• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

אדם שלא יכוין בתפילה האם רשאי להתפלל.רבנו יהושע בועז בשלטי גיבורים וספר המחלוקות.ערוך השולחן בדעת הרמב"ם.וצ"ע בדעת מרן השולחן ערוך.

#1
)המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות. ואם אינו יכול לכוין בכולם – לפחות יכוין באבות (סוף פרק חמישי), משום דברכה זו מתחלת ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך"; וכמה שמות נזכרו בה: "אלהינו ואלהי אבותינו"; והיא סמוכה לגאל ישראל (מהרש"א). וגם בה עצמה נזכרת הגאולה: "ומביא גואל…". וזה שאמרו בגמרא (ל א): לעולם ימוד אדם עצמו: אם יכול לכוין – יתפלל. ואם לאו – אל יתפלל. – קאי גם כן אאבות (טור). ואם ישער שבאבות יכול לכוין, אף שבאחרות לא יוכל לכוין – יתפלל. ואם גם באבות לא יוכל לכוין – אל יתפלל. (וגם זכות שלושה אבות יש בברכה זו.)

וכיון דעיקר הכוונה הוא באבות, לכן כתבו הטור והשולחן ערוך דאם לא כיון באבות, אף על פי שכיון בכל התפילה – צריך לחזור ולהתפלל. ורבינו הרמ"א כתב דהאידנא אין אנו חוזרין בשביל חסרון כוונה, שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין. אם כן למה יחזור? עד כאן לשונו. ומה שפסקו בסימן ס"ג דאם לא כיון ב"שמע ישראל" חוזר – זהו מפני שאינו אלא פסוק אחד ובנקל לכוין, וכמו שכתבתי שם. ומכל מקום נראה לי דאם אומד עצמו מקודם שלא יוכל לכוין באבות – גם האידנא לא יתפלל. אך תמיהני: למה לא הביאו בשולחן ערוך דין זה כלל? ובשלמא הרמב"ם שלא הביא זה – אתי שפיר, משום דכבר פסק בפרק רביעי כפי דינא דגמרא דעירובין שהבאנו בסימן צ"ח; ממילא נכלל גם מאמר זה. אבל השולחן ערוך שפסק שם דעכשיו אין נזהרין בכל זה כמו שכתבתי שם, למה לא הביאו זה? אלא וודאי צריך לומר דאינהו סבירא להו דגם במאמר זה אי אפשר לנו לדקדק. ולפי זה האידנא ליתא להך דינא, ונסמוך על מאמרם ד"יכולני לפטור…". וצריך עיון.ערוך השולחן קא.
(מזה מאמרם...?

המאירי ברכות לד ב בימינו שלא מכונים יכול להתפלל אפילו שלא מכוין כלום

רשבי יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין.)
והנה רבי יהושע בועז בספר המחלוקות(אורח חיים סימן נ"ד) שלו וגם בשלטי גיבורים(סוף פרק אין עומדין ברי"ף) בברכות הביא מחלוקת ראשונים בזה.ולא ציין מקור הדעה שיתפלל והמהדיר בספר המחלוקת כתב שאולי זה דעת שיבולי הלקט סימן י"ז בשם הרב יעקב מר...ואם כן אולי זה דעת מרן השולחן ערוך וצ"ע.
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה:

קישורים לאתר 'מורשת מרן'