ב"ה
שלום וברכה
זה לשון הרמ"א בגהה סי' קלא ס"ב: י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים. ע"כ. ומקורו בב"י בשם הרוקח, וכתב ע"ז מרן הב"י, אם קבלה נקבל, ואם לדין יש תשובה. ע"כ.
ומבואר שאינו מדבר על וידוי, אלא על נפילת אפיים שלא ליפול על פניו בפועל כמנהג האשכנזים, רק יאמר תחינה בלי כיסוי פנים. וממילא לדידן זה לא שייך כלל.
ויתירה מזאת כתב מרן החיד"א שם בברכי יוסף וז"ל: ואנן בדידן נהגינן לומר נפילת אפים בכל מקום, וכדמשמע מדברי מרן. וגם הרב מהרימ"ט היה נוהג כן, כמ"ש הרב שיירי. וגם אני שמעתי דע"פ הקבלה אין להקפיד אם יש שם ספר תורה. ע"כ. (ועי' בהע' הגר"ד אביטן שם).
ומרן הראש"ל שליט"א כתב בספרו הבהיר ילקוט יוסף סי' קלא ס"א וז"ל: מיד לאחר החזרה צריך לומר וידוי וי"ג מדות ונפילת אפים, וגם מי שנאנס ומתפלל יחיד בביתו, צריך לומר וידוי [ויאמר י"ג מדות בניגון כקורא בתורה], אפילו במקום שאינו קבוע לתפלה ואין שם ספר תורה, ואפילו שלא בשעה שהציבור מתפללין. [והדין כן גם בימי שני וחמישי, שיש לומר נפילת אפים אחר החזרה, ורק אחר כך לומר אל מלך וכו']. עכל"ק.
ובמקורות ביאר בהרחבה גדולה, והוסיף שכן כתב בבן איש חי (פרשת כי תשא אות יד), שיש נוהגים שלא לעשות נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וספר תורה, או בעזרת בית הכנסת, ואין האמת כן, אלא כפי הסוד צריך לעשות נפילת אפים בכל מקום ואפילו ביחיד. ע"כ.
ועוד הוסיף שם בילקוט יוסף וז"ל: ועל כל פנים כל זה לענין נפילה על פניו, אבל לענין וידוי יש לומר וידוי אף במקום שאין ספר תורה, וגם על פי הסוד אין להקפיד בזה. ובפרט שלדעת השיירי כנסת הגדולה, לאו דוקא ספר תורה, אלא הוא הדין כשיש שאר ספרים. ומרן החיד"א כבר העיד על המנהג לומר נפילת אפים בכל מקום. וגם הרב מהרימ"ט היה נוהג כן, כמו שכתב הרב שיירי כנסת הגדולה. וראה עוד בשיורי ברכה (שם סק"א), ובנהר פקוד למהר"א בן שמעון (דף יא), ובזכרונות אליהו (מערכת ו' אות יט), ובכף החיים (אות מ'), ובשו"ת דברי יציב חלק א' (עמוד קמה). ובספר זכור לאברהם (תש"ס, עמוד תתקטז), ושם הובאו חלק מהמקורות הנ"ל. ע"ש. עכל"ק.
ולכן למעשה לדידן הספרדים יש לומר וידוי נפילת אפיים בכל מקום ובכל זמן, ואפילו אין ס"ת במקום.
[וגם למנהג בני אשכנז, יש להם לומר וידוי בכל מקום ואפילו אין בו ס"ת. וכן יש להם לומר התחינה, רק שלא ליפול על פניהם כמנהגם בכיסוי הפנים אלא במקום שיש בו ס"ת.]
בברכה רבה