• בעקבות השבתת הלימודים: חידון בהלכות פסח מתוך ספרי ילקוט יוסף בערוץ מרן: 079-916-5000

האם אפשר לברך על מגילה ללא עמוד בסופה לדעת מרן רב עובדיה יוסף? ומה דעת הרב עובדיה אם כבר קרא במגילה ללא עמוד צריך לחזר אחר מגילה עם עמוד-מחלוקת?

#1
דין כתיבת המגילה ותפירתה
ובו אחד עשר סעיפים:....

וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו וי"א שצריכה תגין וי"א שאינה צריכה:

הגה: ונהגו לתייגה וגם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה (מהרי"ל):שולחן ערוך תרצא.

(טז) כלל: והגר"א בביאורו מפקפק ע"ז מאוד:משנה ברורה.

כתב באור לציון(חלק ד.פרק נו.עמוד שלד.שאלה ב)וכן כתב בשיירי כנה"ג תרצ"א אות ( וכתב ראה-ושולחן גבוה תרצ"א א) לדעת השולחן ערוך אין לברך ללא עמוד בסופה.והיינו העמוד עץ שבסוף המגילה.האם זה מוסכם על דעת מרן רבי עובדיה יוסף?
ועיין קול יעקב תרצ"א אם כבר קרא במגילה ללא עמוד שהביא דעת מטה יהודה דבדיעבד יצא אבל הביא דעת שולחן גבוה שכתב שלכולי עלמא לא יצא ונש לקרוא בשנית.
 
נערך לאחרונה:
#3
כלל גדול בפסיקה אצל בני אשכנז זה הרמ"א.אגרות משה,(עיין אגרות משה לגבי הנחת תפילין בחול המועד)

וגם עיין ערוך השולחן-

סימן תרצא סעיף ז

וכתב רבינו הבית יוסף בסעיף ב דצריכה עמוד בסופה, וחלק בראשה, כדי להקיפה בו. עד כאן לשונו.
ורבינו הרמ"א כתב שנהגו שלא לעשות עמוד כלל בסופה. עד כאן לשונו, וכן המנהג הפשוט.
והטור כתב להיפך, דצריכה עמוד בראשה, וחלק בסופה, כדי להקיפה בו כספר תורה. עד כאן לשונו. ואינו ממש כספר תורה, דספר תורה צריכה שני עמודים, משום דקורין בה תדיר. אבל נביאים וכתובים – די בעמוד אחד, כדאיתא בפרק קמא דבבא בתרא (יג ב). ופשיטא דלא עדיפא מגילה מנביאים וכתובים, ודי בעמוד אחד.
ובגמרא שם הגירסא כהטור, דהעמוד הוא בראשה. אך התוספות והרא"ש הרבו להקשות על זה, וגורסים בהיפך דהעמוד הוא בסופה. וכן עיקר, שהרי לתחילתו הוא נגלל, ואיך יהיה העמוד בראשו?
וכן הוא בירושלמי בפרק קמא דמגילה, דעושה עמוד לספר בסופו, וגוללו על העמוד מסופו לתחילתו. וזה לשון הירושלמי שם סוף הלכה ט: ועושין עמוד לספר בסופו לתורה מכאן ומכאן. לפיכך גולל הספר לתחילתו, והתורה לאמצעיתה. עד כאן לשונו.
(דברי התוספות הם בבבא בתרא שם, ודברי הרא"ש הם בפרק שלישי דידים, וכן כתב שם הר"ש. ולכן הרא"ש סוף פרק קמא דבבא בתרא כתב הגירסא דהעמוד בסופו, אבל הרי"ף גורס כרש"י, וגורס דמתחילתו הוא נגלל, ולא לתחילתו. ואם כן להרי"ף ולרש"י העמוד בתחילתו. וזהו טעם העולם שאין עושין עמוד כלל למגילה, מפני שאין אנו יודעין איך לעשות העמוד. ועוד נראה לעניות דעתי בטעם העולם, דבאמת בגמרא וירושלמי לא נזכר עמוד במגילה, רק בשארי ספרים. וסבירא להו דכמו דשארי ספרים נגד ספר תורה, לפי שאין קריאתן תדיר נתמעטו בעמוד, כמו כן מגילה שאין קריאתה רק פעם אחת בשנה – אינה צריכה עמוד כלל. ובימי הראשונים שעשו עמוד במגילה, מפני שהיו לומדים בה לפרקים, בעוד שלא היה דפוס בעולם, מה שאין כן אצלינו שהיא רק פעם אחת בשנה – אינה צריכה עמוד כלל. ודייק ותמצא קל. ונראה לי דאינה צריכה יריעה משלושה דפין, דנקראת "איגרת". ובמסכת סופרים פרק שלישי: אין פוחתין בתורה פחות משלושה דפין – משמע רק בתורה.)ערוך השולחן.
 
#4
שלום וברכה
דעת רבינו עובדיה זצוק"ל באר בחזו"ע (פורים עמוד רמב רמג) המגילה צריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כשיעור להקיף המגילה בו. ואם לא עשה עמוד בסופה, בדיעבד כשרה.
כדעת הרשב"ש (ס' תקעט) שעמודי הספרים אינו אלא לנוי בעלמא הן בס"ת והן בנביאים וכתובים, ולא לעכב. ומ"מ מגילה של רבים ראוי לעשות לה עמוד משום זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות ע"ש. וכ"פ המריק"ש בהגהותיו. וכ"כ בספר בתי כנסיות (ס' תרצא), וכ"כ בספר השמים החדשים (ס' צב), וסיים בחזו"ע (שם) ונראה שבשעת הדחק יכולים לברך על מגילה כזאת, אלא שלכתחילה צריך להשתדל בכל עוז לעשות לה עמוד בסופה כדת, לצאת ידי חובת כל הפוסקים.
בברכה אורן נזרית שבת שלום ומבורך
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'