• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

חולשיב"ס חייב להישמע לדעת הרופאים

Boris.b

Active member
שאלה: האם חובה להשמע להוראות הרופאים כגון שיש בו סכנה ולפי חוות דעת הרופא חייב לאכול ולשתות בכיפור וכן ללכת לטיפול במקום שיש חולי, או שרשאי אדם לבטוח בה', ולהמנע משייכות לרופאים ולרפואות, בפרט אחר שמפורסם בספרי חסידים שלא ללכת לרופאים?
תשובה: בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי הרמב"ן במלחמות ה', שכתב, שאדם החולה בחולי העלול לגרום למותו, וצריך שיחללו עליו את השבת, והוא מחמיר על עצמו שלא יחללו עליו את השבת, הרי הוא שופך דמים, כיון שהוא עלול לגרום למיתתו, והרי הוא כמו שמאבד עצמו לדעת (מתאבד).

ורבינו הרמב"ם בפירוש המשניות (בסוף פרק ד דפסחים) כתב, שאם החולה לא יתעסק בדרכי הרפואה על פי דרך הטבע, ויסמוך על הנס, סופו למות מאותו חולי, מה שלא נגזר עליו בעת שחלה, ודומה לנכנס באש יוקדת, שבודאי אש אוכלתו, ומת בלא עתו, ודברים ברורים הם, לא יכחישם זולתי העיקש והפתלתול. עד כאן דבריו.

ומבואר בדבריו, שאסור לאדם לומר שהוא סומך על הקדוש ברוך הוא, ולהמנע מלהזדקק לרופאים ולרפואות, שהרי כך גזר ה' יתברך, בעת שנתן רשות לרופא לרפאות, שלעתים יחלה אדם, ותהיה רפואתו תלויה ביד אדם אחר המרפא אותו על פי דרכי הטבע, ברפואות שונות.

ומה שנמצא בשם רבי נחמן מברסלב שלא להזדקק לרופאים, אפשר שדברים אלו נאמרו ביחס לרופאים בזמנים עברו בכמה מקומות, שהיו עוסקים ברפואות אליל והבל, ועליהם לא רצה לסמוך. וגם עיקר כוונתו היתה שלא להסתמך ולתלות את כל הבטחון ברופאים לבדם, אלא בה' יתברך, ורק להסתייע ברופא לעת הצורך, כפי שהוא עצמו בימי חוליו נזקק לרופאים שאמנם לא הצליחו לרפאותו.

וכתב הרדב"ז, שלכל הדעות, חולה שיש בו סכנה שאמדוהו הרופאים לחלל שבת לעשות לו רפואה, והוא אינו רוצה לשמוע בקולם ממדת חסידות, הרי זה חסיד שוטה, ואין במעשיו חסידות כלל, וה' את דמו מידו יבקש, שהרי נאמר בתורה, "וחי בהם", ולא שימות בהם, שאפילו על ספק סכנה מחללים את השבת, וכל שכן במקום שיש בודאי סכנת נפשות על פי דברי הרופאים.

וכן בכל ענין וענין השייך לרופאים, אנו מסתמכים על דבריהם, הן לגבי חילול שבת, והן לגבי ניתוחים, שיש בהם סכנה ממש, וכן לענין אכילה ביום הכפורים, שאפילו אם הרופאים כולם אינם שומרי תורה, אנו סומכים בלית ברירה על דבריהם, שהרי דבריהם מעוררים לכל הפחות ספק, שמא יש כאן סכנת נפשות, ובמקום ספק מחללים את השבת.

ומעשה שהיה, בתלמיד חכם מופלג אחד, שזכה ללמוד אצל מרן הרב שליט"א לפני כששים שנה, במצרים, וכעת בימי זקנתו, חלה מאד, אולם לא הסכים בשום אופן ללכת לבית החולים להוועץ ברופאים כיצד לנהוג. וכשסיפרנו כן למרן הרב שליט"א, מיד טילפן לאותו תלמיד, ואמר לו, דע לך, שמחילה מכבודך, הרדב"ז כותב שמי שנוהג כן הוא בכלל חסיד שוטה, ואני מצווה אותך שתלך מיד לבית החולים למצוא מזור לחולייך.

ואותו תלמיד שמע בקול מרן הרב שליט"א(זצ"ל), והלך לבית החולים, ושם הוחלט לאשפזו לשם ניתוח דחוף בדרכי העיכול. ואותו תלמיד ששמע כן, מיד נמלט על נפשו וברח מבית החולים. וכששמע כן מרן הרב שליט"א(זצל), הטריח עצמו שוב לדבר עם תלמידו, והפציר בו שילך לבית החולים, ובירכו שלא יאונה לו כל רע, עד שנתרצה לכך, ועשו לו ניתוח, והאריך ימים בבריאות טובה עד היום הזה לאורך שנים טובות.

אולם יש לדעת, כי לא הותר לחלל שבת, אלא במקום פיקוח נפש, אבל לצורך גדול סתם, וכגון להודיע לאדם שנולד לו בן, או חלילה להודיע על פטירת קרוב משפחה, אין להקל כלל לטלפן לשם הודעה כזו בשבת, והעושה כן נלכד בעוון חילול שבת, כל שאין חיי נפשות תלויים בדבר.

קרדיט:הלכה יומית
 
חזור
חלק עליון