ב"ה
שלום וברכה.
ראשית יש להעמיד על דיוקן של דברים, שהיתרו של מרן זיע"א ביביע אומר הנזכר, מבואר בשני מקומות שהוא ממש משום ספק ספיקא של הרב דבר שמואל.
האחד באות ב', אחר שהביא דברי הדבר שמואל, ודן עוד בדין ס"ס אם צריך לברר, והעלה שבנ"ד אין צריך לברר, כתב וז"ל: ועכ״פ נראה דבנ״ד שכבר נבדקה והוכשרה ע״י מומחים והובאה לבית ושל אדם המוחזק בכשרות, א״צ לברר יותר, מטעם ספק ספיקא, דשמא לא היתה כאן שום סירכא, ושמא הלכה כד׳ המכשירים, וכמ״ש הרב דבר שמואל הנ״ל וכו'. ומה גם דבנ״ד פעמים רבות שגם הבעה״ב לא ידע מטיב כשרות הבשר אם הוא חלק (גלאט) או לא, עד שיברר אצל בעל האיטליז. ויש בזה משום כבוד הבריות אם ימנע מלאכול שם. וגם במקרים רבים חשש איבה ומחלוקת. ומש״ה שפיר סמכינן על הס״ס הנ״ל להקל. עכל"ק.
והשני באות ג' שכתב וז"ל: ועכ״פ בכה״ג דנ״ד תסגי לן להקל ע״פ ס״ס, שמא בשר בהמה הלזה ״חלק״, ואת״ל שהיה שם סירכא שהוסר הע״י מיעוך ומשמוש, שמא הלכה כדעת המכשירים. עכל"ק. והוא הוא הס"ס של הרב דבר שמואל.
ומעתה לנידון שאלותיך המחכימות:
א. ספיקו של הרב דבר שמואל שמא לא היתה בכלל ריעותא בבהמה זו, בודאי מצטרף לס"ס, שכך עשה מרן זיע"א בעצמו לסמוך עליו וכנ"ל, שכתב: שמא בשר בהמה הלזה "חלק" עכ"ל. והיינו שלא היתה ריעותא הצריכה מיעוך.
ב. ואם בבשר רבנות יש צד שהבשר הזה חלק, ולא היה שום סירכה ולא הוצרך למיעוך כלל, הרי שמעיקר הדין מותר לאכול כמבואר בתשובת מרן זיע"א, אף שבודאי אין ראוי להקל בזה לכתחילה ולקנות בשר שכל היתרו ע"פ ס"ס, ולכתחילה יש להקפיד לקנות דוקא בשר "חלק" בודאי.
אבל כפי שנודע לי, שכיום בשר הנמכר כבשר כשר, ולא כבשר חלק, אין בו צד שהוא חלק, מפני שהם מפסידים על זה, ובשחיטת הרבנות עצמה שביקרתי, ראיתי שכאשר הוא לא חלק הוא מסומן למחלקה של הכשר, וכאשר הוא חלק הוא ממשיך במחלקה של החלק, כך שהס"ס הזה אינו שייך כלל.
ומה שכבודו כותב בשאלתו שמצוי שהבשר מתחלף בבית השחיטה, דבר כזה צריך שת"ח יברר באופן מסודר אצל העוסקים בזה במשחטות בעצמם, ויוודא שאכן הוא מצב קיים שמתחלף בשר מכשר לחלק, מפני שהסברא נותנת שאף לו יצוייר שחלילה פעם אחת לזמן מרובה יכול להיות כזו טעות, אבל דבר מצוי שבערך בשליש מהבשר יקרה כך, זה רחוק מן הדעת, והרי מקפידים בקפידה מוחלטת להפריד ביניהם, ואנו סומכים עליהם בכל ענין כשרות הבשר, ולא שייך לחוש לכזו מציאות ולעשות ממנה ספק. ואף אם נבא להקל ולסמוך על הרב משכנות יעקוב שגדר "מצוי" הוא בכעשרה אחוז, גם זה רחוק מן הדעת שיהיה מצוי כאשר צוות השוחטים והבודקים נותנים דעתם על דבר זה עצמו להבחין ולהפריד בין הדבקים ובין החלקים.
ולכן המסקנה למעשה, שאין מנוס לדידן בני עדות המזרח, להיות ראויים לזכות הזו להקפיד לקנות אך ורק דווקא מהכשרים שעומדים תחת פיקוחם של חכמי ישראל הספרדים, שבודאי מקפידים על שיטת מרן הב"י ובהידור רב.
נ.ב. וככלל יש לדעת, שגם לדעת מרן הב"י אין הדעות שוות, ולכן יש כמה רמות בגדר "חלק". וכפי שנאמר לי (אמנם לא ממקור לגמרי מוסמך, אבל למיחש מיהא בעי עד שיבורר בודאות אחרת), שאותם הכשרים שונים שאינם ספרדים במהותם אבל באים להתחשב בצרכנים הספרדים, וטוענים שמקפידים אף לשיטת הב"י, מ"מ במציאות אינם מקפידים אלא לפי השיטה המקילה בדעת מרן הב"י, כלומר שע"י זה לא יהיה "בודאי" איסור לפי מרן הב"י, ולכן מעיקר הדין כבר אפשר לאכול מהם אף לדידן, כי יש בזה עכ"פ ס"ס, שמא כהמכשירים לגמרי ע"י מיעוך, ושמא משמוש קל כזה אף לדעת מרן הב"י לא חשיב מיעוך ומותר.
אבל עדיין מי שחס על קדושת נפשו ונפשות ביתו לאכול חלק לכל הדעות, ולא להסתמך על ס"ס שלא במקום צורך ודחק, בוודאי שאין לו להיסמך על שמועות וידיעות גרידא, כמו שבעסקים לא היה סומך כך עד שיוודא הדבר בבירור מוחלט. אם לא במקום צורך חשוב או דחק, כגון כבוד הבריות או מחלוקת או הפסד חשוב, שההכרח לא יגונה, ובזה יסתמך על ס"ס, דומיא דמ"ש מרן זיע"א ביבי"א הנ"ל.
אולם לכתחילה הנכון והראוי שהספרדים בני עדות המזרח יקפידו לקנות אך ורק מהכשרים שמפוקחים ע"י חכמי ישראל שכל כולם במהותם הם ספרדים גמורים, ורוצים את הלכתחילה שבלכתחילה, ולא להיסמך על צירופים במצוה שנאמר בה "קדושים תהיו".
בברכה רבה ובהצלחה מרובה בכל פעליו הטובים