שאלו אותי, מדוע מרן זצ"ל פסק בחזו"ע שהחולה אוכל 30 גרם לחם. מדוע לא חשש לשער בנפח, שהרי בשאר מקומות אפשר לשער במשקל או משום שהמשקל מגלה על הנפח או שהמשקל יהיה יותר מהנפח. אבל ביוה"כ שזה איסור תורה לכאורה יש לעמוד על עיקר הדין ולשער בנפח מחשש שמא המשקל יהיה יותר מהנפח והחולה יאכל יותר ממה שצריך? (בתשובה לרב בנימין חותה בספר כי בא מועד פסח כתב הרב זצ"ל שהעיקר זה נפח ונהגו לשער במשקל).