• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ברכת הגומל לחולה קורנה ללא תסמינים

yknafo

New member
שלום רב,

צפיתי בשיעור של מר"ן יצחק יוסף שליט"א פרשת אמור תש"פ ופורסם בעלון בית מרן בהר-בחוקותי תש"פ (עלון 251).
מתוך דברי מרן אני הבנתי שגם חולה קורנה ללא תסמינים של חום וכו' ולא נצרך לעלות למיטה צריך לברך הגומל לאחר שיבריא, כחולה שיש בו סכנה.
פתחתי ילקוט יוסף וחזון עובדיה (ברכות) להבין את הנושא, אני מבין שבדומה למי שלקה בהתקף לב ולא נדרש לשום טיפול או לעלות למיטה כן מברך הגומל, גם מגפה כזו מוגדרת כחולי של סכנה ונדרש גומל גם ללא תסמינים.
(בחזון עובדיה כן מצויין "וע"י טיפול ברופאים שב לאיתנו" אז אולי כן היתה נדרשת התערבות מסויימת)
כשדיברתי על כך עם חברי בית כנסת הם טענו שזה לא יכול להיות, דנו במה שכתוב בעלון אבל פירשו את הדברים לכמה צדדים.
האם אפשר לקבל הלכה ברורה, האם חולה קורנה ללא שום תסמינים צריך או לא לברך הגומל בשם ומלכות?
האם ומתי מגפה תוגדר כחולי של סכנה?

תודה למרן שמאיר את עיני הדור,
ושהשם יוסיף ויתן לו כוח ובריאות לפסוק לנו הלכות ואת הדרך בה נלך.

בברכה,
ירון
 
שלום וברכה

חולה שיש בו סכנה כשיתרפא מהחולי אף אם נתרפא ללא טיפול רפואי צריך לברך הגומל בשם ומלכות אפילו לא נפל למשכב, ולכן חולה שחלה בנגיף הקורונה שח"ו יכל להגיע לכלל סכנה, כמו שקרה אצל רבים בעוה"ר שברגע קט אף שהיו בריאים הסתכנו ויש יותר מזה לתקפ"ץ, יש לו לברך הגומל לכשיתרפא מנגיף הקרונה אף אם לא היה לו חום או שאר תסמינים. וכן הלכה אף לאחינו האשכנזים. וכמ"ש במ"ב (ס' רי"ט ס"ק כח ובבה"ל שם) וכ"כ בחזו"ע (ברכות עמוד שעג) וכן מבואר מדברי מרן הראש"ל שליט"א (בית מרן בהר בחוקותי התש"פ אות ה) וכ"כ הגרש"ז רווח שליט"א בספרו כתר מלוכה (עמוד נא).

בברכה רבה
 
חזק וברוך על התשובה ומהירות התגובה,
האם בנושא של "לקה בהתקף לב" יש עניין שמרן זצ"ל עובדיה יוסף הוסיף בחזון עובדיה (ברכות) "ע"י טיפול ברופאים שב לאיתנו" ובילקוט יוסף אין את הדיוק הזה?
בברכה ושבת שלום
 
שלום וברכה

מש"כ בחזו"ע (ברכות עמוד שעב) "וכן מי שלקה בהתקף לב, וע"י טיפול ברופאים שב לאיתנו" טיפול ברופאים אינו תנאי, וכל שהיה חולי שיש בו סכנה מברך הגומל גם ללא טיפול רפואי וכמבואר (שם עמוד שעג), אלא שבדר"כ אחר התקף לב שהוא חולי שיש בו סכנה האדם מיד מטופל ע"י רופאים.

בברכה רבה
 
שלום וברכה,

סליחה מכבוד הרב אבל קשה ודחוקה לי התשובה,
מר"ן עובדיה יוסף זצ"ל מאוד מדוייק בפסקים שלו,
ולכן קשה ודחוק לי שהוא יוסיף "וע"י טיפול ברופאים שב לאיתנו"
רק משום "שבדר"כ אחר התקף לב שהוא חולי שיש בו סכנה האדם מיד מטופל ע"י רופאים"
אם בוחנים את סעיף י"ט:
"ומי שנותח ניתוח שבר, אפילו וכו'" - בטח נעשה ע"י טיפול ברופאים
"ואין צריך לומר מי שעשו לו צינטור וכו'" - בטח נעשה ע"י טיפול רופאים
"וכן מי שלקה בהתקף לב" - נראה שפה מרן הבין שהוא צריך להוסיף וע"י טיפול ברופאים כדי שיהיה ברור.
הלכתי למקורות שמרן מפנה אליהם שו"ת ציץ אליעזר
כבוד הרב צודק שכנראה משמע שגם שכאשר לא מחייב טיפול רפואי
אבל נראה שמרן מביא שמחייב "טיפול ברופאים" יתכן ואפילו רק איבחון בלי טיפול רפואי בפועל.
חשבתי איך לתרץ:
אולי מרן זצ"ל חושש לברכה לבטלה, אולי זה לא היה התקף לב, רק דאגות או שיברון לב וכו'. במקרה כזה איבחון של רופא יכול לומר אם כן או לא היה התקף לב שהוא חולי מסוכן באמת.
אולי מרן זצ"ל מתוך דאגה לחייו של היהודי רוצה להכריח את החולה ללכת לבדוק, בציץ אליעזר (חלק יב סי יח אות ח) מוזכר שהתקפים קבועים הולכים ומתחזקים.
מתוך הנ"ל נראה לעניות דעתי שבמקרה של התקף לב מרן זצל מדייק וכן צריך טיפול ברופאים (בטח לא על דעת החולה).
אם כל זאת אני לא פוסק, ומביא את המחשבות שלי לפניך כדי שאתה תפסוק.
ומה שהרב יגיד אקבל
 
שלום וברכה

יתכן לומר גם כמו שכתבתם שמש"כ בחז"ע (ברכות עמוד שעב) "וכן מי שלקה בהתקף לב, וע"י טיפול ברופאים שב לאיתנו צריך לברך הגומל" (שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן יח סי' ח), הוא שנדע אכן היה לו התקף לו והיה מסוכן ולכן צריך לברך הגומל, ומידת הסכנה היא הקובעת לחיוב ברכת הגומל ולא הטיפול ברופאים.
וכמו שכתב בציץ אליעזר (שם) 'ומהאמור נידון גם בהתקפי לב כליות מרה וכדומה דדינא הוא דבכל פעם שהאדם ניצול מהתקף שבא עי"כ לידי סכנה וניצול מזה שצריך לברך הגומל, ולא משנה מה שלדברי הרופאים עלול חלילה מדי פעם לחזור ולקבל עוד התקפים, ובכל פעם שניצול מזה ויוצא מכלל סכנה צריך לברך ולהודות לד' על הנס שרחמוהו מן השמים וניצול מן ההתקף המסוכן'. ולא הזכיר בדבריו טיפול ברופאים כלל, וכמבואר במ"ב ובבה"ל (ס"ס ריט).
ולכן כל שהיה חולה מסוכן והבריא יש לו לברך הגומל, וכמו שפסק מרן הראש"ל שליט"א לגבי אותם שחלו בנגיף הקורונה אף שלא הוצרכו לטיפול רפואי וכאמור.

בברכה רבה
 
שלום רב,
תודה על התשובות וההסברים של הנושא,
בברכה והצלחה
 
שלום וברכה,

שלא תצא תקלה תחת ידנו,
היום בשיעור מוצ"ש (שבת פרשת יתרו) ביזדיים מרן יצחק יוסף שליטא הסביר את ההלכה בנושא,
להבנתי מתוך דבריו:
אין לברך הגומל לכשיתרפא מנגיף הקרונה אם לא היה לו חום או שאר תסמינים.
יש לברך הגומל אם היו תסמינים קלים של חום, כאבי שרירים ויתר תסמיני המגפה.

בברכה והצלחה,
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון