• ניתן למסור שמות לתפלה בציונו של מרן בערב ראש השנה, במעבר לאתר מורשת מרן הראשי, ולחיצה על הבאנר. שנה טובה ומבורכת!

האם גיורת צריכה לספור ז"נ ולהיטהר?

#1
כמה הרהורים לא מלוטשים שרשמתי לעצמי ואני מעוניין לשתף אותם אתכם:

בדין גזרת נשג"ז והנ"מ בגיורת אם צריכה לישב ז"נ.

נסתפקתי בעניין אשר נכתב ברמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב ה"י וז"ל העכו"ם אין מטמאין לא בזיבה ולא בנדות ולא בלידות דין תורה שנאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב בני ישראל מטמאין בזיבה ולא העכו"ם.

ומזה נראה שגיורת אינה צריכה לחוש משום נדה כלל.

אלא שמאידך גזרו חכמים טומאה עליהם כי היכי דלא ליזלזלו בה, אלא שאין שורפים ע"ז תרומה וקדשים.
ואיתא בשכל טוב (בובר. וישב פרק לח) 'הבא על הגויה חייב משום נדה'
ויש בזה כמה ספיקות.
  • א. האם זה נחשב שהיא טמאה נדה כך שצריכה טבילה על זה, שהרי בגויותה לא מועיל טבילה, אבל יתכן שזה רק מחמת שלא 'התנקתה'.

  • ב. ואם צריכה, האם צריכה גם ז"נ וכו' או שלא תקנו כך?

  • ג. ואם אינה צריכה אלא טבילה, האם מועילה הטבילה של הגירות בלי שתתכוון לשם טבילת נדה, שהרי סו"ס הייתה זו טבילה עם כוונה, או"ד שצריך כוונה גם לעצם הטהרה (לדעת הסוברים שצריך כוונה בטבילה).

  • ד. אם יש לחוש משום תבעוה לינשא.
ומקופיא נראה שדינה כמי שלא ראתה, וטהורה בלא ספירה ובלא טבילה.
ועדיין יל"ע בזה.
ויש להסתפק עדיין בעניין קביעת וסתות האם חשיב קביעת וסת. דלכאו' הוחזקה לראות בימים הללו.
וכן יש לדון עוד אם שמשה בגיותה (עם בעלה הגוי כמובן), ונתגיירה בו ביום, וראתה בו ביום, האם יכולה לספור מיד או שצריכה להמתין ד' או ה' ימים כדין פולטת, לדידן לכאו' פשוט שאינה צריכה כיון ששכבת זרעו של גוי אינה מטמאת, אך לדעת הרמ"א והאשכנזים שגם בלא שמשה יש לגזור, האם כאן גזרינן או לאו. ועי' פת"ש סי' קצ''ו סוס''ק ט''ז

ייתכן וישנם אי אלו אי דיוקים, כי כאמור, אלו רק הרהורים.
 
נערך לאחרונה:

קישורים לאתר 'מורשת מרן'