• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מליחת הכבד

שלום וברכה

כשצולה כבד מעיקר הדין אין צריך שיתן עליו מלח כלל, אלא שכבר נהגו לפזר על הכבד קודם הצלייה כמה גרגירי מלח כשהוא תחוב בשפוד.
כן כתב בילקוט יוסף (איסור והיתר סימן עג ס"ג עמוד תקו) ובהארה (שם) כתב שלדעת התוס' והרא"ש והר"ן (חולין יד) אין הצלי צריך מליחה כלל וכן דעת הרשב"א, אך דעת הרמב"ם (פרק ו' מהלכות מאכלות אסורות הלכה יב) דלצלי מולח וצולה מיד, וכן נראה דעת הראב"ד (שם) מדלא השיג על הרמב"ם אלא על המשך דבריו שכתב דבשר חי בעי מליחה, אלמא דברישא מסכים לדבריו דצלי בעי מליחה וצלייה מיד, ושיטת רש"י דצלי בעי מליחה קצת, ומרן השלחן ערוך (סימן עו) פסק דאין הצלי צריך מליחה כלל, ואמנם מצד המנהג נהגו לפזר על הצלי כמה גרגירי מלח קודם הצלייה וכמו שכתבו האחרונים, ובהם הרב בן איש חי (פרשת אחרי מות סעיף ט') והכף החיים (אות טז) וממילא הוא הדין בכבד דמצד המנהג יש לפזר עליו מעט גרגירי מלח קודם הצלייה, וכן כתב הרמ"א (סימן עג סעיף ה') וז"ל ונהגו שלא למלוח כבד כלל אפילו לבדה, ואין לשנות רק יש למולחה קצת כשהיא תחובה בשפוד, או מונחת על האש לצלותה. (הגהות שערי דורא). וטעמו של רמ"א דיש לחוש שמא אחר המליחה יבשל הכבד עם בשר דכיון שמלח הכבד ושהה שיעור מליחה יסבור שיש לכבד דין בשר ויבשלנו עם בשר אחר, ולכן עושים היכר שלא למולחו כלל. (בית יוסף) וראה בכף החיים (סימן עג אות נב). עכ"ל.

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון