שלום וברכה
מי שהוצרך להכנס לבית הכסא וחלץ טלית ותפילין באמצע קריאת שמע וברכותיה, אם עדיין לא הגיע לפרשת ציצית מברך על התפילין בלבד בבין הפרקים כלומר אחר ברכת יוצר המאורות או אחר הבוחר בעמו ישראל באהבה או אחר שמע או אחר ובשעריך או אחר על הארץ, ואם התחיל פרשת ציצית מניח תפילין ללא ברכה, ויברך על התפילין רק לאחר עמידה כשימשמש בהם, וכן ברכת אשר יצר רק אחר עמידה כיון שיש לו שהות לברך לאחר מכן אין לו להפסיק ללא צורך, ועל טלית אינו צריך לברך כלל כיון שברך עליה מקודם.
וכ"כ בילקוט יוסף (סימן כה סעיף צד) מי שלא היו לו טלית ותפילין, והתחיל להתפלל עם הצבור, ובאמצע ברכות קריאת שמע הביאו לו טלית ותפילין, יתעטף בציצית ויניח תפילין בבין הפרקים ויברך עליהן, ואין לחוש בזה משום הפסק. ואם התחיל בפרשת ויאמר, ואחר כך הובאו לפניו טלית ותפילין, הואיל ובסוף פרשת ציצית אינו רשאי להפסיק אלא כמו באמצע הפרק [וכמבואר בשלחן ערוך סימן סו סעיף ה'], לפיכך לא יפסיק בברכה, אלא לובש הטלית ומניח התפילין בלא ברכה, ולאחר תפלת שמונה עשרה ימשמש בהן ויברך עליהן. ואם לא הובאו לפניו אלא לאחר שחתם גאל ישראל, מניח תפילין בלא ברכה, ומיד יתחיל להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ולאחר התפלה יתעטף בציצית וימשמש בתפילין ויברך עליהן. ואילו לעטיפת הטלית בין גאולה להתפלה לא יפסיק כלל, אפילו בלא ברכה. וכל זה לספרדים ובני עדות המזרח שהולכים בעקבות הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים נוהגים על פי הרמ"א, שאם הובאו הטלית והתפילין באמצע ברכות קריאת שמע, מברכים על התפילין בבין הפרקים, אבל על הטלית אינם מברכים, אלא מתעטפים בה בלא ברכה, ולאחר התפלה ממשמשים בה ומברכים עליה. ואם הובאו לפניו אחר שהתחיל פרשת ויאמר, או באמצע ברכת אמת ויציב, יניח התפילין בברכה, ורק אם סיים גאל ישראל מניח התפילין בלא ברכה, ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברך עליהן. ונהרא נהרא ופשטיה. ועי"ש.
בברכה רבה
