מתוך אבי בעזרי
וע' גם בשיעור השבוע ח"ה עמ' כט שדעת הרשלצ שבאופן לא קבוע מותר למסור לנשים שיעור
וכן אמר בנס מפיצי הידברות בסוף השנה
סימן לא
שאלה. האם מותר לרב למסור שיעור תורה בפני נשים, כאשר חלק מהן אינן לבושות בצניעות כראוי?
תשובה. אסור לומר שום דברי תורה כנגד בשרה של אשה במקום שצריכה לכסותו, ואפילו היא אשתו (ברכות כד ע"א. שלחן ערוך סימן עה סעיף א).
ואם הזדמן לו לומר דברים שבקדושה בפני נשים שחלק מגופן מגולה, כגון שאומר קידוש או ברכת המזון במקום שיש מולו נשים שאינן צנועות, או שנוסע באוטובוס ורוצה ללמוד, או רב שעורך חופה וקידושין, והכלה או קרובותיה אינן לבושות בצניעות, עליו לסגור את עיניו, או לקרוא מתוך הספר, ואז מותר לו לומר דברים שבקדושה כנגדן (שלחן ערוך סימן עה סעיף ו. שו"ת יביע אומר ח"ג חאו"ח סי' ז).
ובכלל, היה מן הראוי שלא למסור שיעור בפני נשים, אלא רק כאשר יושבות בעזרת נשים, ובפרט כאשר מדובר בשיעור קבוע, כי יוצא מזה כמה וכמה תקלות. ולכן עדיף יותר שרב ימסור שיעור לגברים, ורבנית תמסור שיעור לנשים. ורק כאשר יתקיימו שלשה תנאים, יש להתיר לרב למסור שיעור לנשים:
א. שימסור בשאר הלכות ולא בהלכות נדה.
ב. שימסור באופן חד פעמי ולא קבוע, ולכל היותר פעם בחודש.
ג. שהרב יהיה נשוי ומעל גיל ארבעים, והנשים מעל גיל שלשים (ספר אום אני חומה עמ' תקצה ס"ס מד. הרה"ג נאמ"ן שליט"א בספר מקור נאמן ח"א סי' תשפד. וכן הורה מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א. ובחדש סיון תשס"ג הורה לי מרן רבינו והגדול והקדוש רבי עובדיה יוסף זיע"א הכ"מ, שאפשר למסור שיעור תורה בפני נשים, בתנאי שאשתו יושבת מולו, ומסתכל עליה בכל זמן השיעור. וסיפר לי שכן הוא היה נוהג).
ובפרט יש להזהר שרב לא ימסור בשום אופן שיעור לנשים בעניני טהרת המשפחה, שהדבר גורם לפריצות רבה ולמכשולות גדולים. ואין לאשה להשתתף בשיעורים כאלה. אלא אם כן השיעור נמסר בבית הכנסת, והנשים בעזרת נשים, ושומעות את השיעור מפי תלמיד חכם, שאז זו מצוה גדולה (מרן רבינו הגדול והקדוש זיע"א במכתבו אלי, ונדפס בסוף הספר [בקונטרס אחרון סימן יט]. הרה"ג נאמ"ן שליט"א בירחון אור תורה שבט תש"נ סי' נח אות ג. וגם הגרש"מ עמאר שליט"א השיב לי במכתב מיום ח' תמוז תשע"א, שיש להתיר רק בשלשה תנאים:
א. כאשר השיעור רצוף ללא שאלות מצד הנשים.
ב. השיעור נמסר בקווי הלכה כלליים, בלא כניסה לפרטים.
ג. זהירות יתירה בענייני צניעות. ומ"ש בשו"ת דברות אליהו ח"ו סי' מו ובשו"ת מעשה נסים הכהן ח"א סי' רמו להקל בלא שום תנאי. במחכ"ת הפריזו על המדה בזה. וי"ל ע"ד. וע"ע בספר אחותי כלה עמ' קסח. ובספר תורת חכם גיאת ח"א עמ' כו מ"ש בזה).
