תוצאות חיפוש

הרב אופיר רגיל להגיד כמה שיטות של אחרוני זמנינו כי הוא מכבד את כולם, וכולם יודעים שהוא לא פוסק רק כמו ממרן זצ''ל, ולכן לא צריך לעשות כאן שום גילוי דעת. הענין כאן פשוט מאד, ישנם ת''ח שמרוב אהבתם למרן לא מבינים איך אפשר לא להתבטל רק אליו, ומחמת כן מותחים ביקורת חריפה על מי שלא נוהג כמותם, ואת זה...

לגבי מש''כ בקונטרס הנ''ל להשיג על הרב אופיר מלכה שליט''א בענין פלג המנחה, לענ''ד שהצדק כאן עם הרב מלכה. דהנה מה שהשיגו מהב''י שכתב שעכשיו נהגו העולם להתפלל באותה שעה מנחה וערבית והו''ל תרי קולי דסתרי אהדדי, ואפשר שסומכים ע''מ שכתב הרא''ש[ברכות סי' א]בדעת ר''ת שלענין תפלה הקלו. ע''כ. לא שמיה...

נקודה למחשבה. אם מרן זצ''ל היה פוסק להקל בדין מניני המרפסות והחצרות, האם היו כותבים נגדו בשצף קצף איך הוא מתעלם וכו'????? ואם מרן זצ''ל היה פוסק שאין להתפלל בפלג המנחה וכ''ש לא לעשות תרתי דסתרי, האם גם אז היו יוצאים נגדו ומבטלים דעתו מכח המנהג והב''י וכו' ????

תמוה מאד לא ידעתי שהרב מלכה פוסק לא כהשו''ע????? לפעמים יש מחלוקת בדעת השו''ע אבל זה לא אומר שמי שלא פוסק כמוני יש לו שיטת פסיקה משונה. ומה גם שהרב מלכה בעיקר הוא מלקט את דעות הפוסקים ומניחם על השלחן כשלחן ערוך, והבוחר יבחר, אז איזה עבירה הוא בדיוק עשה?? וכבר הבאתי פעם ציטוט מילה במילה...

כדי להקל צריך שהראיה תהיה דומה ל נדון, ומכיון שאין הראיה כ''כ דומה ואפשר לומר חילוק שמסתבר, לכן הרוצה להקל צריך להביא ראיה שהחילוק הנ''ל אינו נכון. ולגבי עצם החילוק אבאר יותר, דבזוטו של ים החפץ יצא מרשותו, ובזה לא יעזור מה שיצעק שאינו מתיאש, כי הגדר בממון הוא שיש לך עליו שליט''א באיזה שהיא צורה...

הרב אופיר מלכה שליט''א לא חייב לאף אחד שום דבר וזכותו לומר את מה שהוא בוחר לומר ואת הנראה לדעתו ואת הנוסח המתאים. הוא לא חייב לפסוק כמו מרן זצ''ל והרשל''צ שליט''א ,ולא כמו הגריש''א והאור לציון והגרשז''א ע''ה, וגם לא חייב להזכיר את כולם כסדר בכל הלכה. יש לו רשות לומר את דעתו האישית ולפסוק כך הלכה...

מתשובת הרב מוצפי שליט''א ניכר שלא הראו לו את הרשב''א והריטב''א והר''ש [ובדעת הרמב''ם יש שם ט''ס] והאבני נזר והגר''ח מוולוז'ין, שגם הם היו גדולים וענקים בתורה. אני חושב שכדאי להראות לו את הספר של הרב ינון או את מאמרם של הרב ח. פ. בניש והרב יהודה הדר מרגולין הי''ו, ואחר שיראה את ראיותיהם שיכתוב...

לענ''ד דברי המאמר מרדכי מאד מסתברים, שהרי קשה לומר שלמ''ד "כוסס" יש לברך על עוגת טורט או רוגלך המוציא, וכן לא מסתבר שלמ''ד "כיסים" יש לברך על עוגייה נכססת המוציא. מיהו גם לשאר הפוסקים שסוברים דהוי מחלוקת, מ''מ הטעם שוה אצל כולם, שהרי הראשונים הנ''ל לא חילקו בין הדעות, וע''כ לומר כן שהרי צריך...

לכן כתבנו את החילוק הנ''ל אשר לפיו אין בנדון דידן דין זוטו של ים כיון שאינו דומה.

מצ''ב מש''כ בזה בעבר. תמוז תשע'''ט בדין העתקת תוכנות שאלה: האם מותר להעתיק תוכנות או שירים דרך האינטרנט וכדו'? תשובה: יש שרצו לדמות את האינטרנט לדין זוטו של ים דאמרינן בבבא מציעא [כד.] וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס, ומן זוטו של ים ומשלוליתו של...

לגופו של ענין נראים דברי הרב עידן מאד מאד, וכמש''כ הרב יצחק שליט''א בשו''ת הרשל''צ, וכתוב בעלון שכששאלוהו בענין ואמר לברך מזונות אמר ג''כ שיש לעיין בפוסקים לראות מה היא דעת רבותינו, והנה אחר העיון בראשונים רואים שכל ענין פה''ב הוא פת שנעשתה לקינוח ולכן מאכלה מועט, אבל כל שלא נעשית לקינוח אע''פ...

אני חושב שזה ענין של גישות. הרב יצחק שליט"א דרכו בקודש לבטל דעתו מפני דעת אביו, וכך עושים תלמידיו הי"ו שמבטלים דעתם בפני דעת הרב יצחק, ולא מעיזים לחלוק גם אם נראה להם לא כדבריו או סברתו. אבל במקום אחר כתבנו שגישה זו לכאורה לא כ"כ מובנת לפי דרכו של מרן זצ"ל בהקדמה ליביע אומר שהקטן יכול לחלוק על...

לאחר העיון ראיתי שפירוש דברי הרמב''ם שנויים במחלוקת דיש מפרשים גם ברמב''ם שחופה ג' אצבעות. שכ''כ הרדב"ז [חלק ב סימן תשיב] וז''ל: ולפיכך צ"ל דמאי דכתב הרב ז"ל כדרך שקומץ כל אדם פושט פס ידו וקומץ לא בא לומר שקומץ בכל האצבעות אלא בא למעט בראשי אצבעותיו או מן הצדדין והיינו דאמר רב פפא פשיטא לי מלא...

תוספת ראיות מהראשונים שהזכירו זית בינוני ולא אגורי וכדעת הרמב"ם: בתשובות הגאונים הרכבי סימן רס"ח נשאל גאון כמה שיעור גרוגרת הגסה וגרוגרת בינונית וכן זית גדול וזית קטן וזית בינוני. והשיב: הרי אילו שיעורין ואיך יהי שיעור לשיעור וכו' וסיים הכל לפי דעתו של רואה עי"ש. ואם היה דין ב'אגורי' היה צריך...

ממה נפשך, כמו שלא הביא את הרי''ף והרמב''ם כך לא הביא רוב פוסקים כהתוס', אלא הביאם כדעה ותו לא. ומ''מ גם לפי מה שכתבתי לא איפרק מחולשא שהרי כאן לא הביא את הרא''ש שהוא אחד מעמודי הוראה כחולק על הרמב''ם, ונמצא א''כ שבסי' שסח סתם כהרמב''ם וכאן בסימן תפו כתב י''א, והו''ל כסתם וי''א שהלכה כסתם [אע''פ...

כעת ראיתי בירושלמי [יומא פרק ה הלכה א] "אפילו כבן קמחית שהיתה ידו מחזקת כארבעת קבין והקטן לפני קוטנו אפילו כבן גמלא שלא היתה ידו מחזקת אלא כשני זתים". ע''כ. ויעויין שם במראה פנים. הרי ששני זיתים בצמצום הוי בכהן קטן מאד, ובזה ולא מסתבר שיכול להכיל 50 סמ''ק. כמו כן היום עשיתי מדידה בקוסקוס בארבע...

מנין לנו לתלות הא בהא, דבהחלט יש לומר דגם למ''ד שקומץ בשלש אצבעות בעי שיעור קמיצה שני זיתים, שהרי נחלקו בשיעור הקמיצה ולא באופן הקמיצה. ולכן א''א לעשות אוקימתא מדעתינו רק כדי ליישב הקושיא, אלא א''כ יש תנא דמסייע מהראשונים שפירש כן.

דחוק מאד, דמש''כ כשני זיתים היינו שקומץ סולת בכמות של כשני זיתים, ולא שני זיתים ממש [דהיינו פרי הזית] וע''ז שייך לכתוב את כ''ף הדמיון. אך ודאי שאין הכונה שפחות משני זיתים כשר, כי א''כ לא נתבאר השיעור כלל.

בהקדמה מבואר שרק כאשר אין הכרעה בין עמודי ההוראה הולכים אחר הרוב, אבל כאן הרי''ף והרמב''ם בחד דעה. קשה שהרי יש כאן גם חומרא שמברך על עירוב שלדעת התוס' הוא פחות מכשיעור. הן אמת שלפי שיטת הרדב''ז שהברכה נגררת אחר המצוה יש לישב מ''מ ידוע שמרן ביבי''א כ' שמרן לא פוסק כהרדב''ז. ואף נסבור כהרדב''ז...

הן אמת שאמורא אינו חולק על תנא, ולכן הגמ' מקשה על האמורא מדברי התנא, אלא שהגמ' גם מתרצת שהאמורא סובר כתנא אחר, והוא אשר אמרנו שכאשר ישנה מחלוקת בקדמונים מותר לנו לסבור כאחד מהם אם כך דעתינו נוטה. ומה גם שיש הבדל בין דורות התנאים והאמוראים לדורות שאחריהם אחר שנחתם התלמוד, כי התנאים והאמוראים...