• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

ג' שבועות -דעת מרן.

יש תקוה

Active member
ידוע מה שהרעיש ארץ הגאון מסאטמר לגבי ג' שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל, שלא יעלו בחומה וכו'.
ישנם חכמים גדולים ואדירים שענו ותירצו. כל אחד בדרכו.
והדברים מפורסמים לכל.

אמנם רציתי לשאול, האם ידוע מהי דעת מרן הגר"ע על כך? ומרן הגר"י שליט"א.

בתודה.
 
מרן חכם עובדיה זצ"ל התייחס לזה בכמה מקומות, ובשיעוריו על מסירת שטחים, ונדפס ג"כ במשא עובדיה עמ' טיש, ועי' בהליכו"ע ח"ח עמ' גן, ומנהגי הראש"ל א, 179 ועוד
כאן אביא דבר מעניין שסיפר לי ידידי אלוף נעורי ר' אריאל סולי הי"ו שבזמנו [לפני קרוב ל20 שנה] דחק בו מרן חכם עובדיה שיזרז את יהודי ארגנטינה לעלות לארץ, ור' אריאל ניצל את ההזדמנות לשאול את החכם מדוע לא נחוש לדברי הרב מסאטמר שיש בזה נגד שלשת השבועות, וענהו מרן שדברי הרבי אינם נכונים ואין לחוש להם. [אשמח אם יש למישהו אפשרות לברר עמו הדברים שוב, ולדרוש בשלומו וטובתו ממני].
ועוד שמעתי לפני שנים רבות [מסתמא מחכם יצחק שליט"א] שכאשר הגיע הרבי מסאטמר לירושלים בא מרן לפגוש אותו בשעת צהרים, כדי לדון עמו בנושא זה, וכשראה מרן שכעת הרבי רק מתכונן לתפילת שחרית עזב את המקום בכעס ולא רצה להיפגש עמו.
ואגב, כמדומה שמטעם זה ממש [זמן תפילה] גם הגה"צ ח"ר צדקא חוצין לא רצה לדבר עם הרבי מסאטמר.
 
יש"כ.
רק זאת אומר, שעם כל הכבוד, קשה ללמוד מספר שנכתב כתשובה לעמדה פוליטית כל שהיא, (תהיה אשר תהיה), שמטרתו איננה בירור האמת, אלא הצגת עמדותיו של המלקט.
רואים שיש מגמתיות ''מפליאה'' בליקוט זה.

לגופו של דבר, מה שניפנף בעמ' צ"א בתשובתו של מרן הגר"ע, שיעיין בחלק י"א של יביע אומר חיו"ד כמדומני (צריך לומר זאת גם לעורכי מוה"ק שיוסיפו את זה במשא עובדיה) את אותם ניואנסים ששינה מרן. וק"ל.
מטרתי בבירור זה היא הלכתית. תוקפן של ג' השבועות.
מה שכן שבנושאים הנלווים לכך -הנלווים- חייבת להימצא השקפה.
וזה ג"כ צריך בירור, אך לא עת האסף וכו'
 
יש"כ.
רק זאת אומר, שעם כל הכבוד, קשה ללמוד מספר שנכתב כתשובה לעמדה פוליטית כל שהיא, (תהיה אשר תהיה), שמטרתו איננה בירור האמת, אלא הצגת עמדותיו של המלקט.
רואים שיש מגמתיות ''מפליאה'' בליקוט זה.

לגופו של דבר, מה שניפנף בעמ' צ"א בתשובתו של מרן הגר"ע, שיעיין בחלק י"א של יביע אומר חיו"ד כמדומני (צריך לומר זאת גם לעורכי מוה"ק שיוסיפו את זה במשא עובדיה) את אותם ניואנסים ששינה מרן. וק"ל.
מטרתי בבירור זה היא הלכתית. תוקפן של ג' השבועות.
מה שכן שבנושאים הנלווים לכך -הנלווים- חייבת להימצא השקפה.
וזה ג"כ צריך בירור, אך לא עת האסף וכו'
במחילה מכבודו, אין דבריו מובנים לי כלל מרישא לסיפא בחדא מחתא
א. הן אמת שקונטרס זה [אשר עתה קראתיו לראשונה בהנאה צרופה] נכתב כתוצאה ממצב פוליטי מביש ומטופש שנגרם על ידי אותו האיש חסר אחריות, אך בגוף דברי חכם עובדיה לא נגע המחבר בכי הוא זה, ורק הביא את דבריו ככתבם וכלשונם.
ב. היות ואין אני יודע אם מנהל האתר הרב שליט"א מסכים להעלות כאן נושאים פוליטים, אדגיש כי באמת צודק המחבר שכבר אז לפני 6 שנים צפה את ההשקפה הקלוקלת של אותו האיש, וההשפעה המסוכנת היכולה לצאת מכך, ומאז ועד היום כלום לא השתנה, והמשכיל יבין היטב כוונתי.
ג. ציין כב' לתשובת יביע אומר חלק יא יו"ד סימנים לד-לה, ומלבד מה שמדבריו שם ניכר בבירור שאינו חושש כלל לשלשת השבועות, לא ידעתי מה מצאת עוול והבדל בין יסוד דבריו שם לדבריו שהובאו בקובץ הנ"ל, הלא שניהם באותו כיוון מחשבה, ולא שהושמטו בהם 'ניואנסים' כלשון כב', אלא שיש הבדל ברור בין שיעור ששוכתב בשעת מעשה, לבין תשובה שנכתבה לפלפולא דאורייתא, שבזה היה הבדל גדול אצל מרן חכם עובדיה בין תשובה לשיעור.
ד. ההבדל שנותן כב' בין הלכה להשקפה, בטעות יסודו, ומקורו מאחינו האשכנזים שאצליהם ה'השקופה' היא ענף נפרד לגמרי מההלכה [ומרן הגאון חכם יצחק יצא כמה פעמים נגד הלך מחשבה זה, וכגון לענין נר חנוכה לבני ישיבה], אך לפי האמת שניהם נובעים מאותו מקור, וגם ההלכה וגם ההשקפה צריכים ללכת צמודים ומדובקים יחדיו, ולא יתכן מציאות של הבדל ביניהם.
 
אמרתי אענה חלקי בס"ד.
עמש"כ כת"ר שבגוף דברי חכם עובדיה לא נגע בכי הוא זה, לא אמרתי ששינה, אדרבה זו התשובה המפורסמת של מרן שגם נדפסה במשא עובדיה שכבודו בעצמו ציין אליו. ונדפסה עוד בהרבה מקומות.
לכן, אמרתי שיעיין בחלק י"א.
ב. אף אחד לא עסק בעניין פוליטי. כבודו הוא זה שמתחיל עם העניין הפוליטי. ולכן טענה זו איננה עניינית לנ"ד כלל.
ג. במחילה מכולם כאן, אבל כוונתי הייתה לתשובה בחלק חו"מ (ונתחלף לי עקב זה שכתבתי מזכרוני...) סי' כ"ב שזוהי התשובה שגם אליה כוונתי (לא בקשר לג' השבועות, אלא בקשר לקונטרס הנ"ל).
ד. ההיפך הוא הנכון, מרן הגר"י בכל הזדמנות (בשיעורי לציבור, וכן כמה פעמים שמעתי ממנו מפיו בשאלות פרטיות) שיש להבדיל את ההלכה מההשקפה. ודלא כאחינו האשכנזים שמערבים ההלכה עם ההשקפה (כמו שידועה הדוגמא שמרן מביא על ר' הלל זקס כמדומני נכדו של החפץ חיים גבי נר חנוכה, שמשום השקפה יש לברך שהישיבה היא ביתו של הבחור, ומרן הדגיש שיש להפריד ההלכה מההשקפה. לכן אינני יודע איך כבודו מביא דוגמא מדבר שהוא לגמרי הפוך. וזה יעידו כל מי ששמע וקרא ורגיל בשיעורי של הראש"ל. וודאי שיש מציאות של הבדל ביניהם לגבי פסיקת הלכה. שוב כאמור אני מתפלא שכבודו אומר דברים הפוכים בדיוק ממה שאומר הגר"י...
ואעפ"י שיש לי עוד מה לכתוב, אסתפק בזה.
 
ומרן הדגיש שיש להפריד ההלכה מההשקפה
ממש באותו ענין ראיתי לפני איזה זמן, שיש הלכה מסוימת ברמב"ם {שלא אכתוב אותה כאן}, שהרמב"ם מתיר איזה ענין, וראיתי באיזה ספר של אחד מאחרוני זמנינו (שאמנם הוא ספר מצויין מאוד), אבל עם נקודה הזו אני לא מסכים עמו כלל. והיא, שהוא כתב שם על אותה הלכה ברמב"ם, נכון שמותר, אבל לבני תורה אין מה לדבר בכלל על ההיתר של הרמב"ם. וכאן בא הבן ושואל, וכי הרמב"ם כתב את ספרו רק לאנשים בלי השקפה, או לא לבני תורה????
 
בהיות שכולנו בני איש אחד נחנו, אב אחד לכולנו, ומטרתנו אחת היא, אבהיר ואומר כי אין שום הבדל בין מה שאני כתבתי לבין מה שכבודו כותב בשם מוהר"ר חכם יצחק שליט"א, ודברי שנינו אל מקום אחד יהלכו!

כי מה שכתב שלא כאשכנזים שמערבים הלכה עם השקפה, כוונתו ברורה שאצליהם מה שמתאים מצד ההשקפה נעשה הלכה למשה מסיני וכמאן דחתים עלה מר בר רב אשי, ושום רוח שבעולם לא יוזיזום ממקומם, ולנו ההשקפה אינה דבר נפרד שצריך להתאים אליו את אורח חיינו גם אם אין ההלכה מסכימה כ"כ, אלא אם זו ההלכה - זו גם ההשקפה, ואם לאו - זאת השקפה מעוותת!
וכמה דוגמאות לדבר, האחת היא הדין של נר חנוכה שאצליהם כיון שההשקפה היא שכך צריך לנהוג ממילא כך גם ההלכה למעשה, ועל כך צווח הרב שליט"א!
וכן לגבי הפאה הנכרית, ולגבי איחור זמן התפילה [לחלק מהחסידים, שמלאים תירוצים כרימון], ועוד כהנה וכהנה דוגמאות בלי סוף.
באופן, שנדע ונחדיר בפרט לדור הצעיר, כי אורח החיים וכל הנהגותינו צריכים להיות אך ורק בהתאם להלכה, ולא לפי שום מדד אחר.
ועתה הראני ידיד יקר ספר חדש שיצא מאוצרו הטוב של מורנו חמדת לבבנו חכם יצחק שליט"א "אגרות השקפה והדרכה", ותוכו רצוף אהבה מכתבים נפלאים ביותר לבני תורה צעירים, וברגע כמימריה שהראני הספר בעומדי ברחוב כמעט יצאתי במחול, מרוב השתוממות על רב האי גאון הגדול בענקים שרועה גם את צעירי הצאן ומדריכם בשובה ונחת, אשרי חלקנו מה נעים גורלנו.
 
אבל זה לא מה שכבודו אמר.
כבודו אמר הפוך, ' וגם ההלכה וגם ההשקפה צריכים ללכת צמודים ומדובקים יחדיו, ולא יתכן מציאות של הבדל ביניהם'.
מ"מ אם זה לא כוונתו כמש"כ, את"מ.
 
חזור
חלק עליון