. מיהו יש אומרים דמתפלל עננו (מרדכי בשם ר"י), וכן נראה לי לנהוג בתענית יחיד. ולכולי עלמא, המתענה תענית חלום מתפלל עננו, אף על פי שלא קבלו עליו מאתמול. ע"כ. והסביר במאמר מרדכי (שם ס"ק ו) דכוונתו דגם לענין אם חייב תענית סתם והתענה כך בלי קבלה מבעוד יום לא מקרי תענית לצאת ידי נדרו וחיובו, אלא לא יצא ידי נדרו, והי"א שהביא אחר כך ס"ל דדוקא לענין נדר הוא דלא הוי תעני' אבל ש"ד להתפלל עננו אעפ"י שלא קבלו כן נראה לי פשוט. ע"כ.

ובמשנה ברורה (שם ס"ק כב) כתב דמשמע אף על פי שקבלו אח"כ בלילה לא מהני, והא דמבואר לקמן בס"י בדעה קמייתא דמהני הקבלה לענין תענית שעות להתפלל ענינו, הכא כיון שהתחיל להתענות לשם חובה ואח"כ קבלו לא הוי קבלה כלל [מ"א בסקט"ו], ואפילו השלימו עד צה"כ, ג"כ אינו חשוב תענית שנאמר קדשו צום משמע דבעינן הזמנה מקודם [רי"ף]. ע"כ.

ובכף החיים (שם ס"ק לא) כתב בשם מאמר מרדכי (אות ה') דמסתמיות דברי מרן ז"ל נראה דבכל ענין לא הוי תענית ואפילו קבלו בפירוש בלילה אינו מתפלל ענינו, והגם שמדברי רוב הפוסקים מוכח דהוי קבלה על כל פנים להתפלל ענינו, אפשר דסבירא ליה למרן ז"ל דשב ואל תעשה עדיף כיון דבדיעבד אין מחזירין על תפלת תענית. אלא שסיים מאחר שאין דעת המחבר מבורר בדין זה נראה לפסוק שאם קבלו בלילה בפירוש או למחרתו דשפיר מתפלל ענינו דלא גרע מסעיף יו"ד (ר"ל סברא קמא דסעיף יו"ד), ואף על פי שהרב מגן אברהם (ס"ק ט"ו) לא כתב כן בדעת מרן ז"ל מכל מקום איכא למסמך בהא על האומרים דאפילו בלא קבלה כלל מתפלל ענינו, ולרווחא דמלתא ידלג תיבת ביום צום התענית הזה רק יאמר ביום הזה, או יאמר סתם ענינו אבינו ענינו כי בצרה גדולה וכו' וכמו שכתבו הב"ח והט"ז, ומיהו האומר כל הנוסח בלא שום דילוג לא הפסיד כיון דאיכא למימר דלדעת מרן ז"ל נמי שפיר דמי, אבל כל שלא קבלו כלל אלא התענה כך בלי קבלה נראה פשוט דאין לאומרו כלל יעו"ש. והאליה רבה (אות ב') כתב דגם לדעת המרדכי בשם ר"י שהביא מור"ם ז"ל בהגה שמתפלל ענינו יש לומר דמיירי שלא נדר מבעוד יום אלא משחשיכה, אבל בלא קיבל כלל יש לומר דאין אומרים ענינו יעו"ש. וכן כתב העטרת זקנים. וסיים בכה"ח כיון דאיכא פלוגתא בזה אם לא קבלו גם משחשיכה יש להתפלל ענינו באלהי נצור. ע"כ.

ב. עוד כתב בכה"ח שם (באות לד) כתב דמכל מקום אם התחיל להתענות ביום זה אדעתא שלא להשלים צריך לשלם נדרו וגם הוי כפרת עון, דלא גרע ממי שמצער עצמו מבשר ויין. מגן אברהם (ס"ק ט'). ור"ל דאם התחיל להתענות ביום זה שלא קבל עליו התענית מבעוד יום וגם אדעתא שלא להשלים התענית עד צאת הכוכבים דהוי תרתי לגריעותא, אפילו הכי צריך לשלם נדרו של עתה שהתחיל להתענות וגם משום דהוי כפרת עון וכו'. ושם (באות ל) כתב כי התענית דומה לקרבן שמקריב חלבו ודמו, וכמו שהקרבן צריך להקדישו קודם שיקריבנו ואפילו מתעסק בשחיטה פסול דכתיב לרצונכם תזבחו, כך המתענה ואינו מקבלו קודם לכן דומה למתעסק בקדשים ופיגול הוא ולא ירצה לו. לבוש. ומשמע דמותר לאכול, וכן כתב המרדכי והאגודה, ומטור והרא"ש לא משמע הכי. אליה רבה אות א'. ור"ל אלא דמשלים תעניתו כיון דעל כל פנים נתן בלבו להתענות, אלא ידי נדרו אם כבר נדר להתענות לא יצא. ע"כ.

ובפסקי תשובות (שם אות ה) כתב דהטעם בקבלת תענית מבעו"י כי התענית דומה לקרבן שמקריב חלבו ודמו וכמו שהקרבן צריך להקדישו קודם שיקריבנו, ומתעסק פסול דכתיב לרצונכם תזבחו, כך המתענה ואינו מקבלו קודם דומה למתעסק בקדשים ופיגול הוא ולא ירצה לו. ונודע שכשאדם מתענה צריך לפרש על מה מתענה כמאמר הכתוב (עזרא ח') נצומה ונבקשה מאלוהינו על זאת וגו', וכגון הבא להתענות בעשי"ת בשביל כפרה צריך לומר בקבלת תענית 'רבש"ע הריני לפניך בתענית וכו' כדי שברוב רחמיך וחסדיך תמחול לי על כל מה שחטאתי לפניך מיום שנבראתי עד היום ותרצני'. ע"כ.

ג. ומש"כ שנראה שאם קבל התענית קודם השקיעה אחר ערבית שהתפלל בפלג המנחה שיש להחשיבו כתענית אף לפוטרו אם נדר ולומר ענינו בשומע תפילה, כיון שקודם השקיעה הוא יום, אף שסמך להתפלל ערבית כדעת רבי יהודה שמפלג המנחה חשיב לילה, מ"מ נראה דלא הפסיד מחמת כן מצוות שיכול לקיימם ביום, כיון שהוא מילתא דרבנן, ודומיא דספירת העומר שכתבו התוספות במנחות סו. (ד"ה זכר למקדש) נראה דבספק חשיכה יכול לברך ואין צריך להמתין עד שיהא ודאי לילה כיון שהוא ספיקא דרבנן. ע"כ. ואף שלכתחילה אם מתפלל ערבית בפלג המנחה יקדים לקבל התענית לפני ערבית, שלא יראה כתרתי דסתרי, וכדין שיש לקבלו במנחה שלפניו, וכמו שכתב מרן ז"ל (שם סעיף ו) אימתי מקבלו, בתפלת המנחה אומר בשומע תפלה או אחר שסיים תפלתו, קודם שיעקור רגליו. ע"כ. ובמשנה ברורה (שם ס"ק כז) כתב דבעינן שיהא הקבלה סמוך לזמן התחלת התענית, ונראה דלכתחלה יותר טוב שיהיה במנחה קטנה דהוא בט' שעות ומחצה ולא קודם, ובדיעבד מהני אפילו במנחה גדולה, וכתבו האחרונים שבדיעבד אם לא קיבל בתפלת המנחה יכול לקבלו אח"כ כל זמן שהוא יום. ע"כ. ומ"מ בדיעבד אם נזכר רק אחר ערבית שהתפלל בפלג המנחה נראה דלא הפסיד כיון שהוא מילתא דרבנן, ודומה למה שכתב מרן ז"ל (סימן רלג סעיף א) שאם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה, יצא. וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק יא) דאף אם דרכו תמיד להתפלל מנחה אחר פלג מ"מ יכול להתפלל תפלת ערבית ג"כ בזמן הזה, ומ"מ אין להקל בזה רק אם עכ"פ באותו היום התפלל מנחה קודם פלג אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא, וכל זה אם מתפלל ביחידי, אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה. ע"כ. ואם הוא הדין בנדון דידן אם נדר להתענות ויש לו סיבה מיוחדת לקיים נדרו דוקא ביום זה, ובפרט אם הוא יום שנהג להתענות בו כגון שובבי"ם או ביארצייט וכדו', אף אם התפלל ערבית אחר פלג המנחה ונזכר שלא קיבל התענית נראה שיש להקל לקבל התענית קודם השקיעה.

ד. ומש"כ מי שקבל תענית בלילה אחר צאת הכוכבים של הגאונים, אינה חשובה כתענית לעניין לפוטרו אם נדר להתענות, ולענין אמירת ענינו בשומע תפילה, אף שהוא קודם זמן ר"ת, כיון שמנהגינו להחשיב את הלילה מזמן צאת הכוכבים לכל ענין אף לדאורייתא, כגון קריאת שמע דלילה, ומילה בשבת לנולד אחר צאת הכוכבים של הגאונים, אין לצרף את דעת ר"ת ודעימה להחשיבו כיום לענין קבלת תענית, כיון שפשט המנהג בארץ ישראל כדעת הגאונים ודלא כדעת ר"ת, וכעין שפסק בחזו"ע (יו"ט עמוד רלט ורמב) לענין נזכר אחר צאת הכוכבים של הגאונים לפני זמן צאת הכוכבים לר"ת שלא ספר כל היום שאינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה ע"ש.


בברכה רבה

כתיבה וחתימה טובה
 
תודה רבה לרב שליט"א
(אציין שזכור לי שבמשנ"ב איש מצליח הביאו היתר לקבל תענית אחר צאה"כ, ואני מציין רק שאולי יביא תועלת לרב המשיב, וכמובן שלא לחלוק)
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון