שלום לחברי האתר היקרים- ה׳ עליהם יחיו.
יישר כוחכם וייטב מזלכם.
עמדתי ואתבונן על דיני אמירת תחנון בהקשר של אירועים שונים כגון בר מצווה וברית, ולא מצאתי ידיי ורגליי בדינים אלו. ואף אחר עיוני הדל בספרי הפוסקים לא מצאתי מאן דהוא מן רבוותא אשר מפיהם אנו חיים שקבע מסמרות בנושא בכללים ברורים, ואבהר דבריי למודעיי-
1. מה דין אמירת תחנון ביום בו נער הבר מצווה קורא בתורה לראשונה, והוא אינו היום בו נכנס למצוות, בין מלפניו ובין מלאחריו. דהרי מנהג העם לערוך את מסיבת העלייה לתורה של חתן הבר מצווה כמה ימים לפני או כמה ימים אחרי (דלא תמיד התאריך המדוייק בו נכנס למצוות חל ביום שני או חמישי), ופוק חזי מאי עמא דבר.
האם יש לומר תחנון או לא? ובמה תליא מילתא, פירוש, מה הגדרים הברורים להחליט האם יש לומר תחנון אם זה סמוך ונראה לתאריך (בין מלפני ובין מאחרי)?
2. בעניין הנ״ל, דאם עולה לתורה בבית הכנסת, לפני שנהיה בן י״ג שנה, כגון- שיהיה בן י״ג ביום שישי, ועלה לתורה ביום חמישי הסמוך לו מלפניו. האם שפיר שקורא בתורה ומוציא ידי חובה את העולים או שקורא רק את העלייה של עצמו?
3. דיני ברית שעושים בבית הכנסת.
מה הכללים הברורים לביטול אמירת תחנון?
ובכל המקרים הבאים מדובר שבעלי הברית לא נמצאים בתפילה!!
*אם הברית מתקיימת לאחר תפילת שחרית ויש כמה מניינים של שחרית האם בכל המיניינים לא אומרים או רק במניין האחרון הסמוך לה?
*ואם יש הפסק בין תפילת שחרית לבין הברית, כגון שתפילת שחרית מסתיימת ב 8 בבוקר, והברית מתקיימת ב- 11 או מאוחר יותר, האם בית הכנסת שבה נערכה הברית גורמת לביטול התחנון במקרה זה?
*ועוד אשאל- אם הברית מתקיימת בשעה 12:00, ומתקיימת תפילת מנחה לאחריה (ובעלי הברית לא נוכחים), האם יש לבטל אמירת תחנון?
*ואחרונה, אם הברית מתקיימת ב 15:00 בצהריים, ושני מניינים של מנחה מתקיימים בבית הכנסת בתווך שבין זה לזה-
מניין ראשון ב 13:15 ומניין שני ב 18:00, ויש הפסק בין התפילות לברית, האם יש לבטל אמירת תחנון בשביל זה?
החוט החורז לכל שאלותיי הוא הגדרים ההלכתיים הגורמים לביטול התחנון.
אודה לדעת תורה, ואשמח לדעת דעתו של הגאון הרב יצחק יוסף בנושאים אלו.
רוב תודות וכוט״ס.
יישר כוחכם וייטב מזלכם.
עמדתי ואתבונן על דיני אמירת תחנון בהקשר של אירועים שונים כגון בר מצווה וברית, ולא מצאתי ידיי ורגליי בדינים אלו. ואף אחר עיוני הדל בספרי הפוסקים לא מצאתי מאן דהוא מן רבוותא אשר מפיהם אנו חיים שקבע מסמרות בנושא בכללים ברורים, ואבהר דבריי למודעיי-
1. מה דין אמירת תחנון ביום בו נער הבר מצווה קורא בתורה לראשונה, והוא אינו היום בו נכנס למצוות, בין מלפניו ובין מלאחריו. דהרי מנהג העם לערוך את מסיבת העלייה לתורה של חתן הבר מצווה כמה ימים לפני או כמה ימים אחרי (דלא תמיד התאריך המדוייק בו נכנס למצוות חל ביום שני או חמישי), ופוק חזי מאי עמא דבר.
האם יש לומר תחנון או לא? ובמה תליא מילתא, פירוש, מה הגדרים הברורים להחליט האם יש לומר תחנון אם זה סמוך ונראה לתאריך (בין מלפני ובין מאחרי)?
2. בעניין הנ״ל, דאם עולה לתורה בבית הכנסת, לפני שנהיה בן י״ג שנה, כגון- שיהיה בן י״ג ביום שישי, ועלה לתורה ביום חמישי הסמוך לו מלפניו. האם שפיר שקורא בתורה ומוציא ידי חובה את העולים או שקורא רק את העלייה של עצמו?
3. דיני ברית שעושים בבית הכנסת.
מה הכללים הברורים לביטול אמירת תחנון?
ובכל המקרים הבאים מדובר שבעלי הברית לא נמצאים בתפילה!!
*אם הברית מתקיימת לאחר תפילת שחרית ויש כמה מניינים של שחרית האם בכל המיניינים לא אומרים או רק במניין האחרון הסמוך לה?
*ואם יש הפסק בין תפילת שחרית לבין הברית, כגון שתפילת שחרית מסתיימת ב 8 בבוקר, והברית מתקיימת ב- 11 או מאוחר יותר, האם בית הכנסת שבה נערכה הברית גורמת לביטול התחנון במקרה זה?
*ועוד אשאל- אם הברית מתקיימת בשעה 12:00, ומתקיימת תפילת מנחה לאחריה (ובעלי הברית לא נוכחים), האם יש לבטל אמירת תחנון?
*ואחרונה, אם הברית מתקיימת ב 15:00 בצהריים, ושני מניינים של מנחה מתקיימים בבית הכנסת בתווך שבין זה לזה-
מניין ראשון ב 13:15 ומניין שני ב 18:00, ויש הפסק בין התפילות לברית, האם יש לבטל אמירת תחנון בשביל זה?
החוט החורז לכל שאלותיי הוא הגדרים ההלכתיים הגורמים לביטול התחנון.
אודה לדעת תורה, ואשמח לדעת דעתו של הגאון הרב יצחק יוסף בנושאים אלו.
רוב תודות וכוט״ס.
