בדין ברכת לישב בסוכה

[מרדכי מיכאלי]

ב"ה
נשאלתי בשיעור מאחד הלומדים הי"ו,
אדם נמצא בסוכה של חברו האשכנזי שמברך כידוע ברכת "לישב בסוכה" אף על שאר מאכלים ולאו דווקא על סעודה, והשאלה היא האם ספרדי רשאי לענות אמן כאשר שומע הברכה מהאשכנזי או לא? ומה הטעם לדבר, לכאן או לכאן.
אשמח לציון מקורות לעיון
פתקא טבא

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
ספרדי ששומע אשכנזי מברך לישב בסוכה כמנהגו, רשאי לענות לו אמן, מאחר שמן הדין היה אפשר גם לספרדי לברך ברכה זו, שכך היא דעת רוב הראשונים ועמודי ההוראה, ורק נהגו בזה כרבנו תם שלא לברך אלא על קביעות סעודה. ולכן לענין עניית אמן רשאי לענות ע"פ הדין, (כמבואר בשו"ת יבי"א ח"ה דאף שספק אמן לקולא, אבל בס"ס שפיר דמי לענות, דמן הדין אין איסור בברכה), ולית דין צריך בשש.

בברכה רבה, ומועדים לשמחה

 

[Boris.b]

ב"ה
שלום וברכה,
ספרדי ששומע אשכנזי מברך לישב בסוכה כמנהגו, רשאי לענות לו אמן, מאחר שמן הדין היה אפשר גם לספרדי לברך ברכה זו, שכך היא דעת רוב הראשונים ועמודי ההוראה, ורק נהגו בזה כרבנו תם שלא לברך אלא על קביעות סעודה. ולכן לענין עניית אמן רשאי לענות ע"פ הדין, (כמבואר בשו"ת יבי"א ח"ה דאף שספק אמן לקולא, אבל בס"ס שפיר דמי לענות, דמן הדין אין איסור בברכה), ולית דין צריך בשש.

בברכה רבה, ומועדים לשמחה

אחרי המחי"ר מכת"ר
גם בבורא נפשות אחר שתיה חמה ששתה בסוף רביעית יש ספק ספיקא, שמא כדעת הראב''ד הסובר שמברכים נפשות כששתה בתוך שיעור כדי אכילת פרס, ושמא בדבר שדרכו לשתותו לאט לכולי עלמא מברכים נפשות ולכן פסק מרן הראשלצ שליטא לענות אמן אחר אשכנזי המברך,אבל זכור לי "בברור"שמרן זיע"א אמר בלווין שבאים אליו לפעמים רבנים אשכנזים ובין הכיבוד יש שתיה חמה והן ששותים לאט אחר כך מברכים בורא נפשות ועל זה אמר מרן זיע"א שהוא לא עונה אמן אלא בהרהור .ע"כ

ופלא הוא.

 

[אושרי רביב]

אחרי המחי"ר מכת"ר
גם בבורא נפשות אחר שתיה חמה ששתה בסוף רביעית יש ספק ספיקא, שמא כדעת הראב''ד הסובר שמברכים נפשות כששתה בתוך שיעור כדי אכילת פרס, ושמא בדבר שדרכו לשתותו לאט לכולי עלמא מברכים נפשות ולכן פסק מרן הראשלצ שליטא לענות אמן אחר אשכנזי המברך,אבל זכור לי "בברור"שמרן זיע"א אמר בלווין שבאים אליו לפעמים רבנים אשכנזים ובין הכיבוד יש שתיה חמה והן ששותים לאט אחר כך מברכים בורא נפשות ועל זה אמר מרן זיע"א שהוא לא עונה אמן אלא בהרהור .ע"כ

ופלא הוא.

אל יתפלא כת"ר על הרב שמעון ללוש, שגברא רבה הוא ובקיא בכל תורתו של מרן זיע"א וממשיך דרכו עט"ר שליט"א.
אולי כת"ר לא הבין את שיחת תלמיד החכם, ואת מבוקשו ימצא במה שביאר בזה בטוב טעם ודעת מו"ר מרן הראשון לציון שליט"א בספר "השיעור השבועי" בשנת תשע"ה, שבחג הסוכות יש שיעור נפלא ומתוק מדבש על נושא זה ששאל כת"ר, והרחיב בזה מרן שליט"א בביאור מתוק מדבש. וירווה צמאונך ותשבע מטוב ה' בתורתו של מרן שליט"א.

 

[Boris.b]

חס ושלום לא מהרהר אבל מה ששמעתי ממרן זיע"א על בורא נפשות הנ''ל שלא היה עונה אחר ברכת הרבנים האשכנזים הוא באלף אחוז ואם היה מותר לישבע לא הייתי מהסס,וכבר אז שמרן הראשון לציון שליטא אמר את פסקו שבבורא נפשות הנ''ל הוי ס"ס וכן יענה הוקשה לי איך פסק נגד מרן זיע"א.

 

[אושרי רביב]

חס ושלום לא מהרהר אבל מה ששמעתי ממרן זיע"א על בורא נפשות הנ''ל שלא היה עונה אחר ברכת הרבנים האשכנזים הוא באלף אחוז ואם היה מותר לישבע לא הייתי מהסס,וכבר אז שמרן הראשון לציון שליטא אמר את פסקו שבבורא נפשות הנ''ל הוי ס"ס וכן יענה הוקשה לי איך פסק נגד מרן זיע"א.

לגבי התייחסות לנידון זה, אין לי תשובה.
אולם לגבי ביאור התשובה של הרב שמעון ללוש, כת"ר יכול לראות את שיעורו של מרן שליט"א ולהיווכח.
חלילה לא התכוונתי לכתוב בלשון תקיפה כלפי כת"ר, ואם היה נשמע באחד מאלפי אלפים של אחוזים לשון קשה או תוקפנית מעט, אני מבקש מחילה גמורה. יכול להיות ממהירות ההקלדה, נפלט לשון זה.
כבודו מוערך מאוד, ופשוט תשובתי הדלה היא על כך שיש שיעור המבאר זאת בטוב טעם ודעת ממרן הראשון לציון.

 

[אושרי רביב]

אחרי המחי"ר מכת"ר
גם בבורא נפשות אחר שתיה חמה ששתה בסוף רביעית יש ספק ספיקא, שמא כדעת הראב''ד הסובר שמברכים נפשות כששתה בתוך שיעור כדי אכילת פרס, ושמא בדבר שדרכו לשתותו לאט לכולי עלמא מברכים נפשות ולכן פסק מרן הראשלצ שליטא לענות אמן אחר אשכנזי המברך,אבל זכור לי "בברור"שמרן זיע"א אמר בלווין שבאים אליו לפעמים רבנים אשכנזים ובין הכיבוד יש שתיה חמה והן ששותים לאט אחר כך מברכים בורא נפשות ועל זה אמר מרן זיע"א שהוא לא עונה אמן אלא בהרהור .ע"כ

ופלא הוא.

עכשיו מצאתי:
https://forum.moreshet-maran.com/in...ן-אחר-הנוהגים-לברך-לישב-בסוכה-בכל-כניסה.1813/

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
אשריכם תלמידי חכמים,
חזקו ואמצו!

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
בעיקר דין ספק אמן לקולא, דבספק ספיקא שפיר דמי לענות, מקור הדברים בשו"ת יביע אומר ח"ח (חאו"ח סי' כה אות ח), והיינו טעמא שמצד הדין ספק ספיקא הוא היתר גמור, והוא הדין לענות אמן אחר שתיית קפה או תה אצל האשכנזים, שבספק אין לענות אבל בס"ס שפיר דמי לענות, והרי הוא כמבוא'ר.

 

[Boris.b]

ב"ה
בעיקר דין ספק אמן לקולא, דבספק ספיקא שפיר דמי לענות, מקור הדברים בשו"ת יביע אומר ח"ח (חאו"ח סי' כה אות ח), והיינו טעמא שמצד הדין ספק ספיקא הוא היתר גמור, והוא הדין לענות אמן אחר שתיית קפה או תה אצל האשכנזים, שבספק אין לענות אבל בס"ס שפיר דמי לענות, והרי הוא כמבוא'ר.

מחילה אז למה מרן זיע"א החמיר על עצמו לא לענות אחרי הרבנים האשכנזים הנ''ל?

 

[לביא]

כמדומני שכן הוא ג״כ הדין בשבע ברכות של אשכנזים, במקום שחסר בו תנאי, שלספרדים אסור לברך ולאשכנזים מותר, שמותר לספרדי לענות אמן אחר האשכנזי.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה

אז למה מרן זיע"א החמיר על עצמו

האמת שאיני יודע ממנהג חומרא זו של מרן זיע"א,
אולם אם אכן כך נהג, ראה ב"ב קל: אין למדין הלכה מתוך מעשה עד שיאמר לו הלכה למעשה, ועי' רשב"ם על הדף שם.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
כמובן אם דעתו לא היתה מבוררת לנו מתורה שבכתב שלו, או ממקורות אחרים, היה לנו לומר מעשה רב. לפי שכל מקרה לגופו.

 

[יש תקוה]

מחילה אז למה מרן זיע"א החמיר על עצמו לא לענות אחרי הרבנים האשכנזים הנ''ל?

מחילה שאני כותב פה, אך במש"כ בנושא זה https://forum.moreshet-maran.com/in...ן-אחר-הנוהגים-לברך-לישב-בסוכה-בכל-כניסה.1813/ נדמה שיש תשובה גדר מועט המחזיק את המרובה, לטענותיו ומענותיו של החכם הנ"ל, ויעיין במקורות המובאים שם.

 

[Boris.b]

ב"ה
כמובן אם דעתו לא היתה מבוררת לנו מתורה שבכתב שלו, או ממקורות אחרים, היה לנו לומר מעשה רב. לפי שכל מקרה לגופו.

יישר כוח לכבוד הרב שהאיר עיננו