• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

בירור דיני בעניין תחנון

#1
שלום לחברי האתר היקרים- ה׳ עליהם יחיו.
יישר כוחכם וייטב מזלכם.
עמדתי ואתבונן על דיני אמירת תחנון בהקשר של אירועים שונים כגון בר מצווה וברית, ולא מצאתי ידיי ורגליי בדינים אלו. ואף אחר עיוני הדל בספרי הפוסקים לא מצאתי מאן דהוא מן רבוותא אשר מפיהם אנו חיים שקבע מסמרות בנושא בכללים ברורים, ואבהר דבריי למודעיי-
1. מה דין אמירת תחנון ביום בו נער הבר מצווה קורא בתורה לראשונה, והוא אינו היום בו נכנס למצוות, בין מלפניו ובין מלאחריו. דהרי מנהג העם לערוך את מסיבת העלייה לתורה של חתן הבר מצווה כמה ימים לפני או כמה ימים אחרי (דלא תמיד התאריך המדוייק בו נכנס למצוות חל ביום שני או חמישי), ופוק חזי מאי עמא דבר.
האם יש לומר תחנון או לא? ובמה תליא מילתא, פירוש, מה הגדרים הברורים להחליט האם יש לומר תחנון אם זה סמוך ונראה לתאריך (בין מלפני ובין מאחרי)?

2. בעניין הנ״ל, דאם עולה לתורה בבית הכנסת, לפני שנהיה בן י״ג שנה, כגון- שיהיה בן י״ג ביום שישי, ועלה לתורה ביום חמישי הסמוך לו מלפניו. האם שפיר שקורא בתורה ומוציא ידי חובה את העולים או שקורא רק את העלייה של עצמו?

3. דיני ברית שעושים בבית הכנסת.
מה הכללים הברורים לביטול אמירת תחנון?
ובכל המקרים הבאים מדובר שבעלי הברית לא נמצאים בתפילה!!
*אם הברית מתקיימת לאחר תפילת שחרית ויש כמה מניינים של שחרית האם בכל המיניינים לא אומרים או רק במניין האחרון הסמוך לה?
*ואם יש הפסק בין תפילת שחרית לבין הברית, כגון שתפילת שחרית מסתיימת ב 8 בבוקר, והברית מתקיימת ב- 11 או מאוחר יותר, האם בית הכנסת שבה נערכה הברית גורמת לביטול התחנון במקרה זה?
*ועוד אשאל- אם הברית מתקיימת בשעה 12:00, ומתקיימת תפילת מנחה לאחריה (ובעלי הברית לא נוכחים), האם יש לבטל אמירת תחנון?
*ואחרונה, אם הברית מתקיימת ב 15:00 בצהריים, ושני מניינים של מנחה מתקיימים בבית הכנסת בתווך שבין זה לזה-
מניין ראשון ב 13:15 ומניין שני ב 18:00, ויש הפסק בין התפילות לברית, האם יש לבטל אמירת תחנון בשביל זה?

החוט החורז לכל שאלותיי הוא הגדרים ההלכתיים הגורמים לביטול התחנון.

אודה לדעת תורה, ואשמח לדעת דעתו של הגאון הרב יצחק יוסף בנושאים אלו.

רוב תודות וכוט״ס.
 
#2
לידידי היקר רבי אשר מויאל הי"ו ערב שבת שלום

1. בענין פטור אמירת תחנון ביום שנעשה בר מצוה הוא יום טוב לחתן שנעשה גדול המצוה, וגדול המצוה יותר ממי שאינו מצוה ועושה. וכמו שכתב בילקוט יוסף (סימן קלא סעיף כד) וז"ל: פשט המנהג בארץ ישראל ובכמה מקומות, שכשיש בבית הכנסת נער "בר מצוה", שמניח תפילין ביום שמלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, דהיינו ביום לידתו, שלא לומר וידוי ונפילת אפים ותחנונים, כשם שאין אומרים וידוי ונפילת אפים כשיש שם חתן. ונתנו סמך לדבר, שהבר מצוה דומה לחתן, שנאמר, כחתן יכהן פאר, ותפילין נקראו פאר, שנאמר פארך חבוש עליך. ומנהג זה נכון וישר, ויש להם על מה שיסמוכו. [שארית יוסף חלק ג עמוד רלג. ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קלא הערה כד, עמוד תכא].
ולפי זה ביום שקורא פעם ראשונה בתורה שאינו יום לידתו שכבר עשה בר מצוה או עדיין לא הגיע לגיל בר מצוה, מעיקר הדין יש לומר תחנון, אולם אם באים בני המשפחה לשמחו בקול רינה והמון חוגג כמו שנהגו, המקילים שלא לומר תחנון, בפרט במקום שיראה למשפחה שכביכול לא משתתפים בשמחתם יש להם על מי שיסמוכו. וכ"כ רבי משה מלכה זצ"ל והובא בספר הבית היהודי. ובפרט שאמירת תחנון היא רשות וכדעת הריב"ש ואין כדאי לעורר בעבור זה מחלוקת. ודומה הוא לשמחת סיום מסכת שלא אומרים תחנון, ע"פ המבואר בשבת קיט. שאמר אביי כד חזינן לצורבא דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן, וזהו רק בתפילה הסמוכה לסיום מסכת שאז לא אומרים תחנון שהוא כעין יום טוב, והוא הדין יש לומר כשמחנכים הילד לקריאה בתורה והנחת התפילין. ויש לזה סימוכין מדברי מרן זיע"א בשו"ת יחוה דעת (חלק ב סימן טו) שכתב ועל כל פנים בנידון שלנו שחסרים לו מספר ימים למלאת לו שלש עשרה שנה, ובאותו יום הוא מתחנך להיות בר - מצוה בהנחת תפילין בשמחה ובשירים, והוא כיום חתונתו ויום שמחת לבו, בודאי שיש להורות להתיר לו לעלות לתורה, שהרי מטעם זה פשט המנהג שאין הקהל נופלים על פניהם ואין אומרים וידוי ותחנונים כשיש שם חתן בר מצוה, וכן אין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה, ותפלה לדוד. וכמו שכתב הרה"ג המקובל רבי יצחק אלפייה זצ"ל, בספר שיח יצחק חלק א' (דף מא ע"ב). והרה"ג רבי רפאל אהרן בן שמעון, אב"ד מצרים, בספרו נהר מצרים (דף ו סע"א) הביא סמך לזה, מהפסוק: כחתן יכהן פאר, ואין פאר אלא תפילין, כמו שנאמר ביחזקאל פארך חבוש עליך, נמצא שהבר מצוה שמניח תפילין הרי הוא כחתן שלם שאין בו נפילת אפים. ושכן פשט המנהג בעה"ק ירושלים. וכן נוהגים בערים רבות בחו"ל ובמצרים. ע"ש. וכן כתב הגאון הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל בשו"ת משפטי עוזיאל מהדורא תנינא (חלק אורח חיים סימן יא). והוסיף, שהטעם לפי שמצוה זו רפויה היא בידינו (כמו שאמרו בשבת קל ע"א), לפיכך נהגו כן כדי לחבב מצות התפילין על עם ישראל. וכן כתבו הרה"ג רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ד' (חלק אורח חיים סימן יא). והרה"ג רבי יוסף משאש בשו"ת מים חיים (סימן כב). והרה"ג רבי משה מלכה בשו"ת מקוה המים חלק ג' (סימן יב). ע"ש.

2. מרן זיע"א ביחוה דעת (שם)הביא מחלוקת הפוסקים אם קטן עולה למנין שלשה וסיכם לפיכך רשאים אף להעלותו למנין שלשה. וכן כתב הגאון רבי יצחק בן ואליד בשו"ת ויאמר יצחק (בליקוטי אורח חיים, הלכות קריאת ספר תורה אות טו, דף כו עמוד ד), שאף על פי שיש מחלוקת אם קטן עולה למנין שלשה, אם הקטן נתחנך במצות תפילין, יכולים לסמוך על המקילים שסוברים שעולה אף למנין שלשה. וכן נעשה הלכה למעשה. ע"כ. וכן עיקר להלכה ולמעשה. ע"כ. לכן יש לו לקרוא הקריאה שהוא עולה בה, ולא יקרא גם הקריאה של שאר עולים דהבו דלא להוסיף עלה לסמוך על הפוסקים המתירים שקטן עולה למנין שלשה (ולא גם להעלות שני או שלשה קטנים ולא שקטן יוציא בקריאתו את הגדול שעולה).

3. לגבי מילה בבית הכנסת כתב מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (סימן קלא סעיף כה) כשיש מילה בבית הכנסת, אין לומר שם וידוי ונפילת אפים ביום המילה, ואפילו אם מתפללים שם כמה מנינים בזה אחר זה, כולם פטורים מלומר וידוי ונפילת אפים. [שארית יוסף חלק ג עמוד רלד. ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קלא הערה כה, עמוד תכב]. מהטעם שמלאך הברית חופף עליו כל היום, וכמו שכתב שם ( סעיף כח) וזהו דוקא לאחר המילה, או בתפילה הסמוכה לפני המילה ובמקום שנעשית המילה, אבל אם המילה נעשית בבית הכנסת הגדולה ומתפללים מנינים שונים בחדרים שונים בבית הכנסת אין לפוטרם מתחנון, כיון שאינם שייכים למילה, ודומה הוא לשני בתי כנסת שונים.

ולכן לשאלתך אם הברית ב11:0 בבוקר יאמרו תחנון בתפילה ב8:00 בבוקר, ואם הברית ב12:00 כל התפילות שיתפללו באותו יום באותו בית כנסת בשעה יותר מאוחרת לא יאמרו בהם תחנון, וכשמקיימים הברית ב15:00 המנין ב13:15 יאמרו תחנון לפי שאינו סמוך למילה, והמנין ב18:00 לא יאמרו תחנון כיון שהוא אחר המילה.

בברכה רבה שבת שלום ומבורך
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'