בלומדי את הדף היומי בדף קל"ז ע"ב התבוננתי שיש ראיה יפה לדעת רוב הראשונים [שזוהי פשטות הסוגיא והגירסא] שברכת להכניסו היא לאחר ברכת המילה, דהא בגמ' יש פיסקא 'מל ולא פרע' ולאחר מכן התחילה הגמ' ת"ר וכו'. ולכאורה מה קשורה הפיסקא מל ולא פרע לענין הברכות? ולפי דעת הראשונים שמברכים את ברכת להכניסו בין המילה לפריעה אתי שפיר, דלאחר שהביאה הגמ' את הפיסקא שמל ולא פרע כאילו לא מל - מובן למה אבי הבן מברך ברכת להכניסו לאחר המילה והוי שפיר עובר לעשייתן, ודוק.
