• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

בקשות אחר יהיו לרצון

קורסיה

Well-known member
האם אדם העומד בתפלת עמידה והש"ץ התחיל החזרה, והוא רוצה להוסיף בקשות וגם להקשיב לחזרה לכן הוא אומר יהיו לרצון השני וממשיך לבקש בקשות אישיות ועונה ברוך הוא וב"ש ואמן. האם הוא עושה נכון או שמא כיון שכבר אמר יהיו לרצון השני כבר נסתיימה התפלה והוא מחויב להקשיב לחזרה?
 
ב"ה
שלום וברכה.
מבחינה הלכתית רשאי להמשיך לבקש בקשות, כיון שבדעתו להמשיך ולבקש. ובלאו הכי כל שלא פסע אחורה ג' פסיעות רשאי להוסיף, לפי שעדיין לא יצא מלפני המקום ברוך הוא, והרי זה נחשב שעדיין לא סיים תפילתו לגמרי.
אלא שאין זה נכון שיפסח על שתי הסעיפים וגם יקשיב ויענה ב"ה וב"ש ואמן וגם יבקש בקשות, אלא יבחר לעצמו אם רוצה עדיין לבקש, או שרוצה לסיים ולהקשיב לחזרה ולענות לש"ץ.
והנכון בזה בדרך כלל, שאם יש איזו בקשה חשובה ומהותית, יבקש אותה בצורה מפורטת אבל בלשון קצרה ונאה, ואף שמפסיד בזה מעט מן החזרה אבל ההכרח לא יגונה, לפי שאינו בדרך קבע אלא לעיתים ובאקראי. אולם אם אין סיבה מיוחדת חבל להפסיד מן החזרה, ולכן יסיים ויעשה עושה שלום ויקשיב לחזרת הש"ץ.
(ואם חפץ לפרש שיחתו לפני קונו ביתר הרחבה יקבע לו זמן לזה של כמה דקות שצריך לזה מחוץ לסדרי התפילות, וכמבואר בספרים הקדושים ממעלת השיחה בינו לבין קונו, וגם בזה ראוי שיקדים בשבח בוראו, ואח"כ יסדר כל דבריו כראוי, וירחיב בשיחה נאה וראויה לפני המקום כאוות נפשו.)
בברכה רבה
 
יישר כח, כעת מצאתי בלקט הקמח החדש סימן קכב, ח שהסיק שרק תפילות שאדם אומרם באופן קבוע והוא מקפיד להקשיב לתחילת וסוף הברכות מהחזן ועונה ב"ה וב"ש ואמן אפשר להקל. ע"ש. בכל זאת רציתי לשאול אם יש פוסק שכתב כן? תודה רבה
 
חזק וברוך!
באמת שדבריו שם הם חידוש, ואף יש בהם מן התימה להורות שעדיף להתפלל תוספות שאינן מוכרחות, תוך כדי הקשבה וענייה לחזרה. ובאמת כבר הביא קודם לכן את דברי היעב"ץ שכתב שאין ראוי להוסיף לפני יהיו לרצון האחרון תחינות כשהוא בציבור, שמטריח את הציבור שממתינים לו, ואם אינם ממתינים, נמצא שיוצא שכרו בהפסדו שמפסיד עניית קדיש וקדושה.
וביאר דבריו, דאף שיכול לענות, אולם נראה כוונת היעב"ץ על מה שאינו יכול לענות ימלוך וכו'.
אלא שאפשר לבאר כוונתו, דאחר שביאר את דברי היעב"ץ כנ"ל, הוסיף לדון מה יהיה הדין לאחר יהיו לרצון האחרון כשממשיך בבקשות שרגיל בהם, ומדובר שבדרך כלל מסיים בזמן ומספיק את החזרה, וכעת כנראה מתפלל במקום אחר וכדומה, באופן שכעת אינו יכול להספיק את החזרה, (כך משמע קצת בהמשך דבריו שהחשש הוא שלא יפסיד מלומר את התפילות שרגיל בהם בדרך כלל, ודו"ק), האם "רשאי" עכ"פ לענות הכל ובכך להרוויח גם את החזרה כדברי היעב"ץ, וגם את רגילותו בשאר תחינות.
אבל אה"נ באופן שמלכתחילה מרגיל עצמו להוסיף תפילות אישיות באופן שאינו מספיק את החזרה כדבעי, בזה יודה שאין לו לאדם להכניס עצמו לזה ולהפסיד בידיים או את הקשבת ועניית החזרה, או לחילופין יפסיד את שימת הלב הראויה באותם תפילות שמוסיף, שהרי המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, והרי הוא עומד לפני המלך ומסדר תפילתו, והיאך יחשוב באותה שעה על החזרה ויענה הכל לכתחילה בלי שום אילוץ. והבן.
בברכה רבה
יגדיל תורה ויאדיר!
 
שוב חשבתי להוסיף, שהרי בכמה מקומות מוכח שאחר יהיו לרצון השני נגמרה תפלתו, כמו שמותר לעבור מלפניו, ומותר לו לענות הכל, ושאם שכח אחד מהדברים שצריכים לחזור עליהם כיעלה ויבא וכד' צריך לחזור לראש התפלה. א"כ מוכח שאין הוא נחשב לעומד לפני מלך שיכול להוסיף בקשות. וממה הוא שונה מכל אחד שלא מתפלל כעת ומבקש מה' בקשות שונות
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון