אני עורך עכשיו לאיזה שהוא מכון, ונתקלתי בסתירה (ואח"כ ראיתיה בספרי המפרשים) ברמב"ם בהל' אישות פ"ח הל' ב. בעניין מקדש על תנאי ולא נתקיים התנאי. והאשה אמרה שבלבה היה להתקדש אף אם לא נתקיים התנאי, אינה מקודשת משום שדברים שבלב אינם דברים.
ומאידך בפ"א בהל' ברכות הל' ז, כתב שאם אדם יברך בלבו יצא יד"ח. וא"כ משמע שהרהור כדיבור דמי. וכ"כ גם בהל' ת"ת בעניין מהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה, והביא ראיה מהפסוק 'וידברו' וכו', וכתבו המפרשים שם שאין מדובר בדיבור ממש אלא שהרהרו אחר משה וה'. ומשמע שהרהור כדיבור דמי.
אז ראיתי שמביאים בשם השאגת אריה, שיש לחלק שדווקא בברכות אמרינן הרהור כדיבור דמי, ולא בק"ש (ולא ידעתי למה הכוונה). [ויל"ע לפ"ד מה יעשה עם הל' ת"ת].
אז אמרתי לשאול את הת"ח:
א. קודם כל מה ההבדל בין הגדרים/דינים האלו של 'הרהור כדיבור' ו'דברים שבלב'?
ב. מה הביאור בדברי הרמב"ם?
ומאידך בפ"א בהל' ברכות הל' ז, כתב שאם אדם יברך בלבו יצא יד"ח. וא"כ משמע שהרהור כדיבור דמי. וכ"כ גם בהל' ת"ת בעניין מהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה, והביא ראיה מהפסוק 'וידברו' וכו', וכתבו המפרשים שם שאין מדובר בדיבור ממש אלא שהרהרו אחר משה וה'. ומשמע שהרהור כדיבור דמי.
אז ראיתי שמביאים בשם השאגת אריה, שיש לחלק שדווקא בברכות אמרינן הרהור כדיבור דמי, ולא בק"ש (ולא ידעתי למה הכוונה). [ויל"ע לפ"ד מה יעשה עם הל' ת"ת].
אז אמרתי לשאול את הת"ח:
א. קודם כל מה ההבדל בין הגדרים/דינים האלו של 'הרהור כדיבור' ו'דברים שבלב'?
ב. מה הביאור בדברי הרמב"ם?
