• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם יש למישהו את צילום ציונו של ראב"ד איזמיר הגאון רבינו יצחק מאייו זלה"ה בעל שורשי הים?

האמת אומר שלא הספקתי לבדוק זה הענין, ומסתמא בדק כבודו בספרים של החכם שמעון וענונו יצ"ו אם לאזניו גונב שמץ מקורות חיי הרב הגדול בענקים הנ"ל
רק בעומדי בפתח דלתי ספר שורשי הים מצאתי נקודה חשובה לפירסום, כי הרב המחבר היה מסובל ביסורין, חשוך בנים, ודין גרמ"א שדחף אותו לכתוב את ספריו הכבירים, שחלק מהם נכתב במגיפה
ואם כי היה בדעתי להעתיק לכאן כמה קטעי משפטים מהקדמתו הנ"ל, אם ירצה ה' לכשאפנה אעשנה, נקי נדר
 
אכן חיפשתי בכל האנציקלופדיות שלו. ארזי הלבנון וחכמי טורקיה. ולא מצאתי. גם שאול שאלתי את החכמים אשר בארץ המה בקיאים בתורתם וקורות חייהם של חכמי טורקיאה הנז', ואף היו בבית העלמין בו טמונים חכמי איזמיר נוחם עדן, ולא זכרו את ציו'ן מנוחתו. עיין כאן.
אשמח לעזרת מי שאולי בכל זאת יודע. תודה רבה.
 
האמת אומר שלא הספקתי לבדוק זה הענין, ומסתמא בדק כבודו בספרים של החכם שמעון וענונו יצ"ו אם לאזניו גונב שמץ מקורות חיי הרב הגדול בענקים הנ"ל
רק בעומדי בפתח דלתי ספר שורשי הים מצאתי נקודה חשובה לפירסום, כי הרב המחבר היה מסובל ביסורין, חשוך בנים, ודין גרמ"א שדחף אותו לכתוב את ספריו הכבירים, שחלק מהם נכתב במגיפה
ואם כי היה בדעתי להעתיק לכאן כמה קטעי משפטים מהקדמתו הנ"ל, אם ירצה ה' לכשאפנה אעשנה, נקי נדר
אכן ביוגרפיה על חייו יש [לא המון, אבל יש]. אלא שעבדך מחפש דייקא היכן מקום מנוחתו בעולם. [מן הסתם זה באיזמיר כי לא ידע שעלה לארץ הקודש יחד עם עמיתו הראשון לציון הרב חק"ל תפוחין אור היר"ח זיע"א].
ושכמ"ה.
 
חכם יצחק רפאל מאייו נולד לאמו ולאביו חכם אהרן באיזמיר.
את תורתו למד מפי חכמי איזמיר ורבו המובהק היה חכם יצחק נוניס. הוא היה דיין בבית הדין הגדול שבאיזמיר ולאחר שחכם חיים מודעי עלה לארץ נתמנה להיות רבה הראשי של העיר ולראש הישיבה. בנשיאותו ברבנות העיר נהג בתקיפות רבה על כך שפסקי דינו יבוצעו ומי שלא הסכים לכך נענש.
עושרו וטוב ליבו גרמו לו להיטיב לעניים, ורבים היו סמוכים על שולחנו ממש. גם לתלמידי החכמים העניים היה דואג והזמין להם פרנסתם. וכך כותב תלמידו חכם מרדכי נחום: "הייתי סמוך על שולחנו והוא גדלני כאב את בן ירצה". אף חכם יצחק מאייו החשיבו לבנו בכתבו עליו 'בני תלמידי'.
חכם יצחק מאייו לא זכה לבנים ועל עובדה זו היה מצטער כל ימיו כפי שהעיד בספרו: "כל ימי הייתי מצטער על גידול בנים דלא הוו לי כלל. מכל מלמדי השכלתי, מיני רפואות וסגולות, הרבה יגיעות ידעתי לקיים מצוות פרייה ורביה, יגעתי ולא מצאתי". ואת נחמתו מצא בחידושי התורה: "הנה נא זקנתי, ותהי זאת נחמתי שעיקר תולדותיהם של צדיקים תורה מונחת, חידושים דאורייתא הרי הם כבנים."
על אף עושרו הרב כמעט ולא התעסק בהדפסת ספריו וכל ארבעת ספריו נדפסו על ידי נדיבי עם שרצו בזכות להדפיס את חידושי תורתו, חלקם נדפסו אף לאחר מותו. כל ספריו נושאים את השם י"ם שהם ראשי תיבות שמו: 'שרשי הי"ם' – חידושים על הרמב"ם; שפת הי"ם - שו"ת בהלכה; דרכי הי"ם - דרשות; פאת י"ם - חידושים על מסכת ביצה.
חכם יצחק מאייו נפטר ונקבר באיזמיר ביום כ"א אלול תק"ע (1810).
 
נשמח אם מישהו יודע היכן ניתן להשיג תצלום של הציון והיכן נמצא במדוייק. שיכתוב כאן. ושכמ"ה.
הציון שלו נמצא באיזמיר כמובא בספר מצבות איזמיר.
אך אני מחפש בדחיפות את צילום המצבה.
אודה לכל מי שיש בידו מידע שיוכל להביא למציאת צילום ציונו של הגאון הנז' זיע"א. ושכמ"ה.
 
אשמח למידע בעניין בהקדם האפשרי.
תודה רבה.
ניסיתי לחפש כמה שידי מגעת ולא הצלחתי.(ישנו גם אתר עם צילומי מצבות מקברים באזמיר ולא מצאתי שם הנה קישור שלו:

מה שכן מצאתי הוא הנוסח על מצבתו(ואולי כבר ידוע לך אבל על צד שלא ארשום ואולי יהיה לך לתועלת) :

עט"ר מו"ר הרב המופלא וכבוד ה' מלא מר קשישא כמוהר"ר רפאל יצחק מאייו זצוק"ל בעל ס' שרשי הים וס' פאת הים וספר דרכי הים א"ך אלול התק"ע.
המקור מהספר ענייני שבתאי צבי (אספם לאספה מתוך כ"י שונים וגם מספרים נדפסים והוציאם לאור עם הקדמה והערות אהרן פריימאנן,‫ ברלין: חברת מקיצי נרדמים, תרע"ג).[הנכתב בסוגריים מויקי בערכו של אהרון פריימן].

בסוף הספר בעמוד 141 נכתב *העתק מקבורות ומצבות מרבני וחכמי עי"ת אזמיר יע"א זכותם יגן עלינו אמן.
שורה מתחת לזה נכתב: "וזה נעתק בשנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושמונה לבריאת העולם ע"י איש סופר בקי בהם ובשמותם.

בכוכבית למטה נכתב: "כ"י מעקד הספרים של חברת כל ישראל חברים בפאריס סי' H 117 A.

הציטוט של נוסח המצבה הוא בעמוד 147 אות קנז.
הנה קישור לעיון בספר בספרייה הלאומית:

הגעתי למקור זה מכאן(סוף הערה 26):
 
ניסיתי לחפש כמה שידי מגעת ולא הצלחתי.(ישנו גם אתר עם צילומי מצבות מקברים באזמיר ולא מצאתי שם הנה קישור שלו:

מה שכן מצאתי הוא הנוסח על מצבתו(ואולי כבר ידוע לך אבל על צד שלא ארשום ואולי יהיה לך לתועלת) :


המקור מהספר ענייני שבתאי צבי (אספם לאספה מתוך כ"י שונים וגם מספרים נדפסים והוציאם לאור עם הקדמה והערות אהרן פריימאנן,‫ ברלין: חברת מקיצי נרדמים, תרע"ג).[הנכתב בסוגריים מויקי בערכו של אהרון פריימן].

בסוף הספר בעמוד 141 נכתב *העתק מקבורות ומצבות מרבני וחכמי עי"ת אזמיר יע"א זכותם יגן עלינו אמן.
שורה מתחת לזה נכתב: "וזה נעתק בשנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושמונה לבריאת העולם ע"י איש סופר בקי בהם ובשמותם.

בכוכבית למטה נכתב: "כ"י מעקד הספרים של חברת כל ישראל חברים בפאריס סי' H 117 A.

הציטוט של נוסח המצבה הוא בעמוד 147 אות קנז.
הנה קישור לעיון בספר בספרייה הלאומית:

הגעתי למקור זה מכאן(סוף הערה 26):
תודה רבה על עזרתך בעניין.
אך לעת עתה אין צורך. הספר שלו כבר בדפוס ועוד כמה ימים אי"ה יהיה מוכן.
אך לספר הבא זה יהיה לנו לעזר בס"ד.
דיברתי עם ידידים רבים שהיו באיזמיר, ושלחתי שליחים במיוחד בתשלום שילכו לחפש, אך לע"ע לא נמצא.
שמעתי כי ישנם 2 בתי עלמין באיזמיר מלבד בית הקברות שבו טמון מרן החבי"ף, ויש גם בית עלמין יהודי בקושטא - איסטנבול.
אבל בכל המקומות בית העלמין לא משומר ולא עבר שימור ושיפוץ כדבעי, כך שטרם נמצאה המצבה של החכם השלם רבינו יצחק מאייו זיע"א.
אולי גם מחמת שלא זכה לזש"ק, לא היה כ"כ מי שיטפח מיוצא"ח.
תודה רבה.
 
תודה רבה על עזרתך בעניין.
אך לעת עתה אין צורך.
הספר שלו כבר בדפוס ועוד כמה ימים אי"ה יהיה מוכן.
אך לספר הבא זה יהיה לנו לעזר בס"ד.
דיברתי עם ידידים רבים שהיו באיזמיר, ושלחתי שליחים במיוחד בתשלום שילכו לחפש, אך לע"ע לא נמצא.
שמעתי כי ישנם 2 בתי עלמין באיזמיר מלבד בית הקברות שבו טמון מרן החבי"ף, ויש גם בית עלמין יהודי בקושטא - איסטנבול.
אבל בכל המקומות בית העלמין לא משומר ולא עבר שימור ושיפוץ כדבעי, כך שטרם נמצאה המצבה של החכם השלם רבינו יצחק מאייו זיע"א.
אולי גם מחמת שלא זכה לזש"ק, לא היה כ"כ מי שיטפח מיוצא"ח.
תודה רבה.
"...שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם"!
בשעה טובה ומוצלחת, באמת משמח לשמוע שזכית להדפיס הספר.
האמת הצטערתי קצת לשמוע אחרי כל החיפוש שלא זכיתי להספיק כבר לספר הזה. אבל השמחה שהספר יוצא לאור מיד השכיחה זאת ממני ואם יהיה לעזר בספר הבא הרי זה מנחמני.

לעניין המצבה עצמה קראתי בנכתב על הקהילה היהודית באיזמיר כאן:

שבית העלמין העתיק בבחרי באבה, שהיה בשימוש מאז המאה ה- 17 ועד תחילת המאה ה- 19, נהרס בתחילת המאה ה- 20 בשל עבודות פיתוח.

א"כ ובאם המצבה הייתה בבית העלמין הזה ייתכן שכלל היא לא קיימת יותר.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון