• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ברכת לישב בסוכה למי שרגיש לגלוטן

שלום וברכה

מי שאינו יכול לאכול מן דגן כגון שרגיש לגלוטן אינו יכול לברך ברכת לישב בסוכה בשם ומלכות, ואם יוכל ישמע הברכה ממי שאוכל פת בשיעור כביצה, או כשאוכל שיעור שלוש ביצים מפת הבאה בכיסנין לדידן הספרדים ולאחינו האשכנזים בשיעור כביצה, ויתכוון לצאת ידי חובה בברכתו.

מרן ז"ל (בסימן תרלט סעיף ח) כתב נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה (והכי נהוג).

והסביר המשנה ברורה (שם ס"ק מו) ר"ל אף דמדינא דגמרא לדעת פוסקים ראשונים כשבירך בסוכה ויצא לעשות ענינו ולא לחזור תיכף בענין שהיה יציאה גמורה וא"כ הרי הסיח דעתו מן המצוה וכשיחזור אח"כ צריך לברך שנית, ואפילו מאה פעמים ביום ואימת שנכנס אף על פי שאינו אוכל שם מברך שהרי גם הישיבה והעמידה שם היא מצוה דהוי כעין תדורו [ודוקא שיצא יציאה גמורה וכמו שכתבנו, אבל אם יצא לעשות צרכיו או להביא דבר לסוכה, א"צ לברך שהרי לא הסיח דעתו], מ"מ מנהג כל העולם כדעת הפוסקים שאינם מברכים אלא בשעת אכילה ואפילו אם יושבים בסוכה קודם אכילה שעה אינם מברכים, דס"ל דברכה שמברכים אח"כ על האכילה היא פוטרת הכל שהיא העיקר והיא פוטרת השינה והטיול והלימוד שכולם טפלים לה, וכתבו האחרונים דנכון הדבר לצאת גם דעת הפוסקים הראשונים ולא לישב כך בלי ברכה, וע"כ תיכף בבואו מביהכ"נ יברך על דבר שהוא מחמשה מינים ויאכל ממנו מעט יותר מכביצה ויברך לישב בסוכה ולא יברך אח"כ בשעת אכילה.

ועוד כתב המ"ב (שם ס"ק מח) בשם הט"ז וש"א המתענה בסוכות או שאין דעתו לאכול פת באותו יום אז לכו"ע כל אימת שיצא יציאה גמורה חייב לברך, דדוקא כשאוכל פת ס"ל להנהו פוסקים שמברך על עיקר חיוב הסוכה ופוטר כל הדברים הטפלים, אבל כשאינו אוכל לא שייך זה, וכתב הח"א דה"ה כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס ולא יאכל עד הערב וקודם האכילה יצטרך עוד הפעם לצאת לביהכ"נ דבזה ג"כ לכו"ע צריך לברך. ע"כ.

אולם בכף החיים (שם ס"ק צז) השיג על המ"ב וכתב דהמאמר מרדכי (אות ח') כתב להשיג בעיקר דברי הט"ז הנזכר וכתב דלפי מה שנהגו כר"ת (ר"ל שאין מברכין אלא בשעת אכילה) יש לחוש לברכה לבטלה יעו"ש. ועל כן המתענה או שאינו אוכל פת באותו היום יש לשמוע ברכת הסוכה מאחר ויתכוין לצאת או לברך בלבו: ושם (ס"ק צ"ח) כתב ודוקא אם יאכל יותר מכביצה, אבל אם יאכל פת הבאה בכסנין אפילו יותר מכביצה כל שלא אכל שיעור סעודה איכא פלוגתא בזה אם יברך אסוכה, ואפילו אם מכוין אישיבה ע"כ. ושם (ס"ק לג) מדברי החיד"א (בספרו חיים שאל חלק א' סימן ע"א אות א' ובספרו מחזיק ברכה אות ה') משמע דאין חילוק ולא יברך לישב בסוכה אלא דוקא באוכל פת ממש יותר מכביצה או אם קבע סעודתו על הפת הבאה בכסנין. וכן יש נוהגין משום דחיישי לספק ברכות. אכן אם יש מקום שנהגו כדברי השערי תשובה אין למחות משום דכבר כתבנו בכמה מקומות דבמקום מנהג לא אמרינן ספק ברכות להקל. ובענין שיעור קביעות סעודה על הפת הבאה בכסנין עיין בחיים שאל שם שכתב דהיינו שיעור שלשה ביצים יעו"ש. ע"כ.וכן העלה להלכה מרן זיע"א בחזו"ע (סוכות עמודים קלד, קעז) ע"ש.

וגם בפסקי תשובות (שם אות כ) כתב למעשה, נחלקו הדיעות בין גדולי האחרונים אם לפסוק כהט"ז והחיי"א ולברך על עצם הישיבה בסוכתו או בסוכת חבירו כשאין בדעתו לאכול, או שנחשוש לשיטת המאמר מרדכי ונאמר שספק ברכות להקל, ובודאי נכון לכל אדם לאפוקי נפשיה מפלוגתא וימנע מלישב או לישן בסוכתו או בסוכת חבירו בלא לאכול פת או מזונות שיעור כביצה. ע"כ.

ולכן אם אין לו אפשרות לאכול פת בשיעור כביצה או או כשאוכל שיעור שלוש ביצים מפת הבאה בכיסנין לדידן הספרדים ולאחינו האשכנזים בשיעור כביצה אינו רשאי לברך ברכת לישב בסוכה בשם ומלכות, ונכון שישמע הברכה ממי שאוכל פת כשיעור ויכוון לצאת בזה ידי חובה.

בברכה רבה
 
תודה רבה.
ואין כאן מקום להקל בכלל בכה"ג שהוא מנוע בכלל מלאכול מיני דגן - היות והרמב"ם פוסק שהברכה היא על עצם הישיבה ומרן כותב בלשון "נהגו"?
 
נערך לאחרונה:
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון