נתבקשתי ע"י הרב שלי, הרב שמעון מאיר בן אבו שליט"א ראש כולל בעיר קרית גת לשלוח אליכם שאלה זו, ואצטט לשונו.
פסק מרן זצוק"ל שם וזה לשונו "אבל אם הלווה הזה יוכל להשיג הלוואה בריבית מגוי אין המלווה עובר משום לפני עיוור", עיין מה שכתב בהערה שם. ופסק לחומרא כדעת המשנה למלך וסיעתיה, ועפי"ז כתב להתיר באופן שיכול להשיג בריבית מגוי.
ותימה גדולה היא, דבשלמא היא הוה מיירי לענין המוכר ליהודי מאכלי טריפה או בגדי שחץ וכדו' [עיין בשו"ת יחו"ד ח"ג סי' ס"ז], בהא מהני להפקיעו מאיסור לפני עיוור כל היכא דיכול הקונה להשיג כן מגוי, דשפיר חשיב כחד עברא דנהרא כיון שיכול אותו יהודי חוטא "לעבור על האיסור" של אכילת מאכלי טריפה בלא שיהיה במעשה זה גם צד של לפני עיוור, אבל לענין הלוואה בריבית מה מועיל שיכול להשיג כן מגוי, והרי מה שלווה מגוי בריבית היתר גמור הוא, ובאופן זה ליכא איסורא דריבית כלל ללווה, והרי זה כיכול להשיג הלוואה מישראל אחר ללא ריבית, דפשיטא דמשום כך לא נתיר לו לזה להלוותו בריבית ודו"ק וצע"ג. ולפי זה פשוט דאף לדעת הכה"ג והפ"מ המקילין, אין מקום להיתר זה שכתב ודו"ק.
פסק מרן זצוק"ל שם וזה לשונו "אבל אם הלווה הזה יוכל להשיג הלוואה בריבית מגוי אין המלווה עובר משום לפני עיוור", עיין מה שכתב בהערה שם. ופסק לחומרא כדעת המשנה למלך וסיעתיה, ועפי"ז כתב להתיר באופן שיכול להשיג בריבית מגוי.
ותימה גדולה היא, דבשלמא היא הוה מיירי לענין המוכר ליהודי מאכלי טריפה או בגדי שחץ וכדו' [עיין בשו"ת יחו"ד ח"ג סי' ס"ז], בהא מהני להפקיעו מאיסור לפני עיוור כל היכא דיכול הקונה להשיג כן מגוי, דשפיר חשיב כחד עברא דנהרא כיון שיכול אותו יהודי חוטא "לעבור על האיסור" של אכילת מאכלי טריפה בלא שיהיה במעשה זה גם צד של לפני עיוור, אבל לענין הלוואה בריבית מה מועיל שיכול להשיג כן מגוי, והרי מה שלווה מגוי בריבית היתר גמור הוא, ובאופן זה ליכא איסורא דריבית כלל ללווה, והרי זה כיכול להשיג הלוואה מישראל אחר ללא ריבית, דפשיטא דמשום כך לא נתיר לו לזה להלוותו בריבית ודו"ק וצע"ג. ולפי זה פשוט דאף לדעת הכה"ג והפ"מ המקילין, אין מקום להיתר זה שכתב ודו"ק.