• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אורך החצאית

ב"ה
אם החלק התחתון חשיב שוק (כמש"כ בטה"ב) א"כ צריך לכסותו כהוגן בחצאית, וא"כ זה עד הקרסול, כי אין משהו באמצע, כל השוק הוי ערוה.
ואם נאמר כמש"כ הרב ללוש שאפשר לכסות אף בבגד מהודק, העיקר שזה מכוסה, (וכמו שביאר היטב שאין ראיה מהב"ח והש"ך גבי קריעה לנידו"ד), א"כ אף [כמה ס"מ] מעל הברך יהי' מותר לכסות בגרביים, ומדוע יש להקפיד שבשום אופן לא תעלה החצאית מעל הברך?

ישנם שני דינים בלבוש האשה.

א. גדר "ערוה", התלוי ב"כיסוי".
והוא לענין אמירת קריאת שמע ודברים שבקדושה כנגד הערוה, שנאמר בו "ולא יראה בך ערות דבר", ולענין זה אינו בכלל ולא "יראה בך" אלא כשהוא מגולה, אבל כל שהוא מכוסה ואינו שקוף, אפילו הכיסוי הדוק וצמוד על הערוה, כגון על הטפח, או על השוק, וכדומה, אינו בכלל "יראה בך", ומותר לקרות כנגד זה דברים שבקדושה מדין "ולא יראה בך ערות דבר".
ואם מדובר בבעל הקורא דברים שבקדושה כנגד אשתו שמכוסה בבגד הדוק וצמוד, כל שאין לו ממנה הרהורים מותר לקרות דברים שבקדושה. אולם אם מדובר באדם אחר, מלבד האיסור להסתכל באשה משום הרהורי עבירה, יש גם איסור לקרות דברים שבקדושה כנגדה, אולם לא מטעם "ולא יראה בך ערות דבר", שהרי מכוסה ואינו רואה, אלא משום גזירת חכמים אחרת, שאפילו האדם לבדו, בשעה שיש לו הרהורים, אין לקרות ק"ש ודברים שבקדושה.

ב. גדר "צניעות", התלוי במראה הגון של האשה, שתפקידו בין היתר לשמור מאחרים שלא יתעוררו להרהר בה.
והוא לענין מדת האשה והנהגתה באופן כללי, ובפרט בין הבריות, שנאסר עליה לנהוג במראה שעשוי למשוך אליה תשומת לב מיוחדת, וכ"ש שאסורה להיות במראה שעשוי להביא לאנשים שנמצאת בסביבתם להרהורי עבירה, וזה אינו ענין כלל לגילוי או כיסוי הגוף, אלא כל מה שמביא להרהורים ולחשוב בה אסור בהחלט.

ומעתה אשה היוצאת בטפח או שוק מגולה, עוברת משום שמכשילה את הרבים בהרהורי עבירה בודאי, שהרי רבותינו לימדונו שאלו נחשבים "ערוה", וכל מה שנחשב ערוה, בודאי יש בו איסור של הרהור, שאיסור "ערוה", הוי בכלל מאתיים מנה, שגם אסור לקרות כנגדו דברים שבקדושה אפילו בין אשה לבעלה, וכ"ש שאסור לצאת כך לרשות הרבים משום צניעות.
אולם אם יוצאת מכוסה ואינו שקוף בכל המקומות שצריך, אלא שהכיסוי צמוד והדוק על הגוף, כיון שאין כאן גדר "ערוה", נשאר לבחון אם יש כאן עדין גדר של "חוסר צניעות",
שאם יש סבירות שיביא את האנשים סביבה להרהר בה, וכגון חולצה או חצאית צמוד והדוק, או חצאית מעל הברך, ואפילו עד הברך, וגרביים שאינן שקופות מכסות כל הרגל, אסור לצאת בהם משום צניעות.
אבל באופן שאין סיבה מיוחדת שיביא להרהור יותר מסתם מראה של אשה צנועה, וכגון גרביים צמודות בסמוך לקרסול, גם משום "חוסר צניעות" אין כאן, ומשום "ערוה" בודאי אין כאן, שהרי מכוסה.
ולגבי גרביים צמודות ואינן שקופות באזור השוק כמה ס"מ לאחר הבירכיים ומטה, הדבר תלוי במציאות, אם יש מזה סבירות להביא הרהור או לא.

בברכה רבה
 
ב"ה

לפי הדין חייב לפחות, שיהיה מכוסה כהוגן לפחות עד אחר הברכיים גם בעת ישיבתה, ובכל מיני מצבי ישיבה המצויים אצלה, ע"מ שלא יוכל להיווצר מצב של גילוי בשעה שיושבת או מסתדרת.

וכבר נתבאר שמן הראוי והנכון הוא, להקפיד על חצאית ארוכה יותר, שאינה גבולית, ומכסה עד קרוב סיום השוק, שהוא סמוך לקרסול.
בברכה רבה
 
  • לייק
תגובות: AEE
ברצוני לפרסם כאן מכתב נוסף של מרן זצוק"ל משנת התש"ן בו הוא מגלה דעתו בשלישית כי אורך החצאית צריך להיות עד הקרסול במכתב זה כפי שיראה מבקש האמת כי כך דעתו ברורה שכן במכתב זה הוא מורה כיצד צריך להיות התקנון בבית ספר לבנות
וקיי"ל בתלתא הויא חזקה ומי יבא אחר המלך ולא לחינם גרמו מן שמיא שיתגלו ג' מכתבים באותו עניין.
בנוסף ניכרת במכתב זה הערכתו העצומה לגאון המפורסם ציס"ע מרן הגר"י צוביירי זצוקלל"ה מח"ס ויצבור יוסף בר ושא"ס
 

קבצים מצורפים

  • מכתב הרב עובדיה 2 על צניעות החצאית.pdf
    243.7 KB · צפיות: 40
מחילה לביא אך עיין היטב בלשונו הזך של מרן זצ"ל שכתב כך:
ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר מחוייבות בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר
ואז מונה מרן רבינו זיע"א ג' דברים בלבד א' שהמורות יכסו ראשן במטפחת או כובע בלבד
ב' שהמורות והתלמידות יגיעו עם חצאיות עד הקרסול
ג' שהבנות יכסו ראשן בק"ש ובתפילה וכו'

שים לבך שלא מנה שום תנאי נוסף שבלעדיו לא תתקבל הילדה לבית הספר אלא ג' אלו וכתב אשר מחוייבות בהן בנות ישראל באשר הן...
וכיצד משום חומרא לא תתקבל ילדה לבית הספר וכיצד נעייל פילא בקופא דמחטא ונאמר דמחוייבות מחומרא .. אתמהה אין זה דרכו של רבינו
וודאי שדעתו שכך כל בן תורה ושומר הלכה צריך לנהוג בביתו ובחומותיו
והלא דבר ברור הוא שהדבר מפתה בחורי ישראל וגורם להם הרהורים אסורים כפי ששמעתי מבחורי חמד וכפי שלי הקטן היה הניסיון עצום בהיותי בחור בפרט שרבתה המכשלה והדבר ברור שמכך היא החלה

ואסיים בעובדה קטנה על יהודי מנקיי הדעת שבירושלים שנלב"ע לפני למעלה מעשרים שנה
כשביתו הגדולה נכנסה לסמינר הישן לפני כארבעים שנה שעוד כולן היו הולכות בחצאיות 3/4 וגרביים 70 דנייר וכהות וכו' פנה אל האדמור מגור שאז עדיין היו בנות חסידות גור לומדות שם בשאלה כבוד הרב איש פשוט אנכי ומדוע אתם מתירים צבע גרב הדומה לבשר הרגל והלא דבר הוא שאם היום כך עוד מספר שנים לא רב הגרביים יהיו שקופות לגמרי ולא יידעו ממרחק קצר אפילו מי מכסה ומי לאו וכיוון שהתרתם חצאית 3/4 ולא ארוך פתח הוא להתיר לקצר עוד ועוד יבואו ימים שתצעקו על חצאיות שמנפנפות לשלום לברך מלמעלה....

לצערי הרב דבריו באו על קיומן במילואן
בואו לא נקל לעצמינו היכן שמרן שהיה כח דהתירא החמיר
והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות

נ.ב להי ידוע כי שמעתי מפי מגידי אמת כי רעיית הראשל"צ ורעיית הגר"א אבוטבול הולכות בחצאיות עד הקרסול

גמר חתימה טובה
 
מחילה לביא אך עיין היטב בלשונו הזך של מרן זצ"ל שכתב כך:
ולבקשת כת"ר שליט"א אציין את עיקרי ההלכות אשר מחוייבות בהן בנות ישראל באשר הן ויהווה כתקנון קבלה לבית הספר
ואז מונה מרן רבינו זיע"א ג' דברים בלבד א' שהמורות יכסו ראשן במטפחת או כובע בלבד
ב' שהמורות והתלמידות יגיעו עם חצאיות עד הקרסול
ג' שהבנות יכסו ראשן בק"ש ובתפילה וכו'
אני יודע, עברתי על כל המכתבים שהובאו כאן.
אך קשה למאד, שהרי המכתב האחרון שפורסם כאן פורסם בשנת תש״ן, אותה שנה הוציא מרן את ספרו טה״ב ושם הביא בשם החזו״א שזה תלוי במנהג המקום, ומיותר לציין שבהמדו״ח שיצאה לא טרחו להעיר שמרן ״לא ס״ל הכי״.
והביאו בנושא אחר כאן בפורום כי מרן הב״י העדיף את דברי התרוה״ד בפסקיו ולא בכתביו, משום שעיקר מה שנכתב בספריו ולא במכתביו, ה״ה הכא.
 
ייתכן שמה שכתב אז בטה"ב לפי המצב בעת ההיא וכ"ש לפי המצב היום לצערינו שלא רצה להורות לציבור דבר שלא יוכלו לעמוד בו וכיוון שידע שיש מקילים לא גילה דעתו ברבים אך ליחידים כתב דעתו האמיתית וכנראה מן שמיא קא זכו ליה כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ושים לב כי לא דבר ריק שנתגלו שלשה מכתבים בהם הוא מגלה דעתו האמיתית שכנראה ישבה בנבכי לבבו הטהור אשר כאב את המצב ולא לחינם גילו לנו זאת מן שמיא ומי אשר יאמר זיכיתי ליבי טהרתי מחטאתי אחרי אשר נגלו לנו צפונות אלו האם נמשיך וניכנע למה שלמדונו יוצאי אירופה בלבושם המתועב
יתירה מזו אם כל מקום כמנהגו אם כן מדוע צריך ללבוש גרביים כלל ממה נפשך אם השוק הוא החלק התחתון צריך כיסוי מושלם ולא מהני כיסוי שהבשר נראה מתוכו כדין ערווה בעששית וכפי שכתב המג"א בסי' ע"ה ופסקוהו כל הפוסקים מכל העדות (שת"ז החיד"א כה"ח משנ"ב) ואם השוק הוא בחלק העליון אין צריך גרביים כלל ומה לנו כ"חרדים" כי נלין כביכול על חוגי ה"מזרחי" שהולכות בלי גרביים הלא נדמינו בזה לחזיר שפורס טלפיו להורות כי מפריס פרסה הוא אך גרה איננו מעלה וגם אנן נצעק בגאון הנה אנו לובשות גרביים ואך לשטות ייחשב בעיני רבון כל עולמים כי אמנם גרביים הם אך כמאן דליתנהו דמו...

ובכן אסיים בשני מעשיות
האחת סיפור המצאתם של הגרבי רגל לא ממקור קדוש יהלכו אלא אחת ממלכות אנגליה שנתמנתה בצעירותה ולא אהבה את החוק המלכותי הקובע כי על המלכה להיות מכוסה מכף רגל ועד ראש בקשה מחייטי המלוכה שייצרו בשבילה גרביים ארוכות בצבע הגוף כדי שתוכל ללבוש שמלות קצרות שתיראה חשופת רגליים ובכל זאת כלפי החוק האנגלי ייחשב למכוסה
האם את תורתינו נעשה כחוק האנגלי....

מעשה שני
כאשר הרב זאב ניסים פתח את סמינר נוות ישראל ניגש למרן זצ"ל ושאלו מה לעשות עם בתקנון בעניין הגרביים ומרן אמר לו מה פירוש? אין נפק"מ בצבע הגרביים כי צריך שבתקנון יהיה כתוב שצריך חצאית ארוכה ואז ממילא הגרביים לא ניכרות...
אמר הרב ניסים רבינו אבל בשאר הסמינרים לא כולם הולכות עם ארוך ומה אעשה אמר לו מרן זו דעתי אם הינך רוצה גש ושאל את הרב אלישיב משניגש לרב אלישיב קיבל תשובה דומה ומשלא הונחה דעתו שלחו לרב אחר שאיני רוצה לפרסם שמו והוא אמר לו תעשה כמו כל בסמינרים גרבי רגל מינימום 40 דנייר...

רבותי עלינו לקחת מכל עדה ומכל קהילה את הדברים הטובים שלה ואצטט מה שאמר אחד מהגדולים בזה"ל לומדע'ס נלמד מהאשכנזים נניח שאצלינו לא היה אבל גם צניעות באים ללמדינו זה לצערינו לא היה במחנותיהם במאות האחרונות את זה עליהם ללמוד מאיתנו אך אנו כעבדים ולומדים מהם את הכל....

יה"ר שדברי ייכנסו בלב מבקשי האמת, אין לי חנות לממכר חצאיות ארוכות ואיני נוגע בדבר רק כבוד שמים וריחוק הגאולה כי יש בנו ערוות דבר ומחפשים במטמוניות כפי שראיתי שכתב אחד מגדולי הדור הקודם "אל תחפשו במטמוניות תראו מה קורה ברחובות על הצניעות צריך לעורר ולא לפחד מפני איש" מי יתן ויתוקן הדבר ישוב ה' לשרות ביננו ולהחיש הגאולה אכי"ר
 
אני יודע, עברתי על כל המכתבים שהובאו כאן.
אך קשה למאד, שהרי המכתב האחרון שפורסם כאן פורסם בשנת תש״ן, אותה שנה הוציא מרן את ספרו טה״ב ושם הביא בשם החזו״א שזה תלוי במנהג המקום, ומיותר לציין שבהמדו״ח שיצאה לא טרחו להעיר שמרן ״לא ס״ל הכי״.
והביאו בנושא אחר כאן בפורום כי מרן הב״י העדיף את דברי התרוה״ד בפסקיו ולא בכתביו, משום שעיקר מה שנכתב בספריו ולא במכתביו, ה״ה הכא.
אם התרוה"ד היה אומר בכתביו בדבר מסויים שהדין לא כמו בפסקים ודאי שלא היה מעדיף הבית יוסף אלא שבסתם עדיף כשיש סתירות ללכת אחר מה שנכתב בפסקים.
כמו כן כאן אם היה מכתב סתם ודאי שיש לדון ועכ"פ לתת עדיפות לנכתב בספר אך כשבמכתב הוא מתייחס לפסיקתו בפירוש וכותב שחוזר בו לא נוכל להגיד שהעיקר כבספרים ופשוט.
גם לא הולכים אחרי מה שרבנים אומרים בהרצאות אלא עיקר אחר הספרים האם כשיאמרו בע"פ בהרצאה חוזרני בי נאמר העיקר כבספר? האם נאמר לאותו רב מחילה העיקר כבספר?
כמו כן בנידון שנזכר באשכול אחר בעניין היתר מכירה כיוון שהתייחס בפירוש לדבריו שאמר לא לסמוך וששוב אפשר לסמוך גם לאברכים לכאורה הדין כן וכי אם הגר"ע היה כאן חי וקיים ואומר לנו בפיו שאין הלכה כבספר וחוזר בו היינו אומרים לו מחילה לא כי אלא כמו שהב"י העדיף הפסיקות של התוה"ד בפסקים כך גם אנו? ודאי שלא.
 
כמו כן בנידון שנזכר באשכול אחר בעניין היתר מכירה כיוון שהתייחס בפירוש לדבריו שאמר לא לסמוך וששוב אפשר לסמוך גם לאברכים לכאורה הדין כן וכי אם הגר"ע היה כאן חי וקיים ואומר לנו בפיו שאין הלכה כבספר וחוזר בו היינו אומרים לו מחילה לא כי אלא כמו שהב"י העדיף הפסיקות של התוה"ד בפסקים כך גם אנו? ודאי שלא.
התייחסת לחלק מטענתי אך לא כולם.
ספר טה״ב נכתב בשנת תש״ן ויכל מרן להוציא מהדורה חדשה בכל עת עד לפטירתו ולתקן זה הפסק.
העובדה היא שבמהדו״ח לא העירו על שום מכתב או גילוי דעת של מרן ממקו״א שלא הייתה דעתו כמו בספר.
ואף שבמכתבים הוא כותב בהדיא שחוזר בו, לא שינה מה שכתוב בספר.
ולא ח״ו שאני רוצה להקל, אבל אם איתא שלמרן היה חריף הדבר שאיסור מוחלט הוא, למה לא שינה דבר מפסקו בטה״ב עוד בחיי חיותו, וקשה לומר דלא רצה להקל כמו הרב הנזכר למעלה הואיל וכבר נהגו, דידוע דהרב היה אמיתי בדרכו וידע להעמיד ההלכה על תילה ואיסורא כשזה היה חמור.
ייתכן שמה שכתב אז בטה"ב לפי המצב בעת ההיא וכ"ש לפי המצב היום לצערינו שלא רצה להורות לציבור דבר שלא יוכלו לעמוד בו וכיוון שידע שיש מקילים לא גילה דעתו ברבים אך ליחידים כתב דעתו האמיתית וכנראה מן שמיא קא זכו ליה כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ושים לב כי לא דבר ריק שנתגלו שלשה מכתבים בהם הוא מגלה דעתו האמיתית שכנראה ישבה בנבכי לבבו הטהור אשר כאב את המצב ולא לחינם גילו לנו זאת מן שמיא ומי אשר יאמר זיכיתי ליבי טהרתי מחטאתי אחרי אשר נגלו לנו צפונות אלו האם נמשיך וניכנע למה שלמדונו יוצאי אירופה בלבושם המתועב
יתירה מזו אם כל מקום כמנהגו אם כן מדוע צריך ללבוש גרביים כלל ממה נפשך אם השוק הוא החלק התחתון צריך כיסוי מושלם ולא מהני כיסוי שהבשר נראה מתוכו כדין ערווה בעששית וכפי שכתב המג"א בסי' ע"ה ופסקוהו כל הפוסקים מכל העדות (שת"ז החיד"א כה"ח משנ"ב) ואם השוק הוא בחלק העליון אין צריך גרביים כלל ומה לנו כ"חרדים" כי נלין כביכול על חוגי ה"מזרחי" שהולכות בלי גרביים הלא נדמינו בזה לחזיר שפורס טלפיו להורות כי מפריס פרסה הוא אך גרה איננו מעלה וגם אנן נצעק בגאון הנה אנו לובשות גרביים ואך לשטות ייחשב בעיני רבון כל עולמים כי אמנם גרביים הם אך כמאן דליתנהו דמו...
מבין ריסי עיניך נראה כי לא עיינת במה שכותב שם הרב.
אך אקצר לכבודו את הטורח,
דשם כותב דיש להסתפק מה נקרא שוק, אם זה מעל הברך או מתחת, ונפ״מ מה צריך לכסות בבגד ממש ולא רק גרב, ולזה כתב דהולכים בתר המנהג, אבל לא שח״ו שלא יהיה בגד גם באיזור שמתחת הברך, וכותב שם בהדיא דגרביון שקוף כמאן דליתנהו דמי.
ע״ש היטב בעמ׳ קעב.
 
ולזאת אשאל מדוע חס ושלום שלא יהיה שם בגד הלא אם אינו שוק אינו חייב בכיסוי ואם תאמר שיש מנהג לכסות הלא המנהג לכסותן בניילון נצמד שהוא כמאן דליתיה וא"כ אין מנהג לכסות כלל..
וא"כ שפיר דמי לא לכסות
ואם מחמת מנהג צריך לכסות אז צריך כיסוי לפחות בגרביים אטומות שלא בצבע הגוף שאם הוא בצבע הגוף הוי ליה כפאה נכרית שאסרה מרן רבינו זיע"א וכן השכל הישר אוסרו
וא"ת שהוא לא בדיוק כפי צבע רגל הלובשת הגע עצמך האם מותר לאשה בעלת שיער שחור לחבוש פאה בצבע בלונדיני?
 
ולזאת אשאל מדוע חס ושלום שלא יהיה שם בגד הלא אם אינו שוק אינו חייב בכיסוי ואם תאמר שיש מנהג לכסות הלא המנהג לכסותן בניילון נצמד שהוא כמאן דליתיה וא"כ אין מנהג לכסות כלל..
וא"כ שפיר דמי לא לכסות
ואם מחמת מנהג צריך לכסות אז צריך כיסוי לפחות בגרביים אטומות שלא בצבע הגוף שאם הוא בצבע הגוף הוי ליה כפאה נכרית שאסרה מרן רבינו זיע"א וכן השכל הישר אוסרו
וא"ת שהוא לא בדיוק כפי צבע רגל הלובשת הגע עצמך האם מותר לאשה בעלת שיער שחור לחבוש פאה בצבע בלונדיני?
כיוון שכבודו לא טורח לפתוח בפנים, וכנראה אין הספר בידו, אעלה את הדברים לפה.
 

קבצים מצורפים

  • עמ קעב.pdf
    1.8 MB · צפיות: 18
התייחסת לחלק מטענתי אך לא כולם.
ספר טה״ב נכתב בשנת תש״ן ויכל מרן להוציא מהדורה חדשה בכל עת עד לפטירתו ולתקן זה הפסק.
העובדה היא שבמהדו״ח לא העירו על שום מכתב או גילוי דעת של מרן ממקו״א שלא הייתה דעתו כמו בספר.
ואף שבמכתבים הוא כותב בהדיא שחוזר בו, לא שינה מה שכתוב בספר.
ולא ח״ו שאני רוצה להקל, אבל אם איתא שלמרן היה חריף הדבר שאיסור מוחלט הוא, למה לא שינה דבר מפסקו בטה״ב עוד בחיי חיותו, וקשה לומר דלא רצה להקל כמו הרב הנזכר למעלה הואיל וכבר נהגו, דידוע דהרב היה אמיתי בדרכו וידע להעמיד ההלכה על תילה ואיסורא כשזה היה חמור.
יכול להיות שסבר שלא יקבלו ועדיף שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. עכ"פ לדעתי ברור מעל לכל ספק שזו דעתו וכנראה לטעם שכתבתי או לטעם אחר בחר שבספר לא לפרסם.
 
האמת שאת דברי מרן בטה"ב מכיר אני מזה שנים וכפי שעיינתי שוב בגוף הדברים נראה שנוטה בבירור שהחלק התחתון נקרא שוק וכפי שכתב שאין כדי סמיכה להקל כדברי הפמ"ג ולפי רוב האחרונים שהעלה שם העיקר לאסור וכן סיים בדבריו להדיא.
ולכן לדעתי מה שניתן לומר כי מרן בספרו מחמת הפרצה ומחמת שמצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע לא רצה לחתוך הדברים בסכינא חריפא אך במכתביו לאנשים פרטיים גילה דעתו בבירור.
שמעתי גם שלנכדו הרב יעקב סיני יש בירור מלא ששמע מפי סבו, מי שיש לו גישה אליו ויוכל לכתוב לנו מה ששמע מפיו יבא על שכרו מן השמים ייש"כ.

לכבוד הרב לביא שליט"א
מכל מקום לא השבתי מה כי נזעת שלא יהיה כיסוי כלל למקילים שהחלק התחתון אינו שוק הלא הפמ"ג והמשנ"ה שהם כביכול ה"מתירים" כתבו להדיא שהם הולכות יחף עד הברך ללא שום גרב לא ניילון ולא גרבי רגל לא 40 דנייר ולא 20 פשוט יחף
בדברי הבאים אין כוונתי אליך חס ושלום אלא למקילים כמרן הגרע"י אך לא מחמירים כחומרותיו

נקודה למחשבה...
הלא אם היינו מוצאים מכתב בו היה מרן מיקל טפי ממה שהיקל באחד מספריו וכי לא היו קופצים על קולתו ואוחזים בה בשתי ידיים....
 
יכול להיות שסבר שלא יקבלו ועדיף שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. עכ"פ לדעתי ברור מעל לכל ספק שזו דעתו וכנראה לטעם שכתבתי או לטעם אחר בחר שבספר לא לפרסם.
הרב זעק הרבה דברים שהרבה לא קיבלו, ובכל זאת זעק, ממש קשה לי לומר ש״סבר שלא יקבלו״.
וכבר כתב כן הרב ללוש כאן, דאם למרן היה איסור ממש היה זועק על כך בכל נפשו ולא היה מניח לאנשים לטעות.
 
האמת שאת דברי מרן בטה"ב מכיר אני מזה שנים וכפי שעיינתי שוב בגוף הדברים נראה שנוטה בבירור שהחלק התחתון נקרא שוק וכפי שכתב שאין כדי סמיכה להקל כדברי הפמ"ג ולפי רוב האחרונים שהעלה שם העיקר לאסור וכן סיים בדבריו להדיא.
מדבריו מוכח להחמיר בשוק לעניין גרביים אך לא לעניין לבוש.
והרב ללוש כאן כבר חילק בענייני האזורים המכוסים לבין גילוי ערווה ממש.
ובדיבוק חברים העלינו שמה שמרן מחמיר, הוא הואיל והמנהג להחמיר באזור מעל הארכובה אך להקל מתחת לעניין לבוש, אך אין להקל עד כדי כך שיהיה שקוף, והדברים ברורים ומובנים למעיין כדבעי, שהרי כותב בהדיא דיש להחמיר בעניין גרביים ולא בעניין שמלה וחצאית, והרב ברור דיבר.

ולגבי המשך דבריך כבר אמרתי לרב @נוריאל שליט״א, שאם לרב זה היה איסור חמור, היה מעמיד ההלכה על תילה ולא מניח לאנשים לטעות.
ואדרבה מהמבואר בדבריו עולה דיש להחמיר בשוק לעניין גרביים אע״פ שיש כאלו שנוהגות ללכת עם שקוף רח״ל, אך לא החמיר עד כדי לבוש או שמלה, ומי שיעיין בח״ב בכל דיני ההרחקות של הרב, יראה שהרב הירבה לכתוב בדינים חשובים שיש להחמיר, ותע״ב, ואילו בזה העניין סתם הדברים בלי אפילו להגיד שיש להחמיר וכד׳, אלא השאיר הדבר כמו שהוא, ולפי דבריכם אתמהה למה לא תיקן או שינה בחיי חיותו, או לפחות הוסיף דכל אשה יש עליה להחמיר.
וודאי לי שהעיקר כדבריו בטה״ב.
ובאמת לא ח״ו שהנני רוצה להקל, ואדרבה העיקר בכל אשה שיש עליה להחמיר כמה שאפשר, אך כשמגיעים לעיקר דין ההלכה צריך לדעת מה הייתה דעת הרב באמת.
 
הרב זעק הרבה דברים שהרבה לא קיבלו, ובכל זאת זעק, ממש קשה לי לומר ש״סבר שלא יקבלו״.
וכבר כתב כן הרב ללוש כאן, דאם למרן היה איסור ממש היה זועק על כך בכל נפשו ולא היה מניח לאנשים לטעות.
אז איך מסתדר לך את מה שכותב בפירוש שחזר בו וגם מסביר למה?
 
הלא בגרביים שקופות ודאי לא חפצה נפשו וכמו שכתב להדיא ואף על זה לא שמענוהו צועק חדשים לבקרים ואם כן מוכרח שהייתה איזה מניעה ועתה מן שמיא קא זכו ליה שתתגלה דעתו האמיתית על ידי מכתבים שנתגלו...
ואל תאמר שרבינו לא ידע שהולכים כך בסמינרים כי מרן הראש"ל העיד בגדלו שאביו ידע זאת היטב ואף עודד את נכדותיו ללכת עם ארוך
 
ואל תאמר שרבינו לא ידע שהולכים כך בסמינרים כי מרן הראש"ל העיד בגדלו שאביו ידע זאת היטב ואף עודד את נכדותיו ללכת עם ארוך
יש לחלק בין לעודד, בין עיקר ההלכה.
אז איך מסתדר לך את מה שכותב בפירוש שחזר בו וגם מסביר למה?
יותר צריך לי להבין בדבר, דאם דעתו הייתה כך למה לא שינה ממה שכתב בספריו, ולכן כתבתי שהעיקר מ״ש בספריו מאשר מה שכתב בתשובותיו.
ועדיף לי לומר זאת מלהדחק ולומר שהורה הוראה לחומרא והוראות שעה וכד׳.

והאמת והשלום אהבו.
 
ועתה אומר אף אם דבריך אמת מכל מקום הא ונורה לבנות שלא שילבשו אך ורק גרביים שחורות אטומות כי כך צריך לדעת מרן אף לפי הכתוב בספריו, ובטוחני שאם נורה כך הרבה מהניסיון ללבוש קצר ייעלם מאיליו...
וא"ת יועילו גרבי רגל אטומות, אמת יועיל כפי שמועילה פאה אטומה יותר מ100 דנייר....
יתירה מזו מה שכתב הגר"ע במכתבו להגר"ז גולדברג בשם הגרב"צ שהניסיון מוכיח כי כשחצאיות קצרות הם מטפסות מעל הברך הלא אמת קשה היא ונראית בר יום ביומו עד אשר צדו צעדינו מלכת ברחובותינו
ופעם עשה מישהו ניסיון לאחותו וצילם אותה עם גרבי רגל אטומות!!! ממרחק כמה תמונות ונתן לה למיין היכן היא עם גרביים והיכן לא והיא לא ידעה....
בנוסף ביתי בת 3 נגשה לגננת ושאלה אותה למה היא הולכת בלי גרביים....
ולכן אני אומר די לנו לדון ולדוש מה הייתה דעתו כי מ"מ דעתו הייתה לכסות בכיסוי אטום כדבעי וגם את זה אף רבי מגדולי חסידי רבינו אינם שמים על לב
לשמחתי רבים מתעקשים על מטפחת אך אורך החצאית או צבע הגרביים פחות מעניין
ובשים לב ברור שכיסוי השוק חמור בהרבה מכיסוי הרגל והריה היא כי אשה נשואה הרגילה ללכת בלא כיסוי ראש לדעת רוב הפוסקים מותר לקרות כנגדה אך ההולכת בשוק מגולה אסור לקרות כנגדה
ועל הצד שאשה אינה מכסה רגליה כדין הברכות בבית כנגדה לבטלה וכן הקידוש ועוד ועוד....
ה' יצילנו ויעמידנו על האמת
וצאי לך בעקבי הצאן אמותינו הקדושות מעדות המזרח שלא למדו בבית יעקב ולא ידעו קרוא וכתוב פשיטא לכל בר דת שהם יושבות במקום הרבה יותר גבוה ממורות בית יעקב שלבושות כפי התקנון....
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון