שלום וברכה
ראשית מן השמיים תנוחמו ולא תוסיף לדאבה עוד.
בחזו"ע (אבילות ח"א עמוד קלג) הביא שנחלקו הפוסקים לענין האם אונן רשאי להחמיר על עצמו לברך להתפלל, שדעת רש"י והרמב"ם אין שום איסור לאונן להתפלל, וכן נראה דעת הראב"ד, ולדעת הרא"ש וסיעתו אסור מדרבנן, ולענין הלכה מרן פסק כהרא"ש לאיסור.
ממלא יש לומר לענין דיעבד אין לומר שבודאי הוי ברכות לבטלה, וכמו שפסק בחזו"ע (שם בעמוד קל) שאם נודע לו באמצע שמונה עשרה שהוא אונן שיסיים את התפילה הואיל והתחיל בהיתר.
והוא הדין בנד"ד, ובפרט שעדיין לא הוציא את השבת, והוי עוסק במצוה שפטור מן המצוה כמבואר שם, ולענין הקדיש יותר קל שאינו ברכה, ובפרט שיש בקדיש משום כבוד הנפטר, כמו שבאר בחזו"ע (שם עמוד שנא), ומכל שכן בכל זה אם נמסר לחברא קדישא שיש אומרים שרשאי להחמיר על עצמו. כיעוי"ש.
בשורות טובות ישועות ונחמות
