• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בענין הגבהת הס"ת

ביום שמוציאים שתי ס"ת ויותר יש נוהגים שמגביהים רק את הראשון ויש שמגביהים את שניהם, ידוע למישהו נידון בזה?
בקובץ אור תורה (תש”נ סי’ קיח ענף ג) האריך הגאון רבי מאיר מאזוז להוכיח על פי ספרי המנהגים, שבימים שמוציאים שני ספרי תורה אין לעשות הגבהה אלא בספר התורה הראשון. (מאתר דין)
 
מצורף בזה תשובה שכתבתי בס"ד על נידון זה ובה נתבאר שאין להגביה ב' ספרים יחד לכו"ע

ביום שמוציאים שני ס"ת האם ראוי להגביה את שניהם יחד או שיש להגביה רק את הס"ת הראשון בלבד או שמא להגביהם בזה אחר זה.
דין זה יש ללמוד מדברי הפוסקים לגבי הוצאת ב' ספרי תורה מהארון לבימה. דהנה כ' הרמב"ם (תפילה יג, טו) ובכל יום שמוציאין שני ספרים או שלשה, "אם הוציאו זה אחר זה" כשמחזיר את הראשון אומר קדיש ומוציא השני וכו'. ובספר אור זרוע (ח"ב הלכות שבת סימן מח) הביא דברי הרמב"ם הללו וכ' ע"ז וז"ל ומדכתב אם הוציאו זה אחר זה, משמע שאם רוצה להוציא שניהם כאחד הרשות בידו. והיינו כמנהגנו. מיהו בירושלמי פ' ואילו נאמרין (יומא פ"ז ה"א ומגילה פ"ד ה"ה וסוטה פ"ז ה"ו) ובמסכת סופרים פ' הקורא בתורה (פ' יא הלכה ג) משמע שתחילה מוציא אחת וקורא בה ומחזירה ואח"כ מוציא שנייה וקורא בה ומחזירה דאמר התם וכו', עכ"ל. אך לא ביאר כלום לא טעם מנהגם להוציא בזה אחר זה ולא טעם מנהגנו להוציאם ביחד.
וכדברי האו"ז פסק הרמ"א סי' קמז ס"ח שמנהגנו להוציא שניהם כאחד. ובמג"א ס"ק יא תמה על מה סמכו בזה נגד הירושלמי ומסכת סופרים ולא תירץ. ובהמשך דבריו הביא הטעם לאסור, משום אין עושין מצוות חבילות חבילות. וכ' שמדברי הרמב"ם (סוטה ד, ב) כפי שביאר בבלי מוכח דס"ל שרק בעשיית המצוה עצמה אין עושים שתי מצוות בבת אחת, אבל בהכנה למצוה שרי, כגון להביא ב' סוטות לעזרה או ב' ילדים למילה בבת אחת דשרי. ורק עצם ההשקאה והמילה אין לעשות בבת אחת. וממילא מנהגנו כהרמב"ם להתיר הוצאת והולכת ב' ס"ת כאחת, שאינו אלא הכנה למצווה ושרי, עכ"ד. אולם עדיין אינו מספיק למה לנו לכנוס להיתר זה אחר שאפשר לצאת גם ידי חובת סברת הירושלמי ומס' סופרים. וראיתי בכף החיים (קמז, מג) בשם אמת ליעקב (אלגאזי דיני הקמת ס"ת אות ח) שכ' דנראה לו הטעם שלא נהגו כן משום כבוד וטורח ציבור שלא להטריחם לעמוד שוב בהוצאת הס"ת השני מהארון לבימה, ולכן מוציאין אותם יחד, ע"כ. וכ"כ הרב משנ"ב (שעה"צ סק"ל) שאע"פ שיכולים לעשות איך שירצו מ"מ העדיפו להביאם יחד משום טרחא דציבורא.
ואחרי הדברים האלה, נובין לנדון דידן דפשוט הדבר שאין לעשות מצוות ההגבהה לב' הספרים יחד באותה שעה, לפי שאין עושין מצוות חבילות חבילות. דדיינו שאנו מקילים נגד הירושלמי ומסכת סופרים בהוצאתם יחד מהטעמים הנ"ל, אבל לגבי מצוות ההגבהה דלא שייך לא הטעם של המג"א ולא הטעם של הר' אמת ליעקב, שהרי כאן היא גוף מצוות ההגבהה ולא הכנה למצוה, וגם אין כאן טורח ציבור להגביהן בזה אחר זה בעוד כולן עומדים על עומדם ובשביל זמן מועט שמוסיפים לא מקרי טורח ציבור. ולכן פשוט שאין להגביה את ב' הספרים יחד והמגביהים את ב' הספרים בבת אחת אין להם על מה שיסמוכו. שו"ר שכן הוכיח לאסור בס' עולת כהן (חנוך או"ח ח"ב סי' נד אות ט)

גם הגר"מ מאזוז שליט"א בקובץ אור תורה (תש"ן סיון סי' קיח) כ' שיש חסרון אם יגביהו שניהם כאחד, כי איך יאמרו וזאת התורה על שתי תורות דמחזי כב' רשויות. ושכן מצא בס' פרי האדמה (לר' רפאל מיוחס בכ"ר שמואל זצ"ל ראש רבני ירושלים וראשון לציון לפני כ-250 שנה בח"א דף י"ט ע"א בהלכות תפלה פי"ב דין ה) וז"ל מה שעושים קצת בני אדם הקונים ספר שני שהם פותחים אותו גם כן, ומסבבים שני ס"ת פתוחים, דלא אריך למעבד הכי. (כאן עבר הרב לדבר מענינו הראשון שם שלא לסבב את הס"ת בכל מרחב בית הכנסת. ואח"כ חזר לענין הגבהת ב' הספרים וז"ל:) גם לפתוח שני ספרים איכא למיחש לאיזה חשש פגם ח"ו, עכ"ל. וביאר הגר"מ מאזוז שכוונתו כנ"ל דהוי פגם דנראה כב' תורות, עיי"ש. ולפי האמור לעיל גם בלי טעם חשש פגם הנ"ל, אין לעשות כן, מטעם דאין עושין מצוות חבילות חבילות וכהירושלמי ומסכת סופרים.

אלא שיש להסתפק האם להגביה רק את הס"ת הראשון בלבד. או שמא יש להגביה שניהם, אלא שיעשו זאת בזה אחר זה. ומצד הסברא נראה פשוט שצריך לעשות הגבהה לשניהם דלמה יגרע השני מהראשון במצוות ההגבהה. וכ"כ בס' פסקי תשובות (קלד אות ד) דכיון שההגבהה נתקנה לכבוד הספר תורה, פשוט שיש לכבד את שניהם ולהגביהם. וכ"כ בס' עולת כהן (חנוך, או"ח ח"ב סי' נד) שיש להגביה את שניהם אחד אחרי השני.
אולם הגר"ש משאש זצ"ל בספרו שמש ומגן (ח"ד או"ח סי' טז אות ב) כ' וז"ל על ענין הגבהת שני ספרי תורה כאשר יש ס"ת נוסף ביום שבת, זה טעות גמורה, ובין האשכנזים ובין הספרדים אין עושים כי אם הגבהת ס"ת אחד. רק שהספרדים עושים ההגבהה קודם הקריאה והאשכנזים אחר הקריאה אבל להגביה ב' ספרי תורה לא נראה ולא נשמע הדבר הזה ואין שום מנהג בזה, עכ"ל. אך לא ביאר שום טעם לדבריו.
גם הגר"מ מאזוז במאמרו שם כ' שאין להגביה אלא את הס"ת הראשון בלבד ולא את השני. וכ' להוכיח כן מדברי השו"ע (קמז, ז) שכ' ביום שיש שם ב' ס"ת, לא יפתחו השניה ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון. הרי להדיא שאין לפתוח כלל את הספר השני עד שגומרים את הקריאה בספר הראשון וגוללים אותו. והביא שכבר כתב להוכיח כן מדברי השו"ע הללו בס' השומר אמת (לר' אברהם אדאדי שחי לפני כמאתים שנה סי' ז אות ד) שאחר שהביא דברי השו"ע הנ"ל כ' וממילא אין לעשות הקמה [אלא רק] עם הראשונה, כמו שנוהגים פה העירה (טריפולי - לוב). וכ"ה בארץ הצבי שאין עושין [הקמה אלא] רק לראשון לבד. ואח"כ הביא דברי הרב פרי האדמה הנ"ל שלא ראוי להגביהה שניהם, ע"כ. (והביא דבריו בשתיקה בילקוט יוסף ח"ו במילואים להלכות קריאת התורה סי' קנו אות ז עמו' שמה)
אלא שלא זכיתי להבין מה ראיה יש מדברי השו"ע שלא להגביה כלל את השני. דלעולם אימא לך דודאי צריך לקיים מצוות הגבהה בשני כאשר יפתחו לקרוא בו, והשו"ע אמר רק שלא יפתחוהו עד שיגמרו את גלילת הראשון, אבל אחר שגמרו לגלול את הראשון אז יפתחו את השני ויעשו בו מצוות הגבהה. זאת ועוד אחרת, שאין שום ראיה מהשו"ע לאסור לפתוח את שני ספרי התורה כאשר הביאום לבימה ולקיים בשניהם מצוות הגבהה (בזה אחר זה וכמו שנתבאר לעיל). כי הטעם להלכה שכ' בשו"ע שלא יפתחו השניה עד שיגללו את הראשונה, כ' בלבוש (קמז, ח) שהוא כדי שגם הגולל יוכל לשמוע את הקריאה בס"ת השני כמו שכ' בשו"ע שם בסעיף הקודם (ס"ז) שלא יתחיל המפטיר קודם שיגלל הס"ת כדי שהגולל ישמע את ההפטרה. והגר"א (שם ס"ק יב והובא במשנ"ב ס"ק כד) כ' הטעם משום אין עושים מצוות חבילות חבילות. וא"כ לפי שני הטעמים הללו אין שום טעם לאסור עלינו לפתוח את ב' ספרי התורה בזה אחר זה ולעשות בהם הגבהה. ובפרט בספרי תורה שלנו שנפתחים ונסגרים ברגע כמימריה שאפשר לעשות כן בקלות להגביהן בזה אחר זה, שאחר שיסגרו הראשון יגביהו את השני ואין בזה כל חשש.
אלא שמ"מ עדיין יש לטעון שעדיף לעשות ההגבהה של הספר השני, בשעה שעומדים לקרות בו, ולא בשעת הבאתם לתיבה בזה אחר זה, כי יש לחוש לטעם שהמציא הגר"מ מאזוז שליט"א שלא יראה כב' תורות וב' רשויות שאומרים ברצף 'וזאת התורה' 'וזאת התורה'. אולם מאידך גיסא הרי אפשר להמציא סברא אחרת ולטעון שעדיף להגביהם בזה אחר זה מיד, כי אפשר לטעון שאם מביאים ב' ספרים יחד לבימה ומגביהים רק את אחד מהם בלבד והשני עומד דומם, הרי זה זלזול כלפי הספר העומד, כאילו רק הספר המוגבה זאת התורה אשר שם משה ולא השני ח"ו. משא"כ אם מגביהה את שניהם בזה אחר זה הרי הוא כאומר שגם הכתוב בזה וגם הכתוב בזה שניהם כאחד טובים. ועוד שעדיף להגביהם מיד עם הבאתן לתיבה שאין בזה טורח ציבור, כי כל הציבור כבר עומדים, משא"כ אם יגביה את הס"ת השני לפני הקריאה בו הרי שמטריח את הציבור לעמוד ממקומם.
ולפיכך נראה שמה שיעשו טוב הוא, או שיגביהו אך ורק את הספר הראשון בלבד כמנהג א"י הקדמון, או שיגביהו את שניהם בשעת הבאתם לבימה בזה אחר זה, או שיגביהו כל ספר לפני שעת הקריאה בו, כי יש צדדים לכאן ולכאן וכאמור.
אולם זה ברור שהמגביהים ביחד באותה שעה את ב' הספרים אין להם על מה שיסמוכו, ואין לעשות כן.
 
ראה מש"כ בזה מרן הראש"ל שליט"א כאן (להגביה ולפתוח את כל ספרי התורה, עיי"ש).
תמוה
הרי הביא בילקוט יוסף בשתיקה דברי האחרונים שלא לעשות כן, כמו שציינתי לעיל בתשובתי. ולא חזר בו לומר שיש לעשות כן, דלא כהאחרונים והנמנג הקדום?
גם הגר"מ מאזוז במאמרו שם כ' שאין להגביה אלא את הס"ת הראשון בלבד ולא את השני. וכ' להוכיח כן מדברי השו"ע (קמז, ז) שכ' ביום שיש שם ב' ס"ת, לא יפתחו השניה ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון. הרי להדיא שאין לפתוח כלל את הספר השני עד שגומרים את הקריאה בספר הראשון וגוללים אותו. והביא שכבר כתב להוכיח כן מדברי השו"ע הללו בס' השומר אמת (לר' אברהם אדאדי שחי לפני כמאתים שנה סי' ז אות ד) שאחר שהביא דברי השו"ע הנ"ל כ' וממילא אין לעשות הקמה [אלא רק] עם הראשונה, כמו שנוהגים פה העירה (טריפולי - לוב). וכ"ה בארץ הצבי שאין עושין [הקמה אלא] רק לראשון לבד. ואח"כ הביא דברי הרב פרי האדמה הנ"ל שלא ראוי להגביהה שניהם, ע"כ. (והביא דבריו בשתיקה בילקוט יוסף ח"ו במילואים להלכות קריאת התורה סי' קנו אות ז עמו' שמה)
 
מאתר דורש ציון להגרב"צ מוצפי שליט"א

שאלה - 38077
לכבוד הרב שלום
בזמן שמוציאים שני ספרי תורה, האם יש חיוב להגביה את שני הספרים או שמא די בהגבהת הס"ת הראשון.
תשובה
צריך את שניהם, וחלילה לשנות ביניהם.
 
מצורף מספרי דרך קצרה

ביום שמוציאים שתי ספרים כמה ספרים מגביהם

כתב מרן בש"ע סימן קמז' ס"ח ביום שיש בו ב' ס"ת, לא יפתחו הב' ולא יסירו המפה, עד שיגללו הראשון. וא"כ אין לפתוח ולהגביה הספר השני קודם הקריאה הראשונה. וכ"כ השומר אמת, והביא שכ"כ היד אהרן ופרי האדמה. [1].

אולם לכאורה אמאי לא מגביהים לפני הקריאה בספר השני [וכן הוא בחלק מקהילות אשכנז]. ונראה כיון שטעם ההגבהה שיראו הציבור הכתב כמובא במסכת סופרים, בספר אחד סגי. ועיין פרי האדמה (פי"ב מהלכות תפילה ה"ה). וע"ע אור תורה (תש"נ סימן קיח) שכן המנהג בכמה מקומות להגביה רק הספר הראשון. וכ"כ בשו"ת שמש ומגן (ח"ד סימן טז). [ועיין במאמר מרדכי אליהו (שבת ח"ב עמוד סח) וצ"ב]. וע"ע מ"ש בזה בסימן קמז' ס"ד בנידון זה.



[1] ועיין מ"ש לעיל בהערה לענין הולכת הספרים פתוחים, והכא שאני דהתחיל הספר הראשון במצוותו כמ"ש שם.
 
חזור
חלק עליון