יש"כ.
רק זאת אומר, שעם כל הכבוד, קשה ללמוד מספר שנכתב כתשובה לעמדה פוליטית כל שהיא, (תהיה אשר תהיה), שמטרתו איננה בירור האמת, אלא הצגת עמדותיו של המלקט.
רואים שיש מגמתיות ''מפליאה'' בליקוט זה.
לגופו של דבר, מה שניפנף בעמ' צ"א בתשובתו של מרן הגר"ע, שיעיין בחלק י"א של יביע אומר חיו"ד כמדומני (צריך לומר זאת גם לעורכי מוה"ק שיוסיפו את זה במשא עובדיה) את אותם ניואנסים ששינה מרן. וק"ל.
מטרתי בבירור זה היא הלכתית. תוקפן של ג' השבועות.
מה שכן שבנושאים הנלווים לכך -הנלווים- חייבת להימצא השקפה.
וזה ג"כ צריך בירור, אך לא עת האסף וכו'
במחילה מכבודו, אין דבריו מובנים לי כלל מרישא לסיפא בחדא מחתא
א. הן אמת שקונטרס זה [אשר עתה קראתיו לראשונה בהנאה צרופה] נכתב כתוצאה ממצב פוליטי מביש ומטופש שנגרם על ידי אותו האיש חסר אחריות, אך בגוף דברי חכם עובדיה לא נגע המחבר בכי הוא זה, ורק הביא את דבריו ככתבם וכלשונם.
ב. היות ואין אני יודע אם מנהל האתר הרב שליט"א מסכים להעלות כאן נושאים פוליטים, אדגיש כי באמת צודק המחבר שכבר אז לפני 6 שנים צפה את ההשקפה הקלוקלת של אותו האיש, וההשפעה המסוכנת היכולה לצאת מכך, ומאז ועד היום כלום לא השתנה, והמשכיל יבין היטב כוונתי.
ג. ציין כב' לתשובת יביע אומר חלק יא יו"ד סימנים לד-לה, ומלבד מה שמדבריו שם ניכר בבירור שאינו חושש כלל לשלשת השבועות, לא ידעתי מה מצאת עוול והבדל בין יסוד דבריו שם לדבריו שהובאו בקובץ הנ"ל, הלא שניהם באותו כיוון מחשבה, ולא שהושמטו בהם 'ניואנסים' כלשון כב', אלא שיש הבדל ברור בין שיעור ששוכתב בשעת מעשה, לבין תשובה שנכתבה לפלפולא דאורייתא, שבזה היה הבדל גדול אצל מרן חכם עובדיה בין תשובה לשיעור.
ד. ההבדל שנותן כב' בין הלכה להשקפה, בטעות יסודו, ומקורו מאחינו האשכנזים שאצליהם ה'השקופה' היא ענף נפרד לגמרי מההלכה [ומרן הגאון חכם יצחק יצא כמה פעמים נגד הלך מחשבה זה, וכגון לענין נר חנוכה לבני ישיבה], אך לפי האמת שניהם נובעים מאותו מקור, וגם ההלכה וגם ההשקפה צריכים ללכת צמודים ומדובקים יחדיו, ולא יתכן מציאות של הבדל ביניהם.