• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בונה וסותר בחשמל

אושרי רביב

Well-known member
פתחתי נידון זה, על מנת לקבל מכם הכותבים היקרים, כמה שיותר מקורות לאלו שכתבו את דעת החזון איש, ודחו אותה. כי מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר לפי זכרוני הביא רק את הגר"ע עטיה ושבט הלוי.
אשמח מאוד לקבל הרבה מאוד ספרים, שכתבו על זה, ודחו את דברי החזון איש.
יישר כוח עצום עד למאוד!
 
יישר כוח!
אני פתחתי את האשכול הזה לא בתור תשובה לשאלה, אלא בתור העשרת ידע.
אנא יכתוב כל אחד ואחד את כל הדעות אשר ראה בזה. ונגדיל תורה ונאדירה בעז"ה!
 
המקומות שחלקו על החזו"א.
מצאתי בינתיים פוסקים, וכפי שידוע לכת"ר אני בדיוק עוסק בנידון זה.
כתבתי בזו הלשון, ואשמח מאוד אם יעבור מישהו על הדברים ויוסיף עוד פוסקים שלא ציינתי:
הנה אין הפוסקים כולם העלו על שלחנם כדברים האלה להסכים עם שיטת החזו"א בזה. שהלא חזינו לכמה מרבותינו כי כתבו שאיסור ההדלקה של חשמל בשבת אינו אלא מדרבנן, והם הגאון ר' מרדכי יהודה ליב וינקלר בשו"ת לבושי מרדכי קמא (חלק אורח חיים סימן מז-ח). ותליתאה (חלק יורה דעה סוף סימן לא). והגאון ר' שלום מרדכי שבדרון בשו"ת מהרש"ם חלק ב (סימן רמו). והגאון ר' אריה צבי פרומר בשו"ת ארץ צבי (סימן סב וסוף סימן קיז). והגאון ר' יהודה אלטמן בשו"ת מי יהודה (חלק אורח חיים סימן לה). והגאון ר' שמעון אמוראי בשו"ת נחלת שמעון (סימן טו). והגאון ר' שמואל ענגיל בשו"ת מהר"ש ענגיל חלק ה (סימן צה). ובתשובת בעל הערוך השלחן שהובאה בקובץ "בית ועד לחכמים" (שנה א חוברת א) ובתשובת הגרצ"פ פראנק בקובץ "קול תורה" (תרצ"ד. חוברת א עמוד ב). והגאון ר' יעקב משה טולידאנו בשו"ת ים הגדול (סוף סימן כו). והגאון ר' חיים יהושע זליג ויגודר בשו"ת בית אבי חלק ב (סימן ס). אולם אין הלכה כמותם ורוב הפוסקים פסקו כי יש בזה איסור מהתורה. וכן פסק בשאלות ותשובות אבן יקרה תליתאה (סימן קסח). ובשאלות ותשובות קרן לדוד (סימן פ). ובשאלות ותשובות פני מבין (סימן נז). ובשאלות ותשובות אחיעזר חלק ג (סימן ס). והגאון הראגצ'ובי. והגאון בעל בית יצחק שמלקיס. והגרא"ז מלצר. וכ"כ בשאלות ותשובות משפטי עוזיאל חלק א (דף רכז). ובשאלות ותשובות ירך יעקב (סימן נד). והחזון איש (הלכות שבת סימן ג אות ט. וסימן נ אות ט). ובשאלות ותשובות דברי חזקיהו חלק ב (עמוד פט). ובשאלות ותשובות ישכיל עבדי חלק ד (סימן טז). ובספר אשל אברהם ניימרק. ובשאלות ותשובות ציץ אליעזר חלק א (סימן כ). וחלק ב (סימן כט). וחלק ג (סימן יז). וחלק יח (סימן כה). ובספר יסודי ישורון חלק ה (עמוד קמח. קנט). ועוד. גם בשאלות ותשובות כוכבי צדק (סימן יח-ט) כתב. שלדעת רוב הפוסקים הדלקת החשמל אסורה מן התורה. ובספר מאורי אש האריך והרחיב בזה והעלה להלכה שיש בזה מלאכה מן התורה. וכיון שכן דעת כל גדולי הדור בודאי דהכי נקטינן. ואין לעורר בזה ספק להקל. וכ"כ בשאלות ותשובות נחלת שמעון (סימן טו). ובשאלות ותשובות דובב מישרים חלק א (סימן פז) כתב. שאין לצרפו אפילו לספק. וכמבואר כל זה בשאלות ותשובות יביע אומר חלק א (חלק אורח חיים סימן יט אותיות יא-ד). עיין שם. ועיין עוד בשאלות ותשובות יביע אומר ח"ג (חאו"ח סי' ל אות ד). עיין שם. ובספר וילקט יוסף (שנה ז סימן צ) כתב שיש בהדלקת חשמל בשבת איסור מבעיר מן התורה. ועיין עוד בשאלות ותשובות ים הגדול (סוף סימן כו). ובשאלות ותשובות מחזה אברהם (סימן מא). כתב. שאין הבדל בין אש החשמל לאש רגילה. ואף על פי שלא היתה אש כזו במשכן. אין לנו לחדש ולומר שכל שלא היה במשכן אינו חייב. וכן מבואר בשאלות ותשובות המהרש"ם חלק ב (סוף סימן רמו). וכ"כ בשאלות ותשובות לבושי מרדכי חלק א (סימנים מז-ח וסימן נא). וכ"כ בשאלות ותשובות מי יהודה (חלק אורח חיים סימן לה).
ועל כל פנים כל הפוסקים הללו לא העלו על חלקת הדפתר לומר כי יש בזה איסור משום בונה או סותר. וכן מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר חלק ט (חלק אורח חיים סימן קח אות קפה) כתב לחלוק על דברי הרב אור לציון שנדפסו בזה בחלק השני, שכתב לאסור כמו שיטת החזון איש. וביותר כתב בשו"ת יביע אומר חלק ז (חלק אורח חיים סימן לו אות ג) כי שמע בזה מפי מורו ורבו רבי עזרא עטייה זצ"ל, שסברת החזון איש בזה אינה מחוורת. וכן העלה בשו"ת מנחת שלמה (סימן יא עמוד צא) להגרש"ז אוירבך, שפקפק בדברי החזון איש בזה. וכ"ה בקובץ מאמרים (עמוד ס). וע"ע בשו"ת שבט הלוי ח"א (חאו"ח סימן קכא) שכתב, שמה שחידש החזון איש שבהדלקת וכיבוי החשמל יש בו משום בונה וסותר, הוא צריך עיון. ובשו"ת תפלה למשה חלק ב (סימן כ עמוד ר והלאה) הוכיח משו"ת יביע אומר ומשו"ת יחוה דעת בכמה מקומות דלא סבירא להו למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל וזיע"א שיש בחשמל משום איסור בונה וסותר. וכתב עליו מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר חלק ו הנזכר, כי הצדק עמו. וראיתי כי במהדורת תפלה למשה האחרונה, ציינו תלמידיו של הגר"מ לוי זצ"ל, את דברי מרן בשו"ת יביע אומר הנזכרים, אשר הביא את דברי הרב תפלה למשה שם. וכבר נודעו הדברים בשער בת רבים כי דבריו של מרן מאור ישראל רבינו עובדיה, הינם לנו לקילורין לעיניים. וראה עוד בשו"ת אז נדברו חלק ו (השמטות עמ' קנה). ועל כל פנים, יש עוד פוסקים אשר העלו את דברי החזו"א בזה, וכמו שציין בספר שבת היום (עמ' רצב), אולם רבים דחו דברים אלו. וראה בזה בספר מנחת יעקב דאהן ח"ה (עמ' שט-י הערות) ובאורך בשו"ת מציון אורה ח"ב (סימן יד אות ד). ובספר ברוך שאמר ח"א (עמ' רטז-יז) ובשו"ת ברכת יהודה ח"ז (סי' צד). ובשו"ת בית נאמן ח"א (עמ' קצט). ובספר מתנת משה ח"ב (עמ' תרצז-שב). ובשו"ת ברית שלום ח"א (סימן סד אות ז). ובשו"ת זהורי שמואל (סימן יב עמ' עא) ובספר דרך ישראל על שבת ח"ב (סימן מא אות מ ואילך). ובספר שלחן המערכת ח"א (עמ' כד ועמ' תרסא). ועוד לו בספריו ילקוט יוסף על הלכות שבת כרך א חלק א (מהדורת שנת התשע"א, עמ' תלא). וכרך א חלק ד (עמ' צא). וח"ב (עמ' תלו). וח"ג (עמ' סא צ קנב). וח"ה (עמ' פב ת). ועל הלכות פורים (עמ' תסא) ועל הלכות שביעית (עמ' תתטז) וימים נוראים (עמ' שעט-פ). [ומה שכתבו להעיר בזה בספר תשובת ציון (אות קפה-ו) ע"ד מרן זיע"א. כבר יצא ללחום מלחמתה של תורה כדת וכהלכה לשם הבהרת הדברים והעמדת האמת על תילה בספר מענה יוסף, והשיב על הטענות הנז"ל. ע"ש. ואינו תח"י כעת].
 
חזור
חלק עליון