ב"ה
שלום וברכה
הנה הכלל בנדרי צדקה, דכל שנדר ליתן צדקה עבור מקום מסוים, או עבור יעוד מסוים שהוא בכלל צדקה, אינו יכול לחזור בו, ומחויב ליתנו לאותו יעוד ולאותו מקום, שהרי הוא עליו כנדר. ואפילו לא נדר ממש, אלא אמר באופן החלטי שהוא יתן לבית הכנסת, הרי זה בכלל נדרי צדקה.
וכתב בספר ערוך השלחן (יו"ד סי' רנט ס"ט) וזה לשונו: ומבואר מזה וכו', שהנותן ס"ת או כלי כסף לבהכ"נ או לבהמ"ד אינו יכול ליטלה משם, ואפילו טוען טענת ברי שלא נתנם לציבור, אלא נתנם שם וכל זמן שירצה יטלם, אינו נאמן, אא"כ הביא עדים שהתנה כן בשעה שנתנם, [ש"ך סק"ו בשם רש"ל וב"ח], אמנם י"א דודאי בכלי כסף כן הוא, מדהשהה אותם תמיד בבהכ"נ ולא לקחם לביתו, ש"מ שמסרם לבהכ"נ, אבל בספר תורה, שבהכרח שתהיה בבהכ"נ כדי לקרות בה, ולטלטלה אח"כ לביתו אסור, א"כ מי יוכל להוציאה מחזקתו או מחזקת אביו, והיא נקראת על שמו ושם אביו, והוא טוען שלא נתנה לחלוטין או אביו לא נתנה לחלוטין, וממה שהוא תמיד בבהכ"נ אין ראיה, א"כ אין ביכולתינו להוציא הס"ת מחזקת בעליו, [שם בשם מהר"י כהן ע"ש]. והנראה לי לפי מנהג מדינתינו, שהנותן ס"ת לבהכ"נ ולבה"מ, נותנה לחלוטין, אא"כ התנה עליה בפירוש בשעת הנתינה שאינה נותנה לחלוטין. [ודבר קשה להביא עדות בזה כי המתפללים שם נוגעים בדבר ויש לב"ד לעשות כפי הבנתם בזה]. עכ"ל.
וראה עוד בקיצור ש"ע ילקוט יוסף (יו"ד סי' רנט הל' טו) שכתב כיוצא בזה וז"ל: כסף צדקה שהיה מונח זמן רב בקופת צדקה, ולא באו לרוקנה, ואין אפשרות להשיג את הכתובת, מן הראוי להישאל עליהם אצל חכם מעיקרו של נדר, ויתנו את הכסף שבקופה למוסדות אחרים מעין אותה מטרה של הקופה. [ציץ אליעזר ח"ה סימן יג]. עכ"ל.
ומבואר, דכל זמן שלא נשאל על הנדר אצל חכם, כלומר קודם שעושה התרת נדרים על שנדר את הממון הזה לצדקה עבור אותה מטרה, אסור לו להעביר את הממון למטרה אחרת אפילו שהיא שווה לאותה מטרה.
ולכן נראה שגם בנידון השאלה, אם הכוונה בהחלטה ליתן את הספר תורה לבית הכנסת, היתה ליתן אותו במתנה לבית הכנסת, אי אפשר לנות לבית הכנסת אחר, (אא"כ יש סיבה אמיתית, שאז יש מקום לעשות התרת נדרים ע"י חכם שיכנס בעובי המקרה לגופו ע"מ להיווכח, מפני שהתרת נדרי מצוה חמורים יותר ואינם נעשים בלי סיבה כמעט מוכרחת). ואם ההחלטה ליתן לאותו בית כנסת היתה בכוונה שלא ליתנו שם במתנה, אלא רק להניחו שם לקרות בו, וישאר שייך לתורמים שאם ירצו יעבירוהו וכדומה, בזה רשאים הם התורמים להחליף את היעד בבית הכנסת אחר. וגם זאת ראוי שיעשו רק אם יש סיבה מספקת, ואחר יעוץ עם ת"ח, מפני רגישות העניינים, ואכזבת הציבור והגבאים של המקום הראשון שהחליטו עליו.
בברכה רבה
