Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש.
מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com
יש שמתלבטים כל שנה מה לקנות
יש משפחות צעירות שעושים את החג בבית בפעמים הראשונות
איזה מצות אתם ממליצים?
חברות כל אחד יכול לכתוב כמיטב ידיעתו, אי אפשר לפרט את כל החברות
מיני בר שיש לו ברז מים רותחים ולפעמים שופכים מים על דברי חמץ, האם חייבים הכשר?
לכאורה רוב בליעתו הוא בדברים שאינם חמץ ויש ללכת אחר רוב תשמישו גם בזה כפי שמוכח בש"ע ס' תנא סעיף כה. וכ"פ מרן רבינו זיע"א בתשובה כדמצורף (מכתב נ).
התרומת הדשן (סימן קיא) נשאל האם יוצאים משלוח מנות בחלוקים וסדינים. וענה שכיון שהטעם של משלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. ולכן יש לתת מידי דמיכלי או דמשתי. ע"ש. ומדבריו הוציאו האחרונים כל מיני דינים.
ובילקוט יוסף פורים (עמוד תשטז) כתב שיש שעוררו בזה שלפי טעמו של התה"ד...
סימן קסח סעיף ח וסעיף טו נראים אותו הדבר
בשניהם יוצא שבלילה רכה אך מתקבץ באפיה ונעשית דקה מברך מזונות וקובע סעודה (ניבלאש בסעיף ח שהוא כמו בלינצ'ס. וטרוקנין בסעיף טו ומשנ"ב פח)
מה ההבדל בניהם?
דברים נפלאים מתפארת ישראל בביאור התפילה שאומרים אחר הלימוד
תפארת ישראל ברכות פרק ד משנה ב (בועז סוף אות ב)
אמנם גם התפלה שהתפלל אחר הלימוד לכאורה תמוה. דלמה לא הסתפק עצמו התנא האלהי הזה. להודות על חלקו בלבד. ולמה גינה לכאורה כמה מבני דורו.
ולדעתי הקלושה אמר כן. משום דמי שיושב חבוש וגלמוד...
בש"ע סימן קכב סעיף ב נפסק -
אין נכון לומר תחנונים קודם יהיו לרצון, אלא אחר סיום י"ח מיד, יאמר יהיו לרצון; ואם בא לחזור ולאומרו פעם אחרת אחר התחנונים, הרשות בידו. ע"כ. משמע שאינו חיוב.
גם בשו"ת יביע אומר ח"ט סימן יג אות ד כתב לגבי אמירת פסוק שרומז לשמו לפני יהיו לרצון האחרון -
אולם לפע"ד אין בזה...
הבא"ח פרשת ראה, ה וכה"ח ס' רכג ס"ק טז וכ' וחזו"ע ברכות עמ' שצ ותב כתבו שלא נוהגים לברך שהחיינו על כלים חדשים
ותמהו על זה מה ראו לחלק בין כלים חדשים לבגדים חדשים, שאם נאמר שדעת רב שרירא גאון שאין לברך אלא על דבר הבא מזמן לזמן, א"כ גם בגדים אין לברך.
וגם מרן בחזו"ע סוף הערה ז' הביא בשתיקה מש"כ...
כתב הגר"ח פלאג'י בכה"ח (מהדורה חדשה ס' ל אות מז ומהדורה ישנה ס' לו) וז"ל - צריך בברכה של המוציא נמי שיהיה מכוסה במפה, ויניח ידו תחת המפה העליונה ויברך, ויאחז בשתי הככרות של הסגו"ל העליונים ויברך, ובעוד דהוא מושך הככרות בידו יסיר המסוה, וכן צריך להיות לפי הפשט ולפי הסוד. עכ"ל. (וע' בהלכה ברורה...
בעלון המצורף כתב הרב שהיום השתנה המציאות ביצור פקקים ממתכת, שבתחילה הפקק הוא חומר גולמי עגול המונח על הבקבוק ואינו צמוד לבקבוק, ואח"כ המכונה יוצרת את חריצי הפקק בצורה מסובבת, ואח"כ מכונה מצמידה את החלק התחתון לבקבוק כדי שבפתיחתו יהיה אפשר להפריד את הפקק מהטבעת בקלות.
האם נאמר שהשתנה ההלכה ואסור...
בספר מחברת הערוך (לאחד הראשונים) מבואר להדיא שיש לדקדק גם בפיוטים, שכן דעת ר' יהודה הלוי ע"ש שכתב דברים חשובים על כך וכך מבואר בכוזרי מאמר שני אות עב - עד
השאלה היא עד היכן הדברים מגיעים, האם יש לדקדק גם בלימוד?
שמענו את מרן זצ"ל שגם בדרשותיו דיבר בהברה נכונה, ומסתמא דברו כך עוד מגדולי הספרדים...
רציתי לצרף קובץ PDF וכתוב כך -ההעלאה נכשלה מפני שהקובץ לא יכול להיכתב לשרת. מנהל האתר יהיה צריך לפתור את זה לפני כל הקבצים ניתן לטעון.
@מורשת מרן @בנימין לוריא
ידוע הסגולה לשמור את הערבות של החבטות מעל פתח הבית כש"כ הגר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סימן כד אות יט) -
בענין מספר חבטת הערבה, ואם היא על הקרקע בלבד או על הכלים נמי, עיין מה שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרס"ד בסייעתא דשמיא, ושם תמצא סעד וסמך למנהג להשים הלולב והערבה על גבי הפתח לשמירה, יעויין...