בקשות בארמית

[קורסיה]

ידוע תשובתו של מרן זיע"א ביבי"א אומר ח"א ס' לה וכן בחזו"ע ימים נוראים, שאין ליחיד לומר בקשות בארמית, וזה ע"פ הגמ' בשבת יב ע"ב. אך השאלה היא איך אפשר לומר בערב שבת לפני הקידוש בקשת ויהא רעוא, הרי אומר זה גם ביחידות.

 

[הרב אורן נזרית]

שלום וברכה

אין חשש בבקשת נוסח יהא רעוא שנאמר בלשון ארמי אף שאמרה בלשון יחיד וכמו שבאר הגאון רבי יוסף חיים זיע"א
בשו"ת תורה לשמה (סימן מט) בתפלת יהא רעוא שהיא תפלת הפרנסה שאומרים על השלחן למה לא תקנו בלשון הקודש, זאת אשיב כי הן אמת בתפלה יש בקשה של פרנסה וטובה לאדם אך תחלתה היא בקשה על עולמות העליונים להמשיך השפע בהם, ועיקרה היא להם אך בסופה מבקש שישתלשל השפע גם לנו ולהכי לא אכפת אם אומרה בלשון התרגום גם היחיד. וע"ש עוד ואם תאמר מאחר דלשון הקודש עדיף טפי יאמרו אותה בלשון הקודש הנה דבר זה יתבאר וכו' .ולכן דיבר רשב"י זיע"א הסודות בלשון תרגום כדי להכניע בזה הקליפות שהם מבינים לשון תרגום שהם יש להם הכנעה מסודות התורה שהיא כחרב פיפיות להם וזהו הטעם נמי שיסד מרן האר"י זיע"א פיוט שבת בלשון תרגום כי כולו סודות עליונים המדברים מגדולת וקדושת השבת ובזה יהיה הכנעה גדולה לקלי' בשמעם גדולת קדושת השבת ומעלותיו ולכך גם תפלת יהא רעוא נתקנה בלשון תרגום מאחר כי בה אנחנו מזכירים השתלשלות השפע ממקום גבוה ועליון שאין הקליפות מגיעים שם וגם אנחנו מבקשים בה עיקר על עולמות הקדושים ובזה יהיה הכנעה לקלי'. ע"כ והביאו גם בשיבת ציון (ח"א עמוד רטו).

בברכה רבה